סובב כנרת: 3 אתרי מורשת מסקרנים שווה לבקר בהם

הידעתם שבישראל קיימים מעל ל-200 אתרי מורשת שמציעים פעילויות קיץ מלאות תוכן לכל המשפחה? היסטוריה, נוף, סדנאות ייחודיות... המקומות הללו יכולים להוות אטרקציה נהדרת לשבת של טיול או לנופש משפחתי.

 

אני באופן אישי כל כך התלהבתי מחלק מאתרי המורשת שיש לארצנו להציע - שהם הפכו אצלי לשיחה של יום שישי. המלצתי לכולם לבקר בהם, במיוחד לאור העובדה שחלק ניכר מאתרי המורשת בצפון פתוחים בסופי השבוע, בחינם, במסגרת שבת ישראלית שיזמו משרד התרבות והספורט והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

 

הביקורים והסיורים הללו מתקיימים בימי שישי ושבת ומותאמים גם לשומרי שבת.

 

ביקרתי בשלושה אתרי מורשת שסובבים את הכנרת, כל אחד עם אווירה, סיפור, ונוף אחר. כולם מעניינים, מסקרנים ומרחיבים את הדעת. 

 

 יח"צ, חצר שמואלי. צילום: הנרי צבי כהן

 

 

הראשון, חצר שמואלי (פרוטופופוב) במושבה אילניה, שמציע ביקור בחצר האיכרים של משפחת שמואלי, וחושף סיפור יוצא דופן של אהבת הארץ והעם דרך התיישבות חקלאית בגליל, כמו גם שופך אור על סיפורם של ה"סובוטניקים" - שהגיעו הנה ב-1876 מהכפר הרוסי סולודקין במסע המכונה "שיירת קורקין" תוך שהם מותירים מאחוריהם את עברם הנוצרי, מאמצים באדיקות את היהדות ומהגרים לארץ חדשה.

 

 יח"צ, חצר שמואלי. צילום: הנרי צבי כהן

 

זיקתה של משפחת פרוטופופוב (לימים שמואלי) לישראל מתחילה לפני למעלה ממאה שנה, אז אב המשפחה עברת את שמו ואת שם משפחתו שציין דרגת כמורה נמוכה בכנסייה, עזב את רוסיה והיגר יחד עם 27 משפחות נוספות - ה"סובוטניקים כאמור, שהתגיירו, עלו בעידוד פעילים ציוניים, ובעיקר של מאיר דיזנגוף, הלל יפה, רחל ינאית וחיים (מרגליות) קלווריסקי ב-1902 ארצה, והתיישבו בחווה החקלאית סג`רה שבגליל התחתון, בה הטביעו בו את חותמן והפכו מופת לחקלאים האחרים.

 

בסיור מתקיים מפגש עם בני המשפחה, דור רביעי וחמישי לראשוני היישוב. ניתן לצפות בהצגה של אחת מהאחיות במשפחה המורחבת, לבקר ביקב של אחיה וליהנות מטעימות הבציר המובחר.

 

כמה? 25 ₪ - לאדם עם כוס קפה.

 

איפה? מושב אילנייה (סג`רה) בגליל התחתון

 

 

 יח"צ, חצר כנרת. צילום: אבשלום בן צבי

 

התחנה השנייה היתה חצר כנרת, זהו אחד האתרים החשובים והמעניינים בתולדות ההתיישבות בארץ.

לאחר שעמדה נטושה במשך עשרות שנים, חזרה החצר לפעול ביוזמתן של המועצה לשימור אתרים, המועצה האזורית עמק הירדן והעמותה לשחזור חצר כנרת.

החצר הוקמה בשנת 1908 על אדמות הכפרים הערביים דלייקה ואום-ג’וני, בתחילה כחוות הכשרה לפועלי עליה יהודים ולאחר מכן בחוות הכשרות לקיבוצים טרם עלייתם על הקרקע.

חצר כנרת הייתה מעין מעבדה, כוך היתוך בו התגבשו הניצנים הראשונים של רעיונות חברתיים, כמו הקבוצה, הקיבוץ והמושב וגם קמו בה מוסדות חיוניים כמו "תנובה", "המשביר", ההגנה, בנק הפועלים, הסתדרות העובדים החקלאיים וועידת הפועלות.

כאן חיו ופעלו אישים מרכזיים בתולדות היישוב בארץ: א.ד. גורדון, רחל המשוררת, האגרונומית חנה מייזל, ברל כצנלסון וזלמן שז”ר, ומפה גם יצאו הגרעינים שהקימו את דגניה א` ו-ב`, קבוצת כנרת, אפיקים, מעגן, עין-גב ועוד.

 

יח"צ, חצר כנרת. צילום: אסף לונדנר

במקום פועל מרכז מבקרים והדרכה למורשת העלייה השנייה וההתיישבות בעמק הירדן. הסיור באתר כולל את מבני החצר, חדר האוכל, האסם והחאן.

פה תוכלו לשמוע את הסיפור של החלוצות הראשונות, בחוות העלמות, אותה תיארה שושנה בלובשטיין, אחותה של רחל המשוררת במילים "כנרת, תקופת התקופות, שיר השירים של העבודה ושל תורת חיים חדשה".

חוות העלמות פעלה שש שנים, בין 1911-1917, אך תפסה מקום מרכזי בסיפור החלוצי כשהפכה למיתוס בשל הדמויות שהיו בה: חנה מייזל, שרה מלכין, חיותה בוסל וכמובן רחל שהחליטו שלא יכבסו ויבשלו, אלא יעבדו את האדמה בדיוק כמו הגברים. הן אפילו הצליחו לגדל לראשונה ירק מוזר – כרובית, ששווק הצלחה לעקרות הבית. הישג!

לרחל המשוררת אגב, שהייתה כאמור אחת מהן, הוקדש סרטון על חייה בחוות העלמות, החיים שם במקום והנוף שנשקף מן ההר שהיו כידוע לחלק ניכר מחייה והיוו חומר השראה לשיריה.

במהלך חודש אוגוסט יתקיים סיור בהדרכה מלאה מדי יום בשעה 11:00. בשאר שעות הפעילות (16:00-09:00) החצר פתוחה למבקרים לסיור עצמי בין החדרים, כולל הקרנת הסרטון על רחל.

 

כמה? 25 ₪ - למבוגר 20 ₪ - לילד.

 

 

 יח"צ, ארתור קפה. צילום: אדר מר

בנוסף, בצמוד לחצר כנרת פועלת עגלת הקפה "ארתור קפה", על שם ארתור רופין, מייסד הקמת "חצר כנרת" ומנהלה בפועל.

 

העגלה היא נקודת מפגש מעניינת של אוכל, אנשים וטבע, חוויה קסומה מול הנוף הכחול של הכנרת. המקום מציע ישיבה נינוחה על שפת המים, בפינות מוצללות. כדאי להגיע בשקיעה, לאווירה רומנטית וגם... קרירה יותר...

 

 

אתר המורשת השלישי שבו ביקרתי, תחנת הכוח בנהריים המציגה סיפור חלוצי מעורר השראה.

בשנת 1920 הגיעו למרחב הטרשי והפראי שעל גדות הירדן חלוצים נמרצים ובחרו לבנות שם את ביתם – במקום מרוחק הסמוך לגבול, דל באמצעים אך מלא קסם בראשיתי שקשה היה לעמוד בפניו. הם לחמו נגד הצבא העיראקי – וניצחו!

בשנת 1927 החלו העבודות הקדחתניות להקמת תחנת כוח הידרו-אלקטרית בנהריים, סמוך למפגש הנהרות הירדן והירמוך, וכך בתוך פחות מחמש שנים החלה תחנת הכוח לייצר חשמל.

איש החזון והמעש, פנחס רוטנברג, מייסד חברת חשמל, שאף להקים 12 תחנות כאלו, המופעלות בכוח המים ובאמצעותן “לחשמל את הארץ” ולספק מים ליישובים חקלאים שהיו עתידים לקום לאורך בקעת הירדן.

 

 יח"צ, גשר הישנה. צילום: צבי הנרי כהן

 

הוא העמיד את הציוד המתקדם ביותר שהיה קיים באותם הימים: מחפרים, מכונות קידוח, טרקטורים, ומערכת פנימית של רכבות משא שנעו על מסילת ברזל צרה - 64 ס"מ רוחבה, אך למרות זאת חזונו זה לא צלח ונהריים נותרה התחנה הראשונה והיחידה שפעלה עד שנת 1948.

במלחמת השחרור נכבש אזור נהריים על ידי הלגיון הירדני, וגורלו של קטר בודד ששרד מתוך עשרה - שנבנו בלידס, אנגליה - ואותם רכש רוטנברגמעודפי הצבא הבריטי, לא נודע. ב-1992, זוהה שלד נקטר בשטח מפעל החשמל, השריד האחרון בעולם של דגם הקטר הזה, וזה הושב כלאחר כבוד לקיבוץ גשר שבעמק הירדן.

בחצר גשר הישנה - שנמצאת כקילומטר מזרחית לקיבוץ מוצבות על מסילת ברזל הקרוניות המקוריות שגרר הקטר בנהריים.

 

יח"צ, סליק קיבוץ גשר הישנה. צילום: יפתח חבלין

שני מאורעות שלובים ב”חוויית נהריים” – מיצג אורקולי הכולל סכרים נעים, מים זורמים, צלילים וצבע - להמחשת פעילותה של תחנת הכוח ערש הולדתה של חברת החשמל; כמו גם סרט מרגש במבנה האבן היחיד שנותר מהגשר הישן - המגולל את סיפור המקום במלחמת העצמאות, כשהותקף באש כבדה ועמד איתן.

עוד במקום בונקר הלוחמים המקורי ו”אגדת לחם” – מאפייה ובית קפה ובו תנור לבנֵים בן יותר מ-80 שנה. ניתן להיכנס למאפייה גם בלי ביקור באתר, אבל אין ספק שהיא תתן לכם טעם של עוד ותרצו להמשיך לבקר במתחם היפה.

מתי? סיורים מודרכים מדי יום בשעות 11:00- ו-12:30. בתיאום מראש. 

 

כמה? 39 - למבוגר, 35 - לילד (5-13) ולאזרח וותיק.

 

 

 

 יח"צ, תנובת כנרת. צילום: יפתח חבלין

אם אתם מגיעים לאזור, שווה לעצור גם בקיבוץ כנרת, הראשון שהקים את ענף התמרים בישראל, והפך אותו לנדבך חשוב, מרכזי ושורשי המציע תמרים מובחרים, ייחודיים וטריים היישר ממטעי הקיבוץ.

 

ממש עוד מעט, בספטמבר יהיה שם קטיף התמרים, וכדאי יהיה לבקר בחנות "תנובת כנרת". זוהי חנות הדגל של ענף גידול התמרים המפואר של הקיבוץ ובה מגוון רחב ביותר של תמרים מקומיים (עשרה זנים) ומוצרים שונים המבוססים על הפרי. 

 

 יח"צ, תנובת כנרת. צילום: יפתח חבלין

אני מודה שלא ידעתי שכל העושר הזה נמצא סביב הכנרת האהובה והמוכרת לעייפה שלנו.

 

על המוקד שלנו כמשפחה מטיילת ישנם תמיד חופי הכנרת, קאייקים, וחמת גדר, אבל אף פעם לא עשינו סיור אתרי מורשת, והאמת, שאני מאוד ממליצה גם לכם לקחת את הילדים לטיול ערכי באזור. זו דרך מופלאה להכיר להם ולעצמכם מקומות יפים ולחשוף בפניהם את ההיסטוריה של המדינה שלנו דרך הרגליים.