צילום: נורית קלמן
ישראל (לוליק) ונורית (נוקי) קלמן, מתאימים את הלבוש שלהם זה לזה. הם ביחד כבר מגיל 14 מימי התיכון בדימונה.
בימים אלה הם מציגים יחדיו בגלריית לוטן ביפו העתיקה, תערוכה משותפת בשם "מעבר למציאות" שתוצג עד ה-8 בספטמבר.
לוליק ונוקי או "נוליק" בהלחם כינוייהם, אנשי הייטק לשעבר.
נורית החזיקה בקריירה יוקרתית ושימשה בתפקידי ניהול בכירים בארץ ובחו"ל בין השאר באינטל, בטבע ובפריגו. ישראל, הוא מהנדס אלקטרוניקה עם קריירה ענפה בהייטק הישראלי. בנוסף, הוא היה המאייר הרשמי של מדור האוכל "לאכול בחוץ" של מנחם תלמי בעיתון מעריב בין השנים 1980-1982,שם גם נוצרה דמותו של "לוליק" המביע את דעותיו בנושאי אקטואליה שונים.
צילום: ישראל קלמן"נוליק" שגדלו ולמדו יחד באותה הכיתה בדימונה, נפעמו והתרשמו מאלכסנדר קורן, סבה של נורית עימו היא גדלה. הסב כימאי בהשכלתו היה צייר מוערך ואף המציא המצאות רבות בתחום הכימיה. בין השאר הוא המציא את הגיר שאינו מלכלך - בשיטת הדפס שנקראת "קורנטייפ".
"נוליק" שמעולם לא למדו ציור באופן מקצועי או ציירו במסגרת קבוצות אמנות, מציגים יחד בתערוכתם הזוגית, כל אחד בסגנונו האישי והייחודי. לדבריהם אופן יצירתם בהתאם לסגנונם שונה לחלוטין. הם מציירים בחדרים נפרדים, אך משתפים ומתייעצים האחד עם השנייה.
נורית מגבילה את עצמה ליצירה בפרק וזמן מסוימים, כשלאחריהם היא יוצאת להפסקה. תחילה היא בוחרת נושא, אוספת עליו חומר ועובדת באופן אסוציאטיבי. היא מציירת בצבעוניות פנטסטית על בדים, חפצים, אריחים ודברים מן המוכן.
צילום: ישראל קלמןביצירתה ניכרת השפעה רבה מטיוליה המשותפים עם ישראל ברחבי תבל במקומות אקזוטיים כמו דרום מזרח אסיה, יפן, מרכז ודרום אמריקה. זו באה לידי ביטוי בצבעוניות עזה ובמוטיבים המאפיינים את התרבויות השונות (בתים, בע"ח, אנשים ודמויות נשים).
ישראל מתכנן בקפדנות את יצירתו ואף כותב מראש מה הוא הולך ליצור - באיזה גודל ובאיזה מיקום ורק אז יוצר כמו מתוך מדיטציה. לדבריו בכוחו ליצור שעות בלי הפסקה לאוכל או למנוחה, כשיצירתו יכולה תוך כדי תנועה להשתנות. בסגנונו ה"סוריאליסטי" הוא מעביר את דעותיו ורעיונותיו בהומור.
בכל יצירותיו הוא מוסיף את דמותו, בין אם מדובר בדמות ראשית או כצופה מן הצד.
רישומיו בשחור לבן משנות ה-80 שעיטרו את מדור האוכל של מנחם תלמי רלוונטיים אף לימינו, כך למשל הרישום "הפרעת קשב" מ-1981 העוסק בהתמכרויות הנוער למסכים ולאוזניות או הציור "תג מחיר" שהינו מקאברי ומוקדש לנשים, המשלמות את המחיר על היותן ממשיכות קיום המין האנושי. יצירה שאגב זכתה לתגובות רבות לאחר חוק ביטול ההפלות בארה"ב.
שולמית עזר והאמנים. צילום: סוזן לויגם הציור "רוגלך" העוסק ב"אח הגדול" שצופה ועוקב אחרי כל מה שקורה איתנו וסביבנו, כך גם "אלת הסלפי", "נח והמבול האקולוגי", ו"אבולוציה של זיהום", רישומים ברורים ומובנים אף ללא ידיעת שמם.
ישראל אף יצר מספר יצירות משותפות עם נורית. אחת מהן היא ג`ז שצוירה בטכניקה מיוחדת בשם "פיורינג" (טכניקה לאמנות מופשטת המבוססת על ערבוב צבעי אקריליק עם מדיום נוזלי וסיליקון) והשנייה היא "פורטל" המחברת סגנונותיהם של השניים כשבאמצעה ישנו קו המבדיל ביניהם.
מיקום היצירות ואופן הצגתן בחלל הגלריה ע"י האוצרת אביטל כץ, כלל שינוי מסגרות היצירות השונות למסגרות אחידות שנעשו ידנית ע"י ישראל לשם האחדה ויצירת חיבור מעניין והרמוני.
לאחר סיום התערוכה בני הזוג יפתחו את ביתם וגינתם בכפר סבא למפגשי אמנות שתכליתם להפגיש אנשים ולבבות, שכן זהו המסר המרכזי אותו הם מעוניינים להעביר ביצירותיהם.
