פיטמאסטר: גן עדן לקרניבורים

ערב, חוצות אלונים, עשרות אנשים מתקבצים וממתינים מחוץ למסעדה, אין כניסה לפני 8 בערב. כולם נכנסים ביחד.

ואני חשבתי לתומי, מה העניין, ככל הנראה עוד מסעדת בשרים עם מוזיקה טובה, אולם מה שהיה שם, זו חגיגה בלתי צפויה, מעין משתה בשרים מהטובים שהייתי בו.


את המקום פתחו ארבעה מומחים כאלו, כשבבוקר הם עובדים למחייתם במצקועות אחרים - מהנדס, מנהל מכירות, טייס ובעל חנות חיות, כשהמשותף לכולם הוא קרניבוריה ואהבתם לבישול הבשר.

לכל אחד מהם יש את השואו שלו, שאותו הוא בונה בערב אחד שמתפרש על כ-3 שעות, ולכן אף אחד מהנוכחים לא יודע מראש מה יאכל ובמסעדה אין תפריט.


מפעם לפעם ובין ביס לביס, המוזיקה שרוני המארחת בוחרת - מרימה את הסועדים לדקות ארוכות של ריקוד עד שמגיעה המנה הבאה.



הערב כלל 7 סוגי מנות בשרים, מספר סלטים, יין, בירה וסודה חופשי. אם תרצו משקה אחר, תוכלו להביא מהבית. כן...כן, יש אישור רשמי לזה. מחירה של הארוחה קבוע ומובנה מראש - 270 שקלים לסועד.

כשברקו מצלצל בפעמון, כולם מתבקשים לעצור הכל, להישיר מבט לעבר המטבח הפתוח, ולהקשיב.

כך למשל גיליתי כי נתח האונטריב, נח לו כ-8 שעות במעשנה, והוא יוגש בתוספת בצל, שום ותבלינים, לאחר שיתרכך במהלך הבישול ויעשה עסיסי, כדי שיתפרק לתוך הצלחת.


לאחר ששהה ב-50 מעלות הוא פורס את הנתח לסטייקים עבים ונותן עוד בוסט של שריפה, מתבל במלח פלפל, ומגיש אותם לצד כרוב מעושן שעליו מוזלף רוטב גומא העשוי מטחינה יפנית.

"מלך המעשנה" הכתיר ברקו את האסאדו, רגע לפני שסיפר כי הנתח האמור נכנס ב-8 בבוקר למעשנה וב-80 מעלות יצא, התעטף בשכבות של נייר כדי לשמור על הלחות והעסיסיות שלו.


גם חזה אווז היה שם על משטח העץ הגדול, כשעליו מושחים מייפל קנדי עטוף בתערובת "ראב צ`ילי קפה". הנתח הוכנס למעשנה עד לטמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס בדיוק.


כמובן שהיו שם גם סטייק ואנטריקוט, פאי ציידים וזלילה אינסופית של בשר משובח ביותר שהוגש ברוחב לב ובשמחה. כל מנה היא הפתעה לחך, ואני בטוחה שבקרוב מאד אגיע גם לסניף הקרוב יותר השוכן באזור הבילויים של פתח תקווה.