צילום: גלי מרגלית
בחודש תשרי של שנת 2004 נפתחה בתוך מבנה עתיק שבכיכר המעיין בנצרת מסעדת תישרין ("אוקטובר" בערבית).
את המסעדה הקימו אחסאן גנים ומוסא נערא שביקשו להביא לסועד מנות מהמטבח הפלסטיני והערבי האותנטי בשילוב סגנונות שמקורן במטבח המערבי העכשווי.
אם טרם ביקרתם פה, דעו כי מדובר במסעדת אווירה לעילא. בתוך חלל שטוף שמש עם תקרות גבוהות שנבנה בשנת 1868 בתקופה העות`מאנית, מתנגנת לה מוזיקה ערבית נעימה. בכניסה תקדם את פניכם מלצרית עם חיוך עדין.
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגליתעיצוב הפנים, כמו התפריט, שואב מן המסורת, אבל פונה אל המודרני. ניכר כי חשוב היה לאחסאן ומוסא שמי שיבוא לפה יכיר את המטבח הנצרתי המסורתי בפשטותו, אבל אפשר להגיש אותו גם בנראות אחרת ועכשווית כל עוד מבשלים אותו נאמן לשורשיו.
את הארוחה פתחנו במנת עלי גפן שגולגלו כמובן בעבודת יד לגודל של אצבעות דקיקות ובתוכם מילוי של אורז ובשר כבש. ה"דוואלי" (בערבית) שקיבל את שמו בשל פעולת גלגול העלים המכונה לעיתים גם "יפראח", על שם העלים, מתאפיין בטעם חמצמץ משהו, אותו טבלנו ביוגורט שמלווה את המנה.
עלי הגפן נמסו בתוך הפה. שאבתי את כל ה"אצבעות" בין מנה למנה ממש כמו חטיף (48 שקל).
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגליתתוך כדי, "נחת" בשולחן חציל קלוי ובשרני העשוי במידה הנכונה שמוגש במחבת לוהטת, עם פלפלים אדומים קלויים וטחינה מעל (49 שקל).
בהמשך פגשנו את סלט השינקליש המורכב מעגבניות חתוכות דק דק, בצל ונענע שתובלו בשמן זית, זעתר, סומק ובפפריקה, ומעליהם שינקליש, כדורי גבינה מיובשת מלוחה ומעודנת, מתובלת היטב במין קריצה רעננה למקורה של הגבינה שהתפתחה ככל הידוע אי שם בקצה הצפוני של הלבנט, בגבול סוריה־טורקיה של ימינו בשבט נוודים שחי באזור (42 שקל).
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגליתתבשיל במיה הוגש ברוטב עגבניות עם הרבה צנוברים, בדיוק כמו שאני אוהבת. הלימון במנה הורגש מאד, הבמיה טרייה, רכה ובשרנית (48 שקל).
יחד איתה הגיעה לשולחן גם מנת שרימפס עם נוכחות חזקה של זעפרן. השרימפס שחה לו ברוטב שמנת צהבהב, ולצידו אגוזי קשיו שהשתלבו מצוין במנה (105 שקל).
כבר בכניסה כאמור תוכלו להסניף את ריח השרף העולה מהטאבון שממוקם בצמוד לדלת. סוג העצים שמוכנסים לפיר הטאבון נבחר מתברר בקפידה כדי להגיע לארומה מדויקת בטעם.
צילום: גלי מרגליתוכך, הגיעה אל השולחן המח`מאר (אדמדם בערבית), ההמצאה הקולינרית שמקורה במטבח הערבי, באזור המשולש הנקראת גם מסח׳אן, מנה שקיבלה את שמה משום זרעי הסומק הטחונים, שפזורים עליה ומעניקים לה את צבעה המגרה.
צילום: גלי מרגליתהמנה הגיעה היישר מהטאבון והוגשה כפיתה לוהטת שמעליה חתיכות של שוקי עוף עם בצל מקורמל בטעם מתקתק וסומק שבלט בטעמו. כל הטעמים נספגו בפיתה הטרייה, שאספה הכל למנה מהודקת אחת, הבצק מענג ומנה שכזאת יכולה להיות ארוחה מלאה (75 שקל).
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגליתאת הארוחה המשובחת קינחנו ב"לילות ביירות", קינוח פופולרי ומעורר עניין, העשוי כידוע מבצק סולת שמעליו פודינג ומי סוכר. פה בתישרין שילבו בקינוח משחת פיסטוק עדינה שטעמה מורגש בצורה מעניינת. (35 שקל)
תישרין כאמור ממוקמת במקום מרכזי קרוב לעיר העתיקה, לכנסיית הבשורה, בלב כיכר המעיין ובסמוך לחנות התבלינים "אל-ברבור" המפורסמת שחייבים לעצור דרכה בדרך הביתה. כבר הגעתם, תטיילו קצת בעיר, תתרשמו מנוף הגבעות, ממגדלי פעמוני הכנסיות וצריחי המסגדים לנו אין לי ספק, אנחנו עוד נחזור לפה!
תישרין - אל בישארה 56, נצרת
