ולנטיינס דיי 2023: משוררים כותבים אהבה

אֲהָבוֹת זְקֵנוֹת / ענת אורפז

אֲנִי פּוֹגֶשֶׁת אוֹתָן
עַל סַפְסָלִים בַּשְּׂדֵרוֹת שֶׁל תֵּל אָבִיב.
בְּחֹסֶר נִימוּס, עוֹצֶרֶת לְהַקְשִׁיב.

שְׁנַיִם עַם שֵׂעָר לָבָן וְלֵב פּוֹעֵם קְמָטִים
מְעַרְבְּבִים יָדַיִם עֲטוּיוֹת כִּתְמֵי שָׁנִים.

אֲנִי תּוֹהָה כַּמָּה מִלִּים נִרְדָּפוֹת יֵשׁ לְ`זִקְנָה`
וְאִם הֵם עֲצוּבִים כִּי זוֹ הַמָּנָה הָאַחֲרוֹנָה...

הוּא רוֹכֵן, מֵחֲבֵר שְׂפָתַיִם אֶל לְחִי מְלֹאת קְמָטִים
וְהִיא בַּחִיּוּךְ... תַּפְסִיק, אֲנָשִׁים מִסְתַּכְּלִים.

אַתְּ זוֹכֶרֶת, זְקֵנָהּ שֶׁלִּי...
לֹא אֶהְיֶה כָּאן לָנֶצַח
הוּא מִתְנַצֵּל.

וְהִיא...
בּוֹלַעת רוק
מְבַקֶּשֶׁת שֶׁיִּשְׁתֹּק.

קַח אֶת הַמַּקֵּל.
עד שזה לא מסתתר | יעל קידר

הַלַּיְלָה,
תִּדְבַּק לְשׁוֹנְךָ לְחִכִּי
נִתְאַלְחֵשׁ וְנִלְחַשׁ
עַד שֶׁנַּמְצִיא אֶת חוּקֵּי הַלָּשׁוֹן מֵחָדָשׁ
בְּלִי מִשְׁפְּטֵי הַלְּוַאי
בְּלִי כִּנּוּיֵי הַקִּנְיָן
בְּלִי פְּסוּקִית הַזִּיקָה
בְּלִי הַתְּמוּרָה
בְּלִי הַסְּמִיכוּת

אַהֲבָה מַהִי? / יפעת דיסקין

שַׁלְוָה?

לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשִׁי בְּתוֹךְ הַגֻּמְחָה?

לְהֵאָנַח מֵהַסִּבָּה הַנְּכוֹנָה?
(לֹא מִתּוֹךְ פּוֹלָנִיּוֹת)

לִשְׁלֹחַ אִמּוּגַי קִיטְשִׁי כָּזֶה סְתָם בְּאֶמְצַע יוֹם?

לְפַנְטֵז כָּל הַיּוֹם?

לִכְתֹּב פֶּתֶק קָטָן מָתוֹק עַל נִיָר אֲמִתִּי,
זֶה אֲמִתִּי?

לְחַבֵּק כַּפִּיּוֹת בַּלַּיְלָה?
אוֹ אוּלַי
לְחַבֵּק אֶת הַכָּרִית בַּלַּיְלָה
וְלַחֲשֹׁב שֶׁזֶּה הִיא אוֹ הוּא
אוֹ...

אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לִי נָעִים בַּשֵּׂעָר,
אוֹ קִיצִי קִיצִי בַּגַּב,
אַהֲבָה?

אוּלַי לִהְיוֹת בְּהַקְשָׁבָה?
(לִשְׁמֹעַ סִפּוּרִים עַל הַחַיִּים
לְהַנְהֵן בָּרֹאשׁ גַּם כְּשֶׁמִּשְׁתַּעְמְמִים)

לְהִכָּנֵס לַשֵּׁרוּתִים יַחַד מִבְּלִי לִהְיוֹת מוּבָכִים?
(רַק עַל הַנּוֹזֵל מְדַבֶּרֶת- לֹא עַל רֵיחַ הֲדָרִים)

וְאוּלַי
אַהֲבָה
זֶה פָּשׁוּט
לָדַעַת

לב וְדָלֶת / ענת לבני

לְבַד עָשׂוּי מִלֵּב וְדָלֶת.

פָּתַחְתִּי דֶּלֶת
וְהִכְנַסְתִּי אוֹתְךָ
לַלֵּב.

עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ יַחַד.
בַּבַּיִת.


לכל סיר יש מכסה / ליאור זכריה היקרי

אֲנִי אוֹהֵב לְהָסִיר מֵעָלַיִךְ כִּסּוּי.
לְהִתְבּוֹנְנֵן בָּךְ פְּנִימָה
מְבַעְבַּעַת בְּמַחֲשָׁבוֹת.
לְהִתְבּוֹנֵן בָּךְ מִתְחַמֶּמֶת לָךְ לְאִטֵּךְ,
אַחֲרֵי שֶׁרָקַחְתְּ בָּךְ רְגָשׁוֹת
וְתָכְנִיּוֹת מְטֻבָּלוֹת לֶעָתִיד
שֶׁלָּךְ שֶׁלָּנוּ.
אוּלַי אֶשְׁלַח יַד מְשַׁנָּה כִּוּוּן זְרִימָה,
לִמְחֹק טַעֲמֵי עָבָר כִּי בִּקַּשְׁתְּ.
אוּלַי כְּדֵי
לְהַגְבִּיר בָּךְ טַעַם כִּי נִדְרָשׁ.
בִּזְהִירוּת אֶכָּסֶה וְאַנְמִיךְ לֶהָבוֹת.
אֶתֵּן לָךְ לָשֶׁבֶת עִם עַצְמֵךְ
עַד שֶׁתְּהִי מוּכָנָה
לְאַפְשֵׁר לִי לִטְעֹם מִמֵּךְ
לְאַט.
לְאַט.
מִתְגַּלְגֶּלֶת עַל לְשׁוֹנִי.
מְאַפְשֶׁרֶת לִי לְהַתְאִים
אֶת טֶמְפֵּרָטוּרַת הַמַּגָּע שֶׁלָּךְ בְּפִי

בטל הדבר / טל בלופרב

אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאָהַבְתְּ מִישֶׁהוּ
אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר,
עֵת יִנְדֹּד אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים
מִמֵּךְ וְעַד קְצֵה הַיַּבֶּשֶׁת,
שָׁם יָקִיץ אֶל בְּקָרִים אֲחֵרִים.
וְדָמֵךְ יִסְעַר וְתִהְיִי רוֹגֶשֶׁת,
אַךְ תִּתְפַּלְּלִי שֶׁשָּׁמָיו בְּהִירִים.
וְאַף אִם תֵּדְעִי שֶׁבָּחַר בְּאַחֶרֶת
לִהְיוֹת אִתָּהּ כָּל יָמָיו,
וְהִיא וְלֹא אַתְּ, תִּהְיֶה הַנִּבְחֶרֶת,
וְהִיא הַסִּיבָּה לַחִיּוּךְ עַל פָּנָיו,
אַתְּ תַּפְסִידִי בַּקְּרָב
בְּכָבוֹד, מְיַחֶלֶת –

כְּשֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי / מיכל כורש גלונסקי

אֵיךְ כְּשֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי,
אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתִי הֲכִי יָפָה מִבִּפְנִים,
וְהָעֵינַיִם שֶׁלִּי מְאִירוֹת,
נוֹצְצוֹת, זוֹהֲרוֹת,
וְטוֹב לִי..
אֲנִי שְׁלֵוָה וּשְׁקֵטָה,
מַקְשִׁיבָה לְקוֹל פְּעִימוֹת לִבְּךָ,
כָּכָה, בְּשֶׁקֶט.

אֵיךְ כְּשֶׁשְּׁנֵינוּ לְבַד,
לֹא חוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּם דָּבָר אַחֵר,
רַק רוֹצָה כָּךְ לְהִשָּׁאֵר,
בְּשֶׁקֶט,
שְׁנֵינוּ,
לְבַד..
וּכְאִילוּ אֵין מִלְּבַדֵּנוּ,

365/ שמעון שלמה

לְיוֹם הָאַהֲבָה, כּוֹתֵב כָּל יוֹם שִׁיר,
לְיוֹם הָאַהֲבָה, כָּתַבְתִּי 365 שִׁירִים,

כִּי כָּל יוֹם אוֹהֵב אוֹתָךְ, יוֹתֵר וְיוֹתֵר,
וְחֲבָל, שֶׁהַשָּׁנָה מְצֻמְצֶמֶת יָמִים,

לְיוֹם הָאַהֲבָה, נִשַּׁקְתִּי שְׂפָתַיִךְ,
יוֹם לִפְנֵי, וְעוֹד הֲמוֹן יַמִּים אַחֲרֵי,

בְּיוֹם הָאַהֲבָה, הִבַּטְתִּי בְּעֵינַיִךְ,
וְהֵן כָּל יוֹם יָפוֹת וּנְעִימוֹת יוֹתֵר,

בְּיוֹם הָאַהֲבָה, חִבַּקְתִּי גּוּפֵךְ,
הַרְגָּשָׁה מִתְעַצֶּמֶת, רוֹצֶה עוֹד מִמֵּךְ,

בְּיוֹם הָאַהֲבָה, צוֹפֶה בַּהֲלִיכָתֵךְ,
שֶׁתָּמִיד תֵּלְכִי רַק לְכִוּוּן לִבִּי,

בְּיוֹם הָאַהֲבָה, לִבִּי נִהְיָה שֶׁלָּךְ,
זֶה הִתְחִיל מִזְּמַן וְיַמְשִׁיךְ גַּם מָחָר,

יוֹם הָאַהֲבָה, מֵכִיל הָמוֹן יָמִים,

מַפְתִּיעָה / עמוס שטרית

אַתָּה מִתְרַגֵּל לָרַעֲיוֹן שֶׁל הַלְּבַד,
לְשִׁגְרָה שֶׁל שַׁלְוַת רְגָשׁוֹת,
מוֹצֵא בָּהּ אֶת כָּל הַטּוֹב.

וְאָז, מִשּׁוּם מָקוֹם
אַתְּ מוֹפִיעָה,
רַעֲנַנָּה בְּעוֹלָמִי,
מְגַלָּה מָקוֹם בְּתוֹכִי
שֶׁאַף אַחַת לֹא נָגְעָה בּוֹ,
מְעִירָה תְּחוּשׁוֹת מִשְּׁנָתָן...
גָּרַמְתְּ לִי לֶאֱהֹב אוֹתָךְ,
לַחְשֹׁב שׁוּב בִּשְׁנַיִם,
הָפַכְתְּ לִהְיוֹת חֵלֶק מִמַּה שֶּׁהִנְנִי.
נוֹשֵׂא אוֹתָךְ בְּמַחְשַׁבְתִּי
בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל שָׁעָה.

אַהֲבָה מְרִימָה אוֹתָנוּ
וְגַם מַפִּילָה לַקְּרָשִׁים,
אַךְ בְּדִיּוּק בָּרֶגַע שֶׁאַתָּה תּוֹהֶה
אִם הִיא תַּגִּיעַ שׁוּב,
הִיא מַפְתִּיעָה וּבָאָה.


אַהֲבָה / שרית עזיזי

מִתְפָּרֶצֶת עָלֶיךָ בְּבַת אַחַת
200 קָמָ"שׁ
אֵבָרִים עָפִים
מֻשְׁלָכִים לְכָל עֵבֶר

בָּאֶמְצַע, לֵב,
לֹא חָגוּר

כְּשֶׁזֶּה זֶה / זהבה חגי – עזר

הַמִּילִּים שֶׁלְּךָ מְהַדְהֲדוֹת
נוֹגְעוֹת בִּי
חוֹדְרוֹת
נִסְפָּגוֹת עָמוֹק אֶל תּוֹכִי.
אֲנִי יוֹדַעַת.
אֲנִי מַרְגִּישָׁה.

גַּם מִמֶּרְחָק שֶׁל זְמַן
הַגּוּף זוֹכֵר.
פְּעִימוֹת הַלֵּב שֶׁל מַעְלָה
מְחַלְחֲלוֹת
אֶל מֶרְכַּז הַלֵּב שֶׁל מַטָּה,
יַחַד

בָּאָה בְּחֶשְבּוֹן / חיים כבל

עֲשֵֹה לִי חֶשְבּוֹן!
כַּמֵּת אוֹתִי בְּאַהֲבָה, הֶיֵה לִי מַחֲצִית.
אַתָּה הֲרֵי גָּאוֹן,
חֲשֵּב אוֹתִי, מִסְפָּר שָלֵם, לְלֹא שְאֵרִית,
שֶאֶהֱיֶה לְךָ הֲכִי-הֲכִי!! דִּיפְרֶנְצִיאַלִית.
מְחֻבֶּרֶת אֶל הַשָּלֵם שֶלְךָ, אִינְטֶגְרָלִית.

כְּבָר הָיִיתִי סְתָם מִסְפָּר,
לְכֹל הָאֲחֵרִים,
כָּרַעְתִי, לֵב נִשְבָּר,
הִסְתַּפַּרְתִי, מִסְפָּרִים.
נָא, אַל תְּוַתֵּר!!
אַל תָּרִים יָדַיִם.
אִם אֵינְךָ פּוֹתֵר,
לַשָוְא אֶפְתָּח סוֹגְרָיִים.
הַפְּלוּסִים בִּי חָשִים מִדָי,
חִסּוּרְךָ בָּרוּר.
כְּמֵהִים לְפַלֵס חֶסְרוֹנוֹתֶיךָ,
לְתַרְגֵל חִבּוּר.
להִשְֹתָּרֵעַ, מִתְכַּפֶּלֶת בְּמִכְפְּלוֹתֶיךָ.
לְהִתְחֲלֵּק-לַקְלֵקְלַקְלֵק בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיךָ.
אָנִי מְנָתְךָ, אַתָּה מְנָתִי.
לֹא פֶּרֶט, לְעוֹלָמִים,
לְהִסְתַּכֵּם, בַּת-בֵּן-זוּג,
מִשְוָואָה, בְּלִי נֶעֱלָמִים.

תְּשוּקָתִי אֵלֶיךָ, בְּךָ הַפִּתָּרוֹן,
רַק אִתְּךָ אָנִי בָּאָה בְּחֶשְבּוֹן.
נַרְחִיב מְכַנֶּה מְֹשֻתָּף,
עוֹד, וְעוֹד, נַגְזִים,
בַּמּוֹנֶה, עוֹלָם, נְצַמְצֵּם לִשְנָיִם,
שֶהֵם כְּמֵאָה, אֲחוּזִים.

סְפֹר אוֹתִי!!! סְפֹר חָזָק בִּמְיוּחָד.
אַתָּה מִסְפָּר רִאשונִי, אַתָּה לִי, הָאֶחָד!
רַק אוֹתְךָ סוֹפֶרֶת-אֵינְסוֹף
אֶחָד.
אֶחָד.
אֶחָד.

מה שתרצי / אבי לוי

אֶזְרֹם אִתָּךְ לְאָן שֶׁתִּרְצִי.
וְאִם תִּפְתְּחִי סֶכֶר,
אֶסְחֹף אוֹתָךְ עַד לַיָּם.
אָעוּף אִתָּךְ לְאָן שֶׁתִּרְצִי.
וְאִם תִּפְתְּחִי חַלּוֹן,
אֶחֱשׂף אוֹתָךְ לְפִלְאֵי עוֹלָם.
אֶשְׁכַּח אוֹתָךְ הֵיכָן שֶׁתִּרְצִי.
וְאִם עֲדַיִן תִּרְצִי בִּי,
אֶחֱזֹר לֶאֱסֹף אוֹתָךְ מִשָּׁם.


אחרי הכל / יעל רן

אַחֲרֵי הַכֹּל עוֹד מְקַוָּה
שֶׁתָּדוּן אוֹתָנוּ כָּף הַזְּכוּת.
שֶׁסּוּפוֹת לֹא יַחְדְּרוּ
וְרַק הָאַהֲבָה תִּשְׁתּוֹלֵל.

אַחֲרֵי הַכֹּל
זֶה רַק אַתָּה.
יָדֵינוּ מְשֻׁלָּבוֹת
בִּרְחוֹבוֹת הוֹמֵי בְּדִידוּת
מוּאָרֵי נִכּוּר.

אַחֲרֵי הַכֹּל
נוֹדֶה עַל הַמַּזָּל,
עַמּוּד הָאֵשׁ
בְּתוֹךְ מִדְבָּר פְּרִידוֹת.

נִתְבָּרֵךְ
וְנִתְעַלֶּה
וְנִתְרוֹמֵם
בְּמַעֲלֵה אוֹהֲבִים חֲפֵצִים,
תִּהְיֶה קְדֻשָּׁתֵנוּ הַמְבוּתֶּקֶת
שְׁלֵמָה
בֶּהֱיוֹתָהּ

מתכרבלת בתוכך/ רונית נוביק

מִתְכַּרְבֶּלֶת בְּתוֹכְךָ בִּתְנוּחָה עוברית
סַנְטֵר נוֹשֵׁק לְבֶרֶךְ.
כַּפּוֹת יָדֶיךָ הַיְּחֵפוֹת עוֹטְפוֹת אוֹתִי
וְאַתָּה כּוֹרֵךְ סְבִיבִי אֶת חֶבֶל הַשַּׁיָּכוּת.
מְצַמְצֶמֶת אֶת עַצְמִי לִנְקֻדָּה קְטַנְטֹנֶת
קַשּׁוּבָה לְבִטְנְךָ הָרַכָּה.
הֶחָלָל הַזָּעִיר בֵּין בִּטְנִי הַחִוֶּרֶת לְגוּפְךָ הַחַם
מֵנִיעַ אוֹתִי לְפִי קֶצֶב נְשִׁימָתְךָ

סירים / רינה ק.פ.

כְּשֶׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת אִתִּי עַל שִׁירִים,
אוֹ סִירִים
שֶׁל מְמֻלָּאִים
וְאֹרֶז תָּפוּחַ,
כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה זֶה לָשִׂים אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלִּי
עַל הַבִּרְכַּיִם שֶׁלָּךְ,
וּלְלַקֵּק

מִנּוּנִים/ איריס בשירי

תֵּן לִי אַהֲבָה עָצְמָתִית
וּמְרַגֶּשֶׁת, לֹא צְרִיכָה מִנּוּן
כְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻשֶּׁרֶת.

תֹּאמַר שֶׁאוֹתִי אַתָּה
רוֹצֶה, יָד בְּיָד
לְאֹרֶךְ הַשְּׁבִיל שֶׁסָּלַלְנוּ.

לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁהָיוּ
שָׁם לְפָנֵינוּ,
תֵּן לִי אַשְׁלָיָה
שֶׁזֶּה אַתָּה וַאֲנִי

כשנסעת / גל קוסטוריצה

לא`
עֶרֶב הִגִּיעַ וְהוּא נוֹקֵף אֶת חֶסְרוֹנְךָ:
בְּטִפַּת קָבָּרְנֶה שֶׁיָּבְשָׁה בְּכוֹס
בְּמַאֲפֵרָה רֵיקָה מִבְּדָל,
בְּשַׂעֲרָה מִשַּׂעֲרוֹתֶיךָ הַמִּתְרַפֶּקֶת
עַל סַפַּת הַדֻּבְדְּבָן.

רָצִיתִי לִכְתֹּב לְךָ כְּשֶׁנָּסַעְתָּ,
רָצִיתִי לוֹמַר:
אֵינֶנִּי אִשָּׁה-גּוּף.
ומֵחֲשָׁשׁ שֶׁתַּכִּירֵנִי סְכוּרָה וְאִלֶּמֶת
– אַף שֶׁכָּזוֹ יָגַעְתִּי לִהְיוֹת –
גָּאוּ בִּי מֵחָדָשׁ מִלִּים:

בּוֹא אֵלַי כְּפִי שֶׁאַתָּה –
חָשׂוּף בְּשִׁגְיוֹנוֹתֶיךָ
הֵם מֵיטִיבִים עִם שִׁגְיוֹנוֹתַי.
בּוֹא וְאַבִּיט בְּךָ
יָשֵׁן בִּמְקוֹמְךָ, לְצִדִּי,
מֻנָּח שָׁלֵם
כְּאַחַד הַיְּלָדִים.