פורים 2023: משוררים כותבים פורים

נָסִיךְ צְפַרְדֵּעַ / יפעתי דיסקין

כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה
רָצִיתִי לִהְיוֹת נְסִיכָה
חָלַמְתִּי שֶׁיָּבוֹא נָסִיךְ עַל סוּס
וְיִתֵּן לִי נְשִׁיקָה.

כְּשֶׁגָּדַלְתִּי קְצָת הֵבַנְתִּי
שֶׁיֵּשׁ נְסִיכִים שֶׁהֵם צְפַרְדְּעִים
וְיֵשׁ צְפַרְדְּעִים שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם.

כְּשֶׁגָּדַלְתִּי קְצָת יוֹתֵר
וְרָאִיתִי דָּבָר אוֹ שְׁנַיִם
הֵבַנְתִּי שֶׁמִּי שֶׁמְּקַרְקֵר יוֹתֵר חָזָק
הוּא לֹא בְּהֶכְרֵחַ מִי שֶׁצּוֹדֵק
וּמִי שֶׁעוֹמֵד עַל הָרְגָלִים הָאֲחוֹרִיּוֹת
הוּא זֶה שֶׁמִּתְעַקֵּשׁ.

וּכְדֵי לִזְכּוֹת בִּנְסִיכָה
לֹא תַּסְפִּיק רַק נְשִׁיקָה

דְּרוּשָׁה

בֹּא נִתְחַפֵּשׂ / יעל רן

בֹּא נִתְחַפֵּשׂ,
לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים מְאֻשָּׁרִים.
נַעֲטֶה מַסֵּכוֹת שֶׁל חִיּוּכִים,
נְאַפֵּר כִּעוּר בְּזִיּוּפִים.
לִהְיוֹת לְרֶגַע,
חֵלֶק מֵהָעֵדֶר.
כְּמוֹ כֻּלָּם
בַּתֶּדֶר.
לְגַמְרֵי בְּסֵדֶר.

אֶפְרוֹחַ / דביר בן-אמוץ

אוּלַי אֶתְחַפֵּשׂ וַאֲחַפֵּשׂ יָדַיִם מַתְאִימוֹת
מַסֵּכָה, זָנָב וְקַרְנַיִם תּוֹאֲמוֹת
אוּלַי לִנְגֹּחַ
אוּלַי לִשְׁכֹּחַ
לִצְחֹק וְלִבְרֹחַ
אֲנִי בְּתַחְפֹּשֶׂת שֶׁל שׁוֹר,
אֲבָל בִּפְנִים יֶשְׁנוֹ אֶפְרוֹחַ
עַכְשָׁו תְּנַסֶּה לְהִזָּכֵר
אַחַר כָּךְ תּוּכַל לִשְׁכֹּחַ.

מַעֲשֶׂה בְּתַפּוּחַ/ מיכל כורש גלונסקי

חִפַּשְׂתִּי לִי תַּחְפֹּשֶׂת,
כָּזֹאת קַלָּה לֹא מְסֻרְבֶּלֶת,
שֶׁהַיָּדַיִם יִהְיוּ פְּנוּיוֹת,
שֶׁאוּכַל לִנְשֹׁם כְּדֵי לִחְיוֹת.

אֲבָל כֻּלָּן הָיוּ מְאֻבְזָרוֹת,
הֵבַנְתִּי שָׁרַק נְסִיכָה אֲנִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת,
אָז בָּחַרְתִּי תַּחְפֹּשֶׂת שֶׁל סִינְדֶרֶלָה,
וְגַם שִׁבְעָה גַּמָּדִים כְּאִלּוּ בְּ״הַשְׁאָלָה״.

זֶה לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי שִׁלְגִּיָּה,
אָז עָשִׂיתִי קוֹמְבִּינָה עִם הַמַכְשֵׁפָה,
הֵבֵאתִי לָהּ תַּפּוּחַ וְסָגַרְתִּי תַּ׳עִסְקָה,

אני הולכת אתה בא?/ אבי לוי

אֲנִי רַק צְרִיכָה דַּקָּה
לִבְחֹר מַתְכּוֹן בָּרִיא וְכַמָּה מֻשְׁחָתִים
לְנַקּוֹת חֲדָרִים אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת אַחִים
לָשִׁים מַסֵּכָה שֶׁמּוֹצִיאָהּ רַק אֶת הָרָעִים
לִמְרוֹחַ קְרֵם נֶגֶד פְּסִיקוֹת לִקְמָטִים
לַעֲשׂוֹת שַׁעֲוָה לִשְׁעָרִים נִבְצָרִים
לְהִגָּעֵל מֵעוֹד כַּמָּה מוֹשְׁכִים בַּחוּטִים
לְהַגִּישׁ בָּגָ"ץ לִמְדִינָה בְּטֵרוּף חוּשִׁים
וּלְהִזָּכֵר שֶׁאֲנַחְנוּ תָּמִיד מְאַחֲרִים.

אֲנִי הוֹלֶכֶת אַתָּה בָּא?

נָסִיךְ / חיים קבל

זֶה שֶאֶתְחַפֵּשֹ, לֹא אוֹמֵר שֶאֶתְמַּצֶּא
וְלֹא כֹּל מָה שֶיּוֹצֵא אֲנִי מְרֻצֶּה.
רָצִיתִי לַהֲפֹךְ לְנָסִיךְ
וְזֶה שֶיֶּש לִי קוֹל שֶל צְפַרְדֵעַ
אָמְנָם בִּלְתִּי הָפִיךְ
אַךְ זֶה לֹא אוֹמֵר שֶאֵינֶנִי יוֹדֵעַ
בְּשִיר לְעוֹרֵר גַּעֲגּוּעַ
לָבוֹא פָּרוּעַ
לָתֵת לַשּוּעָ לָנוּעַ.
רָצִיתִי
אֲבָל
בֵּיצָה נָזְלָה הַיּוֹם עַל יְרֵכִי
כֹּל כָּךְ מַעֲלִיב. הֲכִי מְבַזֶּה
טוֹב, לֹא בֵּיצָה, שַֹק אֲשָכִי !

מְבַשֶּׁלֶת / שִׁירְלִי שְׁמוּאֵל

מְבַשֶּׁלֶת לִי שִׂמְחָה מִתְכּוֹנֶנֶת לָאֲרוּחָה,
מַתְחִילָה בְּרְשִׁימָה שֶׁחָלִילָה לֹא אַחְסִיר מְאוּמָה,
לֹא מְפַחֶדֶת לְהַפְרִיז, מַעֲדִיפָה גַּם לְהַפְגִּיז!!

רוֹשֶׁמֶת לִי רְשִׁימַת מִצְרָכִים מְיֻחָדִים
לֹא שׁוֹכַחַת לְתַבֵּל בְּתַבְלִינִים מַקְפִּיצִים.
מִקְּפִיצָה לִי פֹּה שִׂמְחָה, כָּזוֹ שֶׁתַּרְעִיד אֶת הַנְּשָׁמָה.

מִקְּפִיצָה לִי פֹּה שִׂמְחָה כָּזוֹ שֶׁתִּתֵּן לִי מַשָּׁב
חָדָשׁ שֶׁל תִּקְוָה, שֶׁתַּכְנִיס

בְּפוּרִים אֲנִי פּוֹרֵחַ/ שמעון שלמה

אֲנִי פּוּרִים, אֲנִי פּוּרִים
שָׂמֵחַ וּמְבַדֵּחַ,
הַלֹּא רַק פַּעַם בַּשָּׁנָה
אָבוֹא לְהִתְאָרֵחַ.

אֶתְחַפֵּשׂ לְכָל יָכוֹל,
וְלֹא אֵתְפַדֵחַ,
לֵיצָן קָטַן, לֵיצָן שָׁמֵן,
וַאֲפִלּוּ אֶפְרוֹחַ,
הָיִינוּ קְטַנִּים עַכְשָׁו גְּדוֹלִים,
נִרְאִים כְּמוֹ בָּלוֹן מִתְנַפֵּחַ.

אֲנִי פּוּרִים, אֲנִי פּוּרִים
שָׂמֵחַ וּמְבַדֵּחַ,
הַלֹּא רַק פַּעַם בַּשָּׁנָה

מכל הכבשים / ליאור זכריה היקרי

אֶתְמוֹל לֹא יָשְׁנוּ בְּיַחַד.
אָז הִתְחַפַּשְׂתִּי לְכֶבֶשׁ
וְעַפְתִּי אֵלַיִךְ.
וְאַתְּ כָּל כָּךְ עֲיֵפָה
לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהַגִּיעַ
כְּבָר נִרְדַּמְתְּ.
אֲנִי חוֹזֵר לְאִישׁ שֶׁאַתְּ מַכִּירָה
עִם קְצָת פַּרְוָה עַל הֶחָזֶה
שֶׁמַּרְדִּים אוֹתָךְ יוֹתֵר
מִכָּל הַכְּבָשִׂים שֶׁבָּעוֹלָם

נשות התלתלים / מיכל דורון

כְּשֶׁכָּל קְוֻצַּת שֵׂעָר מִשְׁתַּבְּלֶלֶת עִם חַשְׁמַל
כָּל חֲבוּרָה נֶאֱבֶקֶת, כָּל הַגַּאי יוֹשֵׁב עַל צֹמֶת
בְּתוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת וְיֵשׁ אַלְפֵי גַּלְגַּלִּים.
בִּצְבָעִים שְׁחֹרִים עַד בְּהִירִים עַל רָאשִׁים שׁוֹנִים
אָנוּ נְשׁוֹת הַתַּלְתַּלִּים.
שִׁיטוֹת שׁוֹנוֹת הִמְצִיאוּ לְגַהֵץ וּלְהַכְחִיד אֶת חֶדְוָתֵנוּ.
פְּעָמִים רַבּוֹת הִתְפַּתֵּינוּ אָנוּ לִהְיוֹת נְשׁוֹת שֵׂעָר חָלָק,
אַךְ חָזַרְנוּ לְסוּרֵנוּ, כִּי אָפְיָהּ שֶׁל תַּלְתָּלִית, הוּא מַרְדָן וְעַצְמָאִי
גַּם כְּשֶׁחֵלֶק מִן הַגַּלְגַּלִּים ,עֲיֵפִים, אוֹ הֻחְלְקוּ חֶלְקִית,
מִזְדַּקֵּף לוֹ כָּל תַּלְתַּל, מֵקִים לוֹ צֶוֶות

שְׁלֵמָה/ איריס בשירי

לֹא צְרִיכָה חֵצִי שֶׁיַּשְׁלִים אוֹתִי לְאַחַת,
כְּשֶׁאֲנִי שְׁלֵמָה אֲנִי מְזַמֶּנֶת לְעַצְמִי וּמַדְבִּיקָה אֵלַי אֵנֶרְגִּיָּה טוֹבָה וּמְדֻיֶּקֶת.
אֲנִי, הָאֱמוּנָה, הָאַהֲבָה שֶׁבִּי מְמַגְנֶטֶת.

לֹא צְרִיכָה מוֹדֵל חָדָשׁ בְּרֶכֶב מֵהַשַּׂקִּיּוֹת, מַעֲדִיפָה לִנְהֹג בְּרֶכֶב מְשֻׁמָּשׁ בְּמַצָּב טוֹב.
זֹאת אֲנִי מְאֻזֶּנֶת כְּשֶׁאֲנִי נוֹשֶׁמֶת.

לֹא זְקוּקָה לְפַחְמֵימוֹת גְּלוּטֵן,
הַמְּעִי שֶׁלִּי דּוֹחֶה כָּל מָה שֶׁלֹּא מְאֻזָּן לָנוּ
וַאֲנִי בְּהַקְשָׁבָה מְלֵאָה
לְגוּפִי.


כְּשֶׁבּוֹחֶרֶת לְהִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הַמַּסֵּכָה / יפעתי דיסקין

לְעִתִּים אֲנַחְנוּ חוֹבְשִׁים מַסֵּכָה תַּרְתֵּי מַשְׁמָע.

אֲנַחְנוּ מִתְחַבְּאִים מֵעַצְמֵנוּ
מִתְחַבְּאִים מֵאֲחֵרִים
מִתְחַבְּאִים מֵהַחֻלְשׁוֹת שֶׁלָּנוּ
מִתְחַבְּאִים מִמָּה שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ
מִתְחַבְּאִים כְּדֵי לֹא לִפְגֹּעַ בְּעַצְמֵנוּ
לֹא לִפְגֹּעַ בַּאֲחֵרִים.

מַחְבִּיאִים רְגָשׁוֹת
מַחְבִּיאִים סוֹדוֹת
מַחְבִּיאִים פְּחָדִים

וּלְעִתִּים חוֹבְשִׁים מַסֵּכָה כִּי הִגִּיעַ פּוּרִים
וְרוֹצִים לִהְיוֹת אֲחֵרִים לְיוֹם אֶחָד!

וּמָה אֲנִי אוֹמֶרֶת:
תָּסִירוּ כְּבָר אֶת הַמַּסֵּכוֹת, אֶת חֲצָאֵי הָאֱמֶת, אֶת חֲצָאֵי הַתְּשׁוּקָה, אֶת הַלִּהְיוֹת בַּחֵצִי.

תִּהְיוּ שְׁלֵמִים!