סקרנות מהולה בציפייה היתה הרגשתי בכניסה לתערוכת סוף שנה של בוגרי בצלאל בירושלים, בה הציגו 32 בוגרים ובוגרות תואר ראשון, פרויקטי גמר מהמחלקות השונות: צורפות ואופנה, צילום, תקשורת חזותית, קרמיקה וזכוכית ואומנות.
מתלבטת ונרגשת החלטתי לפתוח את הסיור במחלקה לצורפות ואופנה בהדרכתה של ראש המחלקה - שלי סתת קומבור.
בתערוכה זו משולבים בפרויקטים השונים התחומים שנלמדו במהלך השנה, לבוש, צורפות, אביזרים- כובעים, תיקים ואובייקטים.
העיסוק המרכזי הוא סביבת הגוף, עיסוק הנושא עמו התייחסות לסוגיות של אישיות, סוגיות חברתיות ותרבותיות, ומכיוון שמדובר במחלקה שהיא רב-תרבותית, הרי שבוגריה מגיעים ממגזרים שונים ובעבודותיהם ישנה התכתבות עם מסורת, מורשת ושורשים.
ייחודה של המחלקה טמון בעושר החומרי והטכנולוגי הבא לידי ביטוי במלאכת מתכת דרך יצירה עם בדים וחומרים שונים ועד להדפסה תלת-ממדית בטכניקות מתקדמות. חלק בלתי נפרד מתהליך הלימוד והיצירה הוא בחינה, מחקר, נסייה וטעייה, כדי לפרוץ גבולות ולמצוא משהו ייחודי ואישי.
בשנים האחרונות ובעקבות משבר האקלים נבחר ערך הקיימות להיות זה שילווה את הפרויקטים, ואכן ניכר במיצגים השונים כי הנושא שזור ומוטמע לאורך ארבע שנות הלימודים במחלקה.
בנוסף, הבריקו השנה בבצלאל ולצד הפריטים המוצגים מוקרנים סרטוני וידאו אישיים של כל בוגר, המתעדים את תהליך העבודה הייחודי לכל פרויקט.
הסרטונים הם בשיתוף פעולה עם בוגרי/ות המחלקה לאומנות המסך והמחלקה לתקשורת חזותית, ואלה מהווים כרטיס ביקור דיגיטלי לכל בוגר.
יובל אלעזרי וולקני. צילום: הילה חן
יובל אלעזרי וולקני. צילום: הילה חן
נושא הקיימות קרוב לליבי, ומצאתי שני פרויקטים שסיקרנו אותי במיוחד, שכן כל אחד מהם עוסק בנושא מזווית שונה, הראשון "חיים חדשים" - פרויקט הגמר של יובל אלעזרי, המפיח חיים חדשים למוצרים שסיימו את תפקידם כמו קרטוני ביצים, אריזות חטיפים, אריזות ניילון ועיתונים והופך אותם לפריטי לבוש והנעלה מעניינים.
אלעזרי מספרת כי מאז שהיא זוכרת את עצמה עסקה בקיימות ובאופנה וכבר בגיל שלוש עת בילתה בחופשה משפחתית יצרה לה בגד ים משקית ניילון, כהמשך טבעי לנטייתה, בחרה אחרי הצבא לפתוח חנות יד שנייה נודדת.
אלעזרי התמקדה בעבודתה בחומרי גלם שמשך חייהם קצר. לדבריה "האתגר היה בהבנת ובהכרת חומרי הגלם המתנהגים באופן שונה מאשר בד", האתגר שמילא בה לדבריה את חדוות היצירתיות. כך למשל היא הציגה שכמייה מרהיבה המורכבת משני צידיה משקיות חטיפים, וכן שמלה קלועה משקיות ניילון שחורות. באשר לסנדלים העשויים מקרטונים ועיתונים ציינה אלעזרי "כי הם בהחלט מיועדים להליכה".
חשוב שציין כי חלק מעבודות הגמר אינן לבישות והן לגמרי פרי פיתוח, למידה וחקר של הבוגרים.
אוריה אטיאס חדד. צילום: שליו אריאל
אוריה אטיאס חדד. צילום: שליו אריאל
פרויקט נוסף שמשך את תשומת ליבי ועוסק בקיימות מזווית אחרת הוא "נוסטלגיה קצת אחרת" - של אוריה אטיאס חדד.
אטיאס-חדד, שמחוברת לוינטאג` ויד שנייה כבר מגיל 18 הציגה בבגדים המשתתפים בפרויקט שלה את סיפור חייה כילדה להורים גרושים. אצל אטיאס-חדד ישנו שימוש בבדים ומצעים ישנים. היא יצרה חליפת מכנסיים משמיכת פיקאצ`ו, ושכמייה מעניינת ממבחר בובות פרווה מבית דיסני עם מכנס תואם ממצעי הדמויות.
לדבריה, "השכמייה מייצגת את הכובד שחשה בילדותה". עבודה נוספת היא חליפת חצאית שאותה יצרה מבד פרקל-כותנה ועליו סרקה תמונות מילדותה עם הוריה.
בכל עבודתיה הגזרות הן אובר-סייז, כדי להמחיש עד כמה החיים גדולים עליה. כמו כן, היא יצרה תיקים מקלטות וידאו ישנות.
הילה מדיוני. צילום: שליו אריאל
הילה מדיוני. צילום: שליו אריאל
מעיין וייל. צילום: שליו אריאל
מעיין וייל. צילום: שליו אריאל
פרויקטים מעניינים נוספים במחלקה הם: "אתה לא הסטייל שלי"- של הילה מדיוני, העוסק בקבלה ואהבה עצמית אל מול ביקורת וחוסר קבלה חברתית; "קליפה"- של מעיין וייל-בקר, העוסק בהסתגלות לאימהות ונעשה בטכניקה של מקרמה ליצירת טקסטיל, מקורי ומיוחד; "סיפור גוף" - של לינא סנדוקה, העוסק בקשר של הגוף-השלד והתנועה-ריקוד, בתכשיט זהב העשוי חוליות המדמות חוט שידרה ואחרון חביב "בובה אנושית" - העוסק בצבעונית המרתקת של מאיה קפלן, העוסקת בזכות הבסיסית לנוע ולשלוט בגוף ובגורל.
לינא סנדוקה. צילום: שליו אריאל 
מאיה קפלן. צילום: שליו אריאל
מאיה קפלן. צילום: שליו אריאל
העיסוק בגוף מופיע בהיבטים שונים גם במחלקות נוספות, הנה כך לדוגמה במחלקת הצילום עוסקת דניאל ליברמן אומנית פורטרט עצמי ופרפורמנס, בפוטנציאל הגנטי הנשי המשפחתי, בעבודתה - "שלומי קשור בחוט אל שלומך" (זלדה).
דניאל ליברמן
דניאל ליברמן
ליברמן, מצלמת את הגוף הנשי בריבוי תצורות מלאכותיות המעניקות התבוננות ברגעים של טרנספורמציה חיצונית ופנימית, עקב כישלון המערכת הגופנית הנשית והפגיעה בנשיות הבאים לידי ביטוי בכריתת איברים נשיים כשדיים, שחלות ורחם.
בפרויקט של נועם קיש ממחלקת הקרמיקה החיפוש, הבחינה והמחקר באים לידי ביטוי באופן ייחודי, מתוך כשל של קריסת גופי פורצלן בשריפה ושינוי צורה. קיש אף חקרה ויצרה גופים ששולבו בקומפוזיציות חדשות.
סיטאר בלבן. צילום: סשה פליט
במחלקת הזכוכית הציגה סיטאר בלבן את "רוקמת מחדש" דימויים ודמויות, מציאות ודמיון, רוקמת ושוזרת מחדש את רקמת הקרושה של סבתא מברזל, זכוכית, לדים ופיוזינג.
בסיום התערוכה אני מתמלאת בנחת, העיסוק באישי, בזיכרונות, בחוויות, בעבר ובהווה כל אלה באים לידי ביטוי בכל העבודות שראיתי ונותנים להן את ייחודן ומקוריותן.
* תערוכת הבוגרים תוצג עד ה-22 ביולי והיא פתוחה לקהל הרחב
