ארבעה ספרים מומלצים שיעזרו לעבור את סופהשבוע בכיף

  

 

הסופרת היא גם היא מתרגמת, עורכת ומבקרת ספרותית, מרצה לספרות ומנחת סדנאות כתיבה.

 

באמתחתה כמה פרסים נחשבים ומחזה שלה הועלה בתיאטרון החאן.

 

ספרה הנוכחי מספר על נתן, שחיו משתנים: הוא נתקף חולשה מול התלמידים שלו, חרדות מציפות אותו, ובחיפוש אחר מרפא הוא נוסע לבית סבתו בגליל שם הוא נקלע לעולם זר ומסתורי של לחשים וקללות. 

 

כתר. 336 עמודים, 98 ₪.

 

 

 

שלוש סופרות נחשבות חברו ביחד לכתוב את הרומן הזה, שתכליתו לחשוף את הציירת השוודית הילמה אף קלינט, אמנית יוצאת דופן שהקדימה את זמנה בשנים רבות.

 

אבּן, אוצר אמנות עכשווית, מתחיל לחקור אודותיה ונתקל ביומניה האישיים: הוא לומד שיחד עם עוד ארבע אמניות הקימה קבוצה בשם "מועדון שישי בערב", על שם המפגשים השבועיים שערכו במטרה להעמיק את עולמן הרוחני והיצירתי, בתקופה שבה עולמות כאלה היו במידה רבה חסומים בפני נשים.

 

תערוכת רטרוספקטיבה של האמנית הילמה אף קלינט, שנערכה ב-2018 במוזיאון הגוגנהיים בניו יורק, הפכה להצלחה מסחררת ומשכה אליה את הקהל הגדול ביותר אי-פעם בתולדות המוזיאון.

 

ב-2019 הוצגה גם כאן במוזיאון תל אביב תערוכה מעבודותיה בשם "עידן חדש", שמשכה אליה קהל עצום. 

 

פן וידיעות ספרים. 286 עמודים, 98 ₪.

 

 

 

זהו ספר הילדים השני של הסופר המצליח, והמסר שלו מדבר על סבלנות. המציאות מוכרת לרבים- אמא עובדת מהבית, ידיה ורגליה מסובכות בכבלים של המחשב, לאוזנה דבוק הטלפון הנייד וילדיה מסתובבים סביבה ומבקשים גם הם את תשומת לבה.

 

לנמרוד יש משהו חשוב להגיד לאמא, אבל היא מבקשת שישמור על המחשבה שלו עד שתתפנה. נמרוד מניח את המחשבה בקופסת נעליים אבל מסתבר שלמחשבה יש רצונות משלה.

 

זמורה. 32 עמודים, 84 ₪.

 

 

 

רוז ולוק רבים. הוא רוצה ילד. היא לא. הם הסכימו ביניהם, עוד לפני החתונה, שלא יהיו להם ילדים, אבל עכשיו לוק שינה את דעתו.

 

והנה מגיע הריב, אריזת המזוודה, כל המסלולים לשיקום הקשר מתבטלים, והם נפרדים.

 

אבל מה היה קורה אם רוז היתה משנה את דעתה ונכנסת להיריון? או לא מנהלת את הריב הזה בכלל? או מתעלמת מהרומן שלוק מנהל? או נסחפת לרומן משל עצמה? מה היה קורה אז? האם היו נשארים יחד, משפחה קטנה ומאושרת, או שאולי הקשר שלהם היה מגיע לקיצו בכל מקרה?

 

הספר מעלה שאלות- מה היה קורה לחיים שלנו אם היינו יכולים לבדוק באיזה נתיב "נכון" ללכת. האם החיים שלנו היו משתנים באופן מהותי? או שאולי היינו מגיעים, שוב ושוב, לאותה נקודת סיום?