צילום: איריס לוי
המצביא הרומי, גנאיוס פומפיוס מגנוס, מוכר לרובנו מעלילת הטלנובלה ההיסטורית: יוליוס קיסר כובש את מצרים, אך תלמי המצרי זומם להפילו. אחותו קליאופטרה אומנם בוחרת לכבוש את הכובש הרומי בקסמיה, אך אחיה שמתנער מהאימפריה הרומית, רוצח את פומפיוס - אויבו של הקיסר, כשהוא מגיש לו את ראשו הכרות.
ומה בין פומפיוס לבאטומי - עיירת החוף התיירותית הגיאורגית, אתם תוהים?! ובכן, מתברר שפומפיוס, הוא ולא אחר, הקים את העיר הרובצת לחופי הים השחור.
באטומי: שפע של מים ויין
באטומי, בירת מחוז אג`רה, נבנתה על חורבות הקולוניה היוונית העתיקה בטיס, ששמה הושאל מהביטוי היווני "בטוס לימן" (בתרגום חופשי "נמל עמוק"), ככל הנראה משום היותה משופעת בנחלים, בנהרות ובמפלים.
צילום: קובי טיריפינטו
אבל מלבד מים, המון מים כאמור, תמצאו בבאטומי גם שפע יין!
היין המקומי הוא בבחינת מקור גאווה, לתושבי העיר המוקפת בהרים נישאים שקשה להסיר מהם את המבט.
ארבעה ימי שהותי בבאטומי כאורח משרד התיירות הגאורגי, אף המחישו, שהצגתו לראווה של היין המקומי בפני התיירים הרבים שפוקדים את העיר, נחשבת למשימה לאומית של ממש.
וגאורגיה כך נדמה, היא בהחלט מדינה שמעניין ומסקרן ללמוד על תעשיית היין שלה ולהפנות לעברה זרקור, בעיקר כי היא הצליחה למתג את עצמה נהדר תחת "הארץ הראשונה בעולם שבה יוצר יין", טענה שאף הוכחה בעדויות היסטוריות שמקורן באמפורות - כלים להכנת יין שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות.
בהתאם לכך, בבאטומי ובסביבתה פועלים יקבים רבים, בהם ניתן לבלות בשתיית יין ואכילת חצ`פורי בשלל צורות, אל מול נופים עוצרי נשימה.
יקב שרוושידזה . צילום: קובי טיריפינטו
אני ביקרתי ביקב הצנוע של משפחת שרוושידזה מארני השוכן בכפר סרואטי.
הסיור ביקב הזה הוא חוויה מרתקת.
מיד לאחר הכניסה ליקב פוצחים גברברי המשפחה במופע מוזיקלי של שירה ונגינה גאורגית מסורתית.
בהמשך, מוזמנים האורחים להתבונן בצבע האדום של היין שנרקח במקום ולבסוף גם לטעום ממנו, זאת לצד ארוחה משובחת של שלל מאכלים מסורתיים, כשאחד מבני המשפחה משמש כמתבקש כ"טמדה" - האיש שאחראי על ניהול ה"סופרה" - טקס הארוחה הגאורגית.
בנוסף, הטמדה אמון גם על הפן האומנותי של הארוחה, תוך שהוא דואג להשקות את כולם ביין. לא מפתיע אם כך מדוע באותה הסעודה העולם נראה לי לפתע מקום טוב יותר...
אזור הנמל. צילום: קובי טיריפינטו
אבל מלבד מים ויין, מציעה באטומי לתייר שלל אטרקציות נוספות שמומלץ לעשותן:
כמתבקש מעיר תיירות קלאסית, תוכלו אם תרצו לבחור בחופשת "בטן גב" וסתם ליהנות מהשלווה של הים השחור, לטייל באזור הנמל והחופים ולבהות בקו הרקיע הנפלא.
עלי ונינו: אהבה כנגד כל הסיכויים
באזור הנמל גם תוכלו להתפעם מפסליהם הקינטיים של זוג האוהבים עלי ונינו, שמתאחדים ונפרדים במחזוריות איטית ובלתי נגמרת, בהשראת אהבתם הספרותית.
את הפסל המדובר עיצבה תמרה קבסיטאדזה והוא מבוסס כידוע על הרומן "אהבתם של עלי ונינו" שכתב הסופר המסתורי הידוע בשמו הפסבדוני "קורבאן סעיד" (בתרגום חופשי מערבית "קורבן מאושר").
הרומן שלו, מגולל את סיפור האהבה בין נינו קיפיאני - נסיכה גרוזינית נוצרייה, לעלי ח`אן שירוואנשיר - אציל מוסלמי שיעי ממוצא פרסי.
העלילה מתרחשת באזרביג`אן, בדרום הקווקז ובעיקר בבאקו, עיר קווקזית על גדות הים הכספי, ערב מלחמת העולם הראשונה.
שני הנאהבים המתגוררים בבאקו, מצליחים חרף הקשיים והתנגדות משפחותיהם, לממש את אהבתם בנישואין ובהולדת בתם. עד כאן התבנית ידועה ואפילו שחוקה.
נינו ועלי. צילום: קובי טיריפינטו
אך ערכו המוסף הגבוה של סיפור אהבתם טמון בעקשותם של השניים לדבוק זה בזו למרות כל המכשולים, החל בהתנגדות הוריהם והתרבויות שאליהן הם משתייכים, עבור בנסיונות חטיפה והתנקשות בחייהם וכלה במלחמה.
בהתאמה, גם הפסל המרהיב הזה מייטיב לתאר בצורתו ובתנועתו את סיפור אהבתם המופלא.
שני הפסלים, האחד מייצג אותו והשני מייצג אותה, נעים זה לעבר השני, עד להתמזגותם המלאה והתרחקותם בשנית – סימבול לתנועה וההמשכיות האינסופית לקשר הזוגי המורכב והאמיץ של נינו ועלי.
Miracle Park. צילום: איריס לוי
פארק שכולו ניסים
ממש בסמוך לפסל הרומנטי, פועל הגלגל הענק Miracle Park (מומלץ לעלות עליו כשמחשיך), ממנו תוכלו לראות בבירור את מגדל אלפא ביתא.
זהו מבנה כסוף בדמות סליל DNA המציג את 33 אותיות השפה הגאורגית ובראשו כדור כסוף ענק, שהוא למעשה מסעדה. לצידו, מגדל באטומי, עוד מבנה מודרינסטי עם לוק הייטקיסטי שבראשו גלגל ענק מיניאטורי.
קו הרקיע של באטומי. צילום: קובי טיריפינטו
צילום: איריס לוי
אל הפארק מומלץ להגיע בשעות הערב, שכן זה הזמן שבו הגלגל הענק ומופע הפסלים של נינו ועלי מוארים באופן שהופך את כל היופי הזה להרבה יותר ססגוני ומרשים.
שופינג ועוד קצת שופינג...
בבאטומי שפע חנויות עתיקות, חנויות יין וחנויות אופנה ותכשיטים, לצד מרכז קניות מודרני שמציע המון מותגים.
אז איפה בדיוק מתחילים?
מומלץ להתחיל בסיבוב שופינג בקניון "מטרו", שבו תמצאו המון מותגים מקומיים בעיצובים הדומים לאלו השכיחים ברשתות הגדולות והמוכרות, רק במחירים שפויים וזולים יותר.
כיכר אירופה.צילום: איריס לוי
בית האופרה. צילום: קובי טיריפינטו
אם אתם בכל זאת בעניין של מותגים פופולריים יותר - צאו למסע קניות ברחוב Z Gamsakhurdia או בחנויות הרבות הפזורות בכיכר אירופה שבמרכז העיר.
הכיכר המשופעת במבנים בסגנון אירופאי קלאסי, מאגדת מלבד מותגי אופנה מוכרים, גם במת מופעים של להקות מקומיות ולא מעט בתי קפה ומסעדות.
פסלה של האלה מדיאה. צילום: קובי טיריפינטו
פסלו של נפטון. צילום: קובי טיריפינטו
במרכז הכיכר ניצב פסלה של האלה היוונית מדיאה, המשמש סמל לקשריה העתיקים של גאורגיה עם אירופה ועם תרבויות קדומות. בנוסף, לא הרחק מהכיכר, תמצאו גם את פסל הברונזה המרשים של אל הים נפטון, כשמאחוריו בית האופרה של באטומי.
גם לבאטומי יש ריביירה
עם כמעט 8 קילומטרים של טיילת שמסתיימת בשדרה יפהפייה - הריביירה הגאורגית מתחרה בקלות עם אלה של ניס וריו דה ז`ניירו.
שדרת באטומי 1884, שבנייתה החלה ב-1981 והסתיימה בתהליך פיתוח מואץ תוך שלוש שנים, מרהיבה. היא קרויה על שם הגנרל הגאורגי שריף חימשיישווילי שנלחם בכובש הטורקי.
זוהי למעשה טיילת עירונית שלאורכה פזורים מבני ממשל שונים כמו בית המשפט העירוני, לצד מזרקות גדולות, שמדי ערב מרקדות במופע עם מוזיקה ותאורה.
מסעדת "הבית ההפוך". צילום: איריס לוי
מלון הקולוסיאום. צילום: קובי טיריפינטו
על השדרה ממוקמת גם מסעדת ה"בית ההפוך", זהו מבנה אייקוני שנבנה כך שגגו נראה נטוע בקרקע ואילו המבנה עצמו מתנשא מעליו בצורה הפוכה. וממש בצמוד לו שוכן מלון הקולוסיאום שנבנה בהשראת האייקון האיטלקי.
לא הרחק משם, ברחוב רוסטוולי, עתיר המלונות ממוקם הפארק הירוק "הששה במאי", שנקרא כך לציון יום ההפיכה באג`רה.
צילום: קובי טיריפינטו
את הפארק הזה מקיף אגם נורי, ובתוככי הפארק עצמו פועלת פינת חי חביבה.
בסמוך לפארק - מתחם הדולפינריום המפורסם, המציג לראווה פעלולי דולפינים מאולפים, שספק אם הם נהנים מהמתרחש, באותה המידה כמו הצופים הנלהבים בהיכל.
מגדל הצ`אצ`ה. צילום: קובי טיריפינטו
גרפיטי בכל פינה
בעיר העתיקה מומלץ לחפש את מגדל הצ`אצ`ה (משקה אלכוהולי מסורתי) עם השעון המרהיב ואת כנסיית סן ניקולס.
לבסוף כדאי לעלות לרכבל ארגו המטפס כשני קילומטרים מחוף הים אל פסגת ההר אל נקודת תצפית עוצרת נשימה לנופים המרהיבים של העיר, הים וההרים שמסביב. בין לבין, תוכלו כמובן ליהנות משלל ציורי גרפיטי מושקעים המעטרים את קירות העיר.
גרפיטי ברחבי העיר. צילום: קובי טיריפינטו
באטומי מציעה גם חיי לילה תוססים. עם זאת ולמרות שיש בעיר לא מעט אפשרויות בילוי מעניינות, אין טעם לפתח ציפיות בעניין זה ביחס לערים מערב אירופית אחרות.
בעיר, שפע של מלונות אלגנטיים מבית הרשתות המובילות כמו הילטון, שרתון ורדיסון בלו, שמבטיחים פינוק ברמה אחרת, ברובם אף פועלים בתי קזינו, שישראלים רבים כה אוהבים.
בית הכנסת. צילום: קובי טיריפינטו
היסטוריה יהודית
המבנה הגדול והמרשים של בית הכנסת שבמרכז באטומי מעיד היטב על נוכחותה ההיסטורית של הקהילה היהודית בעיר.
בית הכנסת נחנך ב-1904 על ידי סימון וולקוביץ`, לאחר שהצאר הרוסי, ניקולאי השני, נעתר לבקשת הקהילה היהודית להקמת בית כנסת. ב-1929 נסגר בית הכנסת על ידי השלטון הסובייטי של ברית המועצות, והמבנה שימש לצורך תחרויות ספורט.
עם זאת, בשנת 1993, לאחר נפילת הקומוניזם, הותר ליהודים שנותרו בעיר להשיב למבנה את שימושו המקורי, וזהו למעשה בית הכנסת היחיד בעיר.
הגן הבוטני.צילום: אינגה מיכאלי
הפרובאנס של גיאורגיה
אבל עם כל הכבוד לשופינג בכיכר ולבילוי הלילי בקזינו, גם לטבע היפה של באטומי מגיע ביקור!
הגן הבוטני ושמורת מטירלה, ממוקמים במרחק של 20 דקות נסיעה ממרכז העיר, ועליהם פשוט אסור לכם לפסוח.
הגן הבוטני החולש על שטח מיוער עצום, נוסד ב-1912 כיוזמה של הגיאוגרף והבוטנאי פרופסור אנדרי קרסנוב. הוא ממוקם על גבעה המכונה "הכיפה הירוקה" (מצ`וונה קוטצ`חי), ממנה נשקף מראה החוף המפורץ של הים השחור – והאמינו לי שזה עוצר נשימה, בדיוק כפי שזה נשמע..
הגן מחולק לאזורים, כך שבכל אזור יש עצים וצמחייה המאפיינים מדינה אחרת, למשל, יפן, אוסטרליה, נוי זילנד, סין ועוד. בהתאמה, תמצאו פה נציגים צבעוניים מכל רחבי תבל, שהגן כולו טובל בירוק עז ומתהדר בפינות מלאות קסם (חפשו את יפן, בהתחייבות זה מקסים!).
בהמשך, מומלץ לכם לתכנן טיול במסלולה המרכזי של שמורת מטירלה (בתרגום חופשי בגאורגית - "לבכות").
נהר הצ`אקווי. צילום:: פרטי
זהו פארק הררי ואחד מהאזורים הכי גבוהים ולחים בגאורגיה, שהודות לגשם הרב שיורד בו לאורך כל ימות השנה ובתדירות גבוהה הוא זכה לכינוי "יער הדמעות". בנוסף, בתוך הטבע עוצר הנשימה שבפארק זורם לו נהר הצ`אקווי השוצף.
צ`אקווי (הכפר) הוא גם שמו של כפר קטן המוכר ברחבי ג`ורג`יה כמקום הולדתו של ייצור התה בתקופת הכיבוש הסובייטי .
האזור שופע בצמחי תה בר, אולם בימינו הפקת התה באזור מוגבלת, בעיקר בגבעות שמעל הכפר, שם מומלץ בהחלט להתענג על תה פירות, תה שחור מועשר בתות שדה או "תה יין" – הכלאה מסקרנת במיוחד של עלי תה שחור מהול בקליפות ענבים.
את היום העמוס הזה תוכלו לקנח (תרתי) ביציאה הצפונית מהעיר, שם פועל לו שוק דגים קטן, הבנוי משלושה חדרים עם דוכנים עמוסים בתנובת הים השחור, מדגים ועד לפירות ים. לצידו אגב תמצאו את מסעדת הדגים המשובחת "בלאגן", שהביקור בה הוא פשוט חוויה טעימה.
המוזיאון האתנוגרפי. צילום: איריס לוי
סיפור היסטורי
אם תדרימו קצת מהאזור לכיוון הגבול עם טורקיה, תמצאו שני אתרים מעניינים נוספים:
האחד - המוזיאון האתנוגרפי של כמאל טורמנידזה. זהו מפעל חיים מרתק של אדם אחד, מגלף בעץ בהכשרתו, שבנה במו ידיו במשך 20 שנים עשרות פריטים המתארים את חיי המסורת של העם הגאורגי, לרבות מיצג של המקצועות המסורתיים.
את הסיור במקום מעבירה נכדתו של האמן והתדרוך מועבר ברובו בשפה העברית, וזה מאד מרגש!
מבצר גוניו־אפסַרוס. צילום: קובי טיריפינטו
האטרקציה השנייה - מבצר גוניו־אפסַרוס, מימי האימפריה הרומית, שההליכה המענגת בין שרידיו משולה לטיול במנהרת זמן.
המתחם המשופץ והפתוח תחת כיפת השמיים, עבר במרוצת השנים גלגולי ידיים רבים. הוא נכבש לאורך השנים על ידי הביזנטים, העות`מאנים והסובייטים, אך החומה המקיפה אותו נותרה כמעט שלמה.
מבצר גוניו־אפסַרוס. צילום: קובי טיריפינטו
במתחם ביתנים מודרניים ובהם מוצגים כלי נשק, מטבעות ואביזרים מתקופות היסטוריות שונות.
בחוץ תמצאו שרידים מבית המרחצאות, בו נהגו הרומאים להתרחץ ולצ`וטט וגם תצוגה של מחנה מלחמה שאותי, באופן אישי "זרקה" לתמונות מוכרות מהסדרה "הסולטן" בערוץ הדרמות הטורקיות, המגוללת את סיפור חייו וכיבושיו של הסולטן סולימן המפואר.
מבצר פטרה. צילום: קובי טיריפינטו
עוד קצת טבע!
במרחק של 17 ק"מ מבאטומי, נמצאת העיירה ציחיזירי שמציעה להתנתק מהעיר המודרנית.
תמצאו בה אקלים נוח, פארקים רחבי ידיים, בתי קפה רבים וחוף ים נעים לרחצה וגם את מבצר פטרה העתיק שנבנה במאה ה-6 לספירה המכונה בידי המקומיים "מבצר המכשפות".
מפל מקחונצטי. צילום: אינגה מיכאלי
כ-50 ק"מ מבאטומי בכפר בשם מקחונצטי נמצא מפל בשם זהה, הנופל מגובה של 50 מטרים ומתפצל לסדרה של מפלונים.
באזור מסעדות, בתי קפה ודוכנים רבים של נשים כפריות שמוכרות צנצנות דבש וריבה שנרקחו בעבודת יד.
גשר Makhuntseti Arched. צילום: שוש להב
במרחק קצר מהמפל תוכלו לראות גם את גשר האבן ההיסטורי מהמאה ה-12 Makhuntseti Arched החוצה נהר רחב.
אורכו של הגשר כ-28 מטרים והוא בנוי מאבני סלע טבעיות. כאן אם תרצו תוכלו לעשות רפטינג או סתם לשבת בקיוסק-קפה המשקיף אל הנהר.
* הכותב היה אורח משרד התיירות הגאורגי
