אתם אדירים - הדרך להוביל לשינוי בחיים

  יח"צ

 

יש הרבה ספרי מדריכים ועצות/ עזרה עצמית בשוק, לי בבית יש אפילו מדף שלם, חלק קניתי, חלק התגלגלו אליי, ברובם אני יכולה למצוא משהו מעורר השראה.

 

"אתם אדירים" הוא ספר כזה מהסוג החדש. ולמה אני מתכוונת בכך? התרגלנו לספרים מהעשור הקודם שנכתבו בידי מנטורים מלאי חשיבות עצמית, נזירים עם גלימה, מרצים רבי קומה, שכתבו ספרים שלפעמים צריך לקרוא בהם את העמוד והשורה כמה פעמים כדי להבין את המילים הגבוהות (שלפעמים גם מתגלות מעוקרות מתוכן אמיתי).

 

אז הסוג החדש הזה, מהו? אני חושבת שבשנים האחרונות יצאו ספרים שלוקחים את עצמם ברצינות אבל מגישים את המידע בקריצה ושובבות.

 

הייתי מכניסה לז`אנר את "חוכמת האדישות" (מארק מנסון המחבר גם מצוטט בספר), "אתה תותח" ו"מוקף באידיוטים".

 

"אתם אדירים" מצטרף בעיניי לגל החדש הזה, ניל פסריצ’ה, הצליח להעביר הרבה רעיונות שאולי (בטוח) כבר שמענו בעבר בצורה מעוררת השראה, מחוייכת, כנה וחברית.

 

כשהוא מספר לנו על נישואיו וכישלונותיו, על ההפלה הטבעית של זוגתו שהיתה להם קשה כזוג, על ההבנה שלו, שלרוב הבנים יש שתי ביצים, ועל המסע שלו עד שהבין שגם עם ביצה אחת הוא יכול להסתובב על הכדור בכבוד – אנחנו מזדים, צוחקים, ובוכים יחד איתו.

 

הוא כותב על הדרך להצלחה ומסביר שהיא חייבת להיות רצופה בכישלונות. הוא נותן דוגמא אישית, על כמה אתרים שבנה ונחלו כשלון לפני שהבלוג שלו שעסק בדברים אדירים "התפוצץ" והפך אותו לעשיר ומפורסם, הוא גם מזכיר צלמי חתונות שמצלמים מאות תמונות כדי לקבל כמה עשרות טובות, על השחקן סיי יאנג שהיה לו את מספר הניצחונות הגדול ביותר בבייסבול וגם – את מספר ההפסדים הגדול ביותר.

 

מי שמשחק יותר נכשל הרבה, אבל גם, מצליח. כך בדוגמאות פשוטות ויומיומיות ניל גורם לקורא להבין שהכל אפשרי, אבל דואג לפרט את הסייגים (עם הרבה מאמץ, התמדה ורצון). כן, אמרו את זה קודם לפניו, אבל הוא עושה את זה ביתר נחמדות ומצליח להעביר את המסר בכיף. ובדרך לעוד כישלון, ועוד אחד, ועוד אחד שיום אחד יביא להצלחה, קצת כיף נדרש. לא ככה?

 

ניל עוסק הרבה בכישלונות, לטענתו אין לנו יותר כלים להתמודדות איתם… או אפילו עם מה שרק נתפס ככישלון. כשאנחנו נופלים, אנחנו נותרים שכובים על שפת המדרכה וממררים בבכי. כשאנחנו נשפכים, אנחנו ניתזים לכל עבר. כשאנחנו נסדקים, אנחנו מתנפצים. אנחנו הופכים לצבא בובות חרסינה שבריריות.

 

ספרו מחולק ל-9 סודות שאמורים לעזור בסוגיות שמעסיקות את הקוראים כמו, מדוע החיים הולכים והופכים קשים – לא קלים יותר? כיצד מתחזקים ומנהלים חיים חדורי כוונה? כיצד אפשר לקום אחרי שהחיים הפילו אותי לקרשים?

 

  יח"צ

 

סוד מספר 1 למשל מלמד אותנו להוסיף תמיד 3 נקודות... אמא שלו שחיה חיי מהגרת קשים, תמיד שמה 3 נקודות ברגעים הקשים, כמו לומר, זהו לא סוף הסיפור.

 

הוא מספר שכשהזמינו אותה לרקוד ואלס ושאלו אם היא יודעת לרקוד ענתה, "אני לא רוקדת ואלס... עדיין" – ופתחה לעצמה פתח לעלם חדש מלא באפשרויות וריקודים.

 

הסוד הרביעי, למשל, מבקש מהקורא ללמוד לספר לעצמו סיפור שונה. הסיפור שאנו מספרים לעצמנו הוא בחירה.

 

"אם אתם לא מרוצים מהסיפור, ספרו אחר.. זה עד כדי כך פשוט. ובכל זאת מרבית האנשים ששמעו זאת עכשיו לא ישנו דבר", הוא מביא ציטוט של סת` גודין ונותן טיפ להטות את העדשה כדי לספר סיפור חדש שכזה ולשאול 3 שאלות: האם כשאהיה על ערש דווי זה יהיה חשוב? האם אני יכול לעשות עם זה משהו? האם זה הסיפור שאני מספר לעצמי? במסענו לחוסן נפשי נשאל את השאלות האלה – ואז נספר סיפור חדש – בדרך לחיים אדירים יותר.

 

סוד מספר 5 למשל, מדבר על הצורך להפסיד יותר כדי להרוויח יותר, וכבר נגעתי בדברים החכמים שנכתבו שם.

 

הספר הזה נחל הצלחה מיידית והפך לרב־מכר, וניל פסריצ’ה, הבחור הכֵּן, החנון והחביב, שכשקוראים את שורותיו אפשר לדמיין אותו הופך לחבר, נהיה למוביל דעה חשוב ואחד מדוברי TED הפופולריים ביותר בעולם.

 

בגב הספר נכתב, "הטלפונים הניידים שלנו משדרים לנו שאנחנו אף פעם לא מספיק טובים. הפרפרים בבטן של אתמול הם התקפי החרדה של מחר. מספר האנשים הסובלים מחרדות, מדיכאונות ומבדידות הגיע לממדים אדירים. מה אנחנו צריכים לפתח בעצמנו? חוסן נפשי. ואנחנו צריכים לעשות את זה כמה שיותר מהר. כי האמת היא שאתם באמת אדירים!"

 

יאללה בסדר. אז אנחנו אדירים. תמיד כיף לשמוע את זה. ואם אנחנו עדיין לא ממש, נקרא ונלמד עוד כמה צעדים בדרך לשם.

 

כבר המלצתי לכמה אנשים על הספר החמוד, החכם, המצחיק, הלא מתיימר, ה- אדיר הזה! אם קראתם עד כאן ומצאתם עניין, ממליצה גם לכם!