יח"צ. צילום: Marvel Studios
באוגוסט לפני כשנתיים נפטר בטרם עת מסרטן המעי הגס השחקן צ`דוויק בוזמן (43) שהתפרסם ככוכב הסרט "הפנתר השחור" בתפקידו כטצ`אלה, שליט הממלכה הדמיונית ואקאנדה השוכנת בלב יבשת אפריקה.
בפני דיסני-מארוול ובעיקר בפני הבמאי ריאן קוגלר ניצבה דילמה והם נדרשו להחליט יחדיו איך הם ממשיכים בלעדיו והופכים את הסרט ה-18 במספר בעולם הקומיקס של מארוול שתורגם למסך הגדול, ואחד הסרטים המדוברים בהיסטוריה - לסרט המשך.
לא בכדי "הפנתר השחור: ואקאנדה לנצח" נפתח בדרמטיות כואבת בסצינת מותו של המלך טצ`אלה, המובא למנוחות בטקס לוויה מלכותי.
קוגלר שתיאר בעבר את רצונו לעבד לקולנוע את גיבור־העל השחור הראשון שהופיע בקומיקס של מארוול ב-1966, שאת דמותו אף העריץ בילדותו, בחר בסרט החדש שלא להחליף את דמותו של "הפנתר השחור" - טצ`אלה, אלא להרוג אותו.
מותו הפתאומי של המלך ממחלה מסתורית, הותיר בתדהמה את תושבי הממלכה הסודית.
כל ניסיונותיה של אחותו, הנסיכה שורי (לטישה רייט), להילחם על חייו עלו בתוהו, וכך מי ששימשה בסרט הקודם כיד ימינו, נתקפה במרה שחורה ובהמשך הופכת בעל כורחה לדמות מרכזית בשלטון.
במקביל מתוודע הצופה למורכבות הפוליטית של ממלכת ואקאנדה סביב העברת השלטון לאמו המלכה רמונדה (אנגל`ה באסט), כשברקע צץ לממלכה אויב חדש, נאמור (טנוך הוארטה המקסיקני) - שליט בני הטאלוקן, ממלכה דימיונית נוספת השוכנת במעמקי הים, שתושביה נאלצו לרדת לקרקעית הים לאחר שארצם נגזלה על ידי הספרדים.
יח"צ. צילום: Marvel Studios גם הפעם בחר קוגלר להקדיש מקום ובמה ראויה לדמויות המשנה, ובראשן שורי שפלסה כאמור דרכה והפכה בעצמה לגיבורת על.
בנוסף הוא הכיר לנו את רירי ויליאמס (דומיניק ת`ורן) - תיכוניסטית מממסצ`וסטס שהצליחה לבנות חליפה הדומה לזו של איירון-מן וחזר לשלב גם את אוקויה - מנהיגת צבא הלוחמות ולצידה את הלוחמת אנקה (מיקיילה) וכמובן גם את נאקיה (לופיטה ניונגו) מושא אהבתו של טצ`אלה ז"ל שנטשה את הממלכה לאחר מותו והתמסרה לחינוך קהילתי בהיאטי.
כל אלה ביחד יוצרים עולם עצמאי ועשיר בתוך היקום האחיד של מארוול שמתקשה כידוע לאפשר טביעת אצבע ייחודית ליוצריה. וזה ככל הנראה גם ההישג המרשים ביותר של הסרט ההמשך הזה הרומז בצורה עקיפה על המתחים הבין גזעיים והעימותים שחווה ארה"ב בין לטינו-אמריקאים (מיוצגים בסרט ע"י בני הטאלוקן) לשחורים (מיוצגים ע"י בני ממלכת ואקאנדה).
קצת כמו בהארבור גייטווי, שכונה בולטת בלוס אנג`לס שבה כבר מסומנים הרחובות כקו גבול ששני הצדדים מסכימים שאסור להם לחצות, כך גם כל אחת משתי הממלכות הדמיוניות בסרט מתבצרת לה בעמדתה ולא מקבלת הסגת גבול.
מחד כאמור הממלכה אפריקאית ומנגד אויבתה - ציוויליזציה תת ימית, המוצאות עצמן במאבק מיותר המתכתב כאמור עם המתחים הבין גזעיים שחווה ארה"ב.
יח"צ.צילום: Marvel Studiosנאמור, שליט המקבילה הלטינו־אמריקאית של ואקאנדה האפריקאית, חושש שמדינות המערב יגלו את ממלכתו הסודית וירצו לשדוד ממנה את מרבצי הויבראניום (המשאב החשוב שלה), אי לכך הוא מעוניין לתקוף אותן כדי להקדים מכה לתרופה וזאת כדי למגר כל היתכנות לתקיפה אפשרית.
בחששו הוא פונה לרמונדה המלכה האם ודורש ממנה שיתוף פעולה של ואקאנדה כנגד שאר מדינות העולם. שזאת מסרבת לדרישתו הוא אינו בוחל באמצעים להשליט טרור וכך הופכות השתיים - הממלכה האפריקאית והטאלוקן ההיספני לאויבות.
לא מן הנמנע כאמור להקביל את סכסוך הזה למאבק הבין גזעי בארה"ב המאופיין בכך ששחורים רבים מתלוננים שהמהגרים הלא חוקיים מאמריקה הלטינית גוזלים להם את מקומות העבודה בעוד הלטינו-אמריקאים מאשימים את השחורים באלימות ובפשע.
את הפסקול המשובח והסוחף המלווה את הסרט שאורכו מעל לשעתיים וחצי, כתב גם הפעם המלחין השוודי לודוויג גורנסון.
גם עיצוב התפאורה והתלבושות ראוי לציון הן ביצירת תשתית לעולם מפואר המשלב מסורת אפריקאית עם קידמה והן לתיאור תושבי ממלכת הים כחולי עור המגיחים מהמים. מראה הממלכות, התלבושות והטקסים משקפים אף הם רצון להעניק ייצוג לתרבויות השונות.
בשורה התחתונה - האם זה סרט טוב? כן, הוא בהחלט כזה, עם זאת ביחס לקודמו יש להודות ביושר הוא פחות מהודק ויותר מפוזר...
