צילום: דימיטרי ספקטור
מהכפר של סלמאן נאטור (סופר, עיתונאי ומחזאי דרוזי), נזיה ח`יר (משורר), ומוסבאח חלבי (סופר ועיתונאי), יוצר גם האמן הצעיר סאם חלבי.
חלבי (31) נולד כבן יחידי, עשירי במספר, לאחר לא פחות מתשע אחיות, הטוענות שהוא היחיד שזכה ביכשרון ליצור ולצייר. ואכן, הן לא טעו כפי שתגלו בהמשך...
אימו, אמילי שזיהתה אף היא את הפוטנציאל, דחפה אותו ליצור דוגמאות שלאחר מכן רקמה מהן - במכונת ה"זינגר" שלה - את ה"נאקב" - מטפחות הלבנות, כיסוי הראש המסורתי של נשות העדה.
אימו הלכה לעולמה בגיל צעיר, אך סאם לא וויתר על חלום היצירה.
צילום: דימיטרי ספקטור
בגיל 12 בראשית דרכו צייר בסגנון ריאליסטי, אולם לאחר שניסה לא מעט סגנונות ציור ובדק חומרים מגוונים בחר להתמקד במה שהוא עושה כיום: טפטופי צבע. לדידו "אלה מביאים את רגשותיי אל היצירה".
כבר בכניסה לסטודיו הנרחב, נסחף המבקר למערבולת של צבעים שלרגע עשויה לבלבל את העין ולהקהות את החושים. אבל במבט שני ניתן לזהות מיצבי ריהוט ענקיים, חדרים מרוהטים מבית ילדותו - חדרו, פינת האוכל, הסלון המשפחתי וכל אלה מכוסים בעשרות שכבות של טפטופי צבע בלתי נגמרים.
המיצבים כמו "מקפיאים" אביזרים וחפצים שימושיים יומיומיים ולמעשה מעבירים ביקורת על תרבות וחברת השפע ומצד שני יוצרים אווירה חלומית אוטופית הגורמת לצופה השתאות והזדהות עם הכוחות המיסטיים המוקרנים מהעבודות השונות.
צילום: דימיטרי ספקטורבהביטי בציורי הפרחים והציפורים של סאם הרגשתי כי אלה בונים טבע בראשיתי, אופטימי, רומנטי וחלומי. יצירות המבטאות את השקפת עולמו - יצירה מתוך אהבה ותשוקה היוצרת אווירה שמחה ואופטימית.
מיצב מרתק נוסף וצבעוני ביותר הוא מעין יער שהורכב מכמות עצומה של בלונים, שנקשרו לענפים המקובצים כערמות גזם, כמו מפיחים בהם חיים חדשים ובאים לשתף את הצופה בחוויית הביקור ביער מזיכרונות ילדותו של סאם.
צילום: דימיטרי ספקטורלא יכולתי שלא לשים לב ל"עץ החיים" - מוטיב שחוזר ביצירתו שוב ושוב ואף מופיע בתמונה התלויה בבית הנשיא בירושלים.
גם מחוץ לסטודיו שלו נמשכת חגיגת הצבעים - על הקירות, הגדרות, השערים, הדלתות, על גזעי העצים הסמוכים ברחוב ואפילו על מכוניתו. עדות חיה לכך שדלית אל־כרמל המרוחקת הפכה בשנים האחרונות לכפר תרבות משגשג.
ואם בתרבות ואמנות דרוזית עסקינן, שהרי קשה להתעלם מכך שגם הצייר סאלח אלקרא - אחד האמנים הדרוזים הוותיקים והחשובים, שם הצלמת דיר נאטור כיוף, הציירת בותיינה חלבי, המציירת בעשור האחרון דמויות של יהודים בתקופת השואה ובמחנות הריכוז, יוצרים כולם מדלית אל כרמל.
סאם, שהערכים המסורתיים של הכפר הדרוזי מוציאים ממנו, לדבריו, "את הדברים הטובים ביותר", קיבל לפני שלוש שנים פנייה מאורי בן ארי, מייסד ונשיא "קרן ארנה יזמית "מעבדת הדמיון" ליצור יצירה עבור אירוע ההתרמה המרכזי של הקרן, שהמכירות ממנו ישמשו לרכישת מחשבים לילדים מעוטי יכולת.
יצירתו הצבעונית, התלת ממדית של סאם נמכרה בסכום הגבוה ביותר מכל היצירות שהוצגו למכירה, ומאז התחזק והעמיק הקשר ביניהם.
על תערוכת "צייד הצבעים" ניתנה חסות של "קרן אתנה" שלדברי בן ארי "הדמיון הוא זה שנותן השראה לאנשים לפעול ולעשות את העולם טוב יותר ".
כהוקרה וזיכרון לאימו שהאמינה בו, דחפה ועודדה אותו ליצור, בחר סאם את היצירה "מיצב המטפחת" העשוי מהמטפחות שצייר ואימו רקמה. בנוסף הוא יזם פרויקט המעניק במה לאישה הדרוזית המסורתית ובו יצרו נשות דלית אל כרמל, היישוב הדרוזי הגדול בישראל את השקפת עולמן בנושא הנתינה על גבי קונווסים.
אם אתם כבר באיזור הכרמל, אל תוותרו גם על הביקור בסטודיו "יסמין מרכז צמחי מרפא ומורשת" המנוהל ע"י פותה חלבי שהציגה והסבירה על החליטות ומוצרי הטיפוח הטבעיים אותם היא רוקחת מצמחי מרפא.
בהמשך תוכלו לבקר גם בבית "יד לבנים" ובבית אוליפנט, חלק ממתחם יד לבנים של העדה הדרוזית ואחד האתרים המעניינים ביותר בכפר, אשר לפי אחד המיתוסים ממש שם בבית האבן הזה, כתב המשורר נפתלי הרץ אימבר את המילים ל"תקווה", השיר שהפך להמנון התנועה הציונית ומדינת ישראל.
צילום: דימיטרי ספקטור במקום סקר בפניי ד"ר רמזי חלבי את פעילות המקום שבנוסף לדאגה וטיפול במשפחות השכולות מהווה לוקיישן לחיבור וחיזוק הקשר בין העדה הדרוזית לחברה היהודית.
בהמשך ניתן להתרשם מהאתר הקדוש (מקאם) לנביא אבו איברהים, שם תוכלו לתהות על כמה מעיקרי האמונה הדרוזית ולהתעכב בייחוד על האמונה בגלגול הנשמות, שתמיד נשמעת כרעיון מסקרן... (תודו שלפחות פעם אחת תהיתם באיזו דמות תרצו לחזור בגלגול הבא שלכם).
לסיום היום המעניין זכיתי בהכנסת אורחים וארוחה דרוזית אותנטית טעימה, עשירה ונדיבה בביתו של סאם מעשי ידי אשתו וחמותו המקסימות.
"צייד הצבעים", תערוכת יחיד של חלבי, תתקיים במרכז עמיעד, שוק הפשפשים, יפו, בין 5.11-28.10 
