יח"צ
הסרט הצרפתי של הבימאי ג`רום בונל - מכתב אהבה - המוקרן בסינמטק ת"א, יוצר ציפיות ממומשות חלקית.
ואל תשאלו אם זה טוב או רע, תשאלו מדוע?
הסרט מגולל את נשוא המכתב. יותר מישהו חושף מכתב אהבה הוא מגולל מרקם חיים צרפתי, יומיומי ונוצץ הרבה פחות מתשדיר פרסומת לעיר האורות.
הגיבור הראשי ג`ונס (גריגורי מונטל) מבקש שוב את קרבתה של חברתו האקסית לאה, (אנאיס דמוסטייה זוכת הסזאר), וכשזו מנערת אותו מחייה הוא יורד לקפה שממול וכותב לה מכתב. אהבה כמובן.
בתהליך הכתיבה נוצרת קירבה ואחוות גברים עם מנהל בית הקפה מאתייס (גרגורי גדבואה), והוא משיא לו עצות כיצד לנהוג.
העלילה נסובה ומתבררת סביב כתיבת המכתב וחושפת את הצופה לאפיזודות ותמונות הלקוחות משיגרת חייהן של הדמויות, הדינמיקה ברחוב ובחדרי החדרים.
יח"צ
ומה אין שם? מערכות יחסים במימדים שונים, אורח חיים ובעיות קיום, שיגעון וניסיון רצח, אהבה, יחסי אהבה-שנאה, ורגשות, עוצמה של רגשות. סרט המשקף פסיפס אנושי על בעיותיו ומורכבותן.
העלילה בסרט נעה בקצב איטי עד כי לעתים הצופה תוהה מה הלאה, אך הסצינות ההומוריסטיות מקנות לה קצב. חרף הקצב האיטי שלעתים מתיש יש לומר, הסרט מעורר מחשבות והגיגים על האירועים, על הדמויות – ובעיקר על עצמנו: כיצד נראים חיינו שלנו, האם אנו חווים אהבה, האם אנו חיים באחיזת עיניים עצמית וכיצד נוכל להגדיר לעצמינו אהבה, ומה אנחנו מוכנים לעשות עבורה.
בשתי מילים - מדובר בסרט עומק: לאורך ההקרנה אתה שואל את עצמך אז מה קורה פה? אבל העובדה שאתה יוצא מהאולם והסרט יוצא איתך, ממשיך לעורר ולשאול שאלות – מלמדת על עומקו.
יח"צהמשחק אמין ומשכנע, הדמויות אותינטיות ולא סינתטיות. הבימוי מצויין והתפאורה המלנכולית משהו, בהלימה לרוח הסיפור המטובל בסיטואציות הומוריסטיות. כך גם המוזיקה.
מוטיב חזק של הקפה-בר הפריזאי גורם לצופה להתגעגע לפריז, שלא לדבר על השפה המתנגנת הכי רומנטית שיש.
את שאלת מיליון הדולר "מה זו אהבה" הוא לא מפצח, אבל לפחות הוא יגרום לכם להתחבט בה ולהרהר, בעיקר לשאול את עצמכם שאלות על המרחב האישי שלכם ויחסי האהבה. בקיצור מה שנקרא סרט למיטיבי לכת.
על מנת להינות ולהפיק ממנו - יש להצטייד בסבלנות!
