צילום: איריס חליפה
מכיוון שהיה עיוור / לא שם לב לַלועגים לתרבושו / והמשיך חובש אותו בארץ קודשו / בוקר בוקר על ראשו. והאנשים מביטים / לא רואים את עיוורונו / נס קרה בארץ הקודש / לא ראה את עיוורונם (ד"ר אלמוג בהר).
זה שיר שכתב המשורר והחוקר ד"ר אלמוג בהר, שהקדיש פרק בעבודת הדוקטורט שלו בחקר יצירותיו של רבי דוד בוזגלו, מגדולי הפייטנים במרוקו בדור האחרון (1902-1975).
רבי בוזגלו נולד בשנת 1902 בזאווייא שבמרוקו, שליד קזבלנקה, שם למד אצל הפייטן רבי חיים עטאר (מעורכי קובץ פיוטי הבקשות של יהודי מרוקו "שיר ידידות").
כבר מגיל צעיר הוא נחשב לתלמיד חכם שיועד לגדולות, אולם בחר לבסוף להתמקד בקריירה של פיוט וחזנות.
בבגרותו עבר לקזבלנקה ושימש שם כפייטן המרכזי בעיר.
צילום: איריס חליפה
לאורך כל יצירתו, הן במרוקו והן בישראל, כתב בוזגלו חלק גדול מפיוטיו בערבית-יהודית, לעתים בצורת המטרוז (השזור), והשורות מתחלפות בין השפות. לעתים שורה אחת מורכבת חציה מעברית וחציה מערבית, כשהוא מנהל דיאלוג פורה עם המוזיקה הערבית הפופולרית, בעיקר המרוקאית, האלג`יראית, התוניסאית והמצרית.
לאחר מותו בטרם עת של בנו הצעיר חדל בוזגלו לנגן בבמות שהיו בהן תזמורות, הוא גם סירב להצטלם או לפרסם הקלטות של שיריו או אפילו להדפיס את שיריו בספר.
ב-1965 הוא עלה ארצה והתגורר עד פטירתו ב-1975 בדירת שיכון בקרית-ים, כשלאורך כל השנים בישראל הוא השקיע רבות בביקורים בבתי כנסת ברחבי הארץ, ושימש הגורם המרכזי בהחייאתה של מסורת הבקשות המרוקאית; "שיר ידידות".
בקרב העדה המרוקאית בארץ נשמר מקומו כגדול פייטני הדור והוא כאמור המשיך ליצור במלוא התנופה פיוטים גם בשנותיו הישראליות, אולם הנתק בין עולמה המסורתי-דתי של הפייטנות לזאת של הישראלית החילונית בארץ היה רופף מדי והתוצאה היתה שקולו לא נשמע פה מספיק.
צילום: איריס חליפה
בוזגלו מבחינתו לא חשש מעולם לשלב בין קודש לחול. את הפיוטים שכתב הניח לא פעם על לחן מצרי פופולרי של מוחמד עבד אל-והאב, או לחן שעבי צפון אפריקאי של סלים הללי.
אימוץ הלחנים הפופולריים ממוזיקה מוסלמית ערבית, הוא תוצר של תפישת עולם בה דגל בוזגלו ושבסיסה הוא ביקש לייצר תגובת נגד לחילון ובניית אלטרנטיבה מתוך עולם התוכן היהודי שתקרב את הצעירים הישראליים ותשמור על מבנה הקהילה אל מול תרבות המערב החילונית.
בתוך כך,התזמורת האנדלוסית אשדוד שפתחה את העונה החדשה בקול תרועה רמה, בחרה בקונצרט חגיגי המוקיר את שיריו ופיוטיו של בוזגלו ז"ל.
בסימן 120 שנה להולדתו הועלה הקונצרט האמור בשמו השנוי במחלוקת: "מכתם לדוד", שהרי את המזמור הזה המופיע בספר תהילים וב"תיקון הכללי", נושאים כידוע באזכרה השנתית לנפטר ואילו כאן למעשה חוגגת התזמורת לבוזגלו את הולדתו.
פירוש נוסף למילה "מכתם" - הוא כלי זהב ויש פירוש נוסף - אפיגרם, פתגם קצר ושנון בן משמעות סאטירית חדה ועוקצנית.
וכך אכן היתה כתיבתו של בוזגלו שהושפע רבות מכתיבתו של רבי אברהם אבן עזרא (1092-1167) המתמתיקאי, הפיזקאי והאסטרונום הדגול, שדאג לחרוז ולחזור בכפל לשון.
צילום: איריס חליפהאמנם כאלף שנים מפרידים בן נפיל אחד לשני, אך אין ספק שבוזגלו ביצע אינטרפטציה מושלמת למאה הנוכחית, ועוד הגדיל ועשה זאת תוך התייחסות לעבר, לנשימת ההווה ולמתן תקווה לעתיד.
בכתיבתו הוא שילב כאמור בין עברית וערבית שמשקלם ומשמעם דומה וקרוב, גם במצלול וגם במסר, עד כדי כך למאזין לשירה ולפיוט לא תמיד ברור האם הוא שומע עברית או ערבית.
על במת המופע עלו ובאו עשרות נגנים, עליהם ניצח והתרגש מאד רפי ביטון, המנהל המוזיקלי המופלא של התזמורת.
לפי הסדר עלו והרטיטו את ליבנו הפייטן משה לוק, האחיין של רבי חיים לוק שיבדל לחיים ארוכים שהיה תלמידו החכם של בוזגלו.
אחריו הופיע יוחאי כהן הצעיר והמבטיח בעל הקול העמוק והחם - ללא ספק מחונן השולט בסטייל השעבי והאנדלוסי וגם המנהל האמנותי אלעד לוי הפתיע בקטע סולו נגינה מרגש.
כמו שמו המדויק של הקונצרט, כך גם הדיוק בבחירת המשתתפים בו, שהצליחו באותנטיות מופלאה להעביר ולבטא את מילותיו ויצירתו של בוזגלו שהביע בכתיבתו את מצבם ורגשותיהם של העולים מצפון אפריקה ובכלל מארצות המזרח.
בוזגלו אומנם עלה ארצה כגיבור תרבות יהודי-מרוקאי, אלא שהקהילה שהוא מצא פה בשנות החמישים בתקופת המעברות, היתה שרויה בשעתו בעיצומו של משבר ההגירה, והוא עצמו חווה אותה כבלבול קטסטרופלי של מושג הגאולה בארץ המובטחת. רוב בני קהילתו היו מפוזרים בפריפריה, והוא עצמו התגורר עד פטירתו בשיכון דל.
באמצע שנות ה-40 של חייו, איבד בוזגלו את מאור עיניו והתעוור, מצב שהביאו לכדי כתיבת פיוטים של חשבון נפש בינו לבין האל.
בעניין זה קשה להתעלם זה גם מהיוצר המופלא ארז ביטון שפצצה כידוע עיוורה את עיניו, ועיוורונו הוא שהוביל אותו לגלות את השירה, והשירה היא שחיברה אותו לזהותו המזרחית שנטש בנעוריו ולבוזגלו כמקור השראתו.
הנטייה של ביטון למצוא זהות ישראלית עכשווית היא למעשה זו שהביאה אותו אל בוזגלו, כהשראה. די להתעמק בשירו "לדבר בעצם הנהרה", כדי לעמוד על עוצמת ההשפעה של בוזגלו עליו. השיר האמור הכריז על עצמו שהוא "שחרית לרבי דוד בוזגלו, מגדולי פייטני יהדות מרוקו", הוא בבחינת השיר האופטימי ביותר של ביטון, שבו פוגש הישראלי שני משוררים עיוורים,שניהם יהודים ושניהם ממוצא צפון אפריקאי - שניחנו באור גדול.
בשורה התחתונה, הלב ממש התרחב בהופעה שהוקירה את זכרו של בוזגלו. ההתלהבות של המנצח ושל הזמרים, הביצועים והתזמורת המופלאה תרמו רבות להצלחה!
שעות ומיקומי הקונצרטים:20.11.22, יום א`, שעה 20:30, אולם ע”ש רקאנטי, מוזיאון תל אביב
21.11.22, יום ב`, שעה 20:30, המשכן לאמנויות הבמה, אשדוד
22.11.22, יום ג`, שעה 20:30, המשכן לאמנויות הבמה, אשדוד
23.11.22, יום ד, שעה 20:30, היכל התיאטרון, קרית מוצקין
