יח"צ. שולמית עמיר באדיבות התיאטרון
אף שרובנו סבורים כי "אלאדין" הוא סיפור שמקורו במזרח התיכון, היה זה בכלל הארכיאולוג הצרפתי אנטואן גאלאן שהעלה את הסיפור על הכתב בתחילת המאה ה–18. הוא גילה באיסטנבול כתב יד בשם "מסעותיו של סינבד" והוציא לאור תרגום שלו בשנת 1701.
ההצלחה היחסית של הסיפור, שנקרא בצרפת "סינבד המלח", העניקה לו השראה לתרגם כתב־יד נוסף בן שלושה כרכים מסוריה בשם "אלף לילה ולילה", שנכתב במקור במאה ה–14 או ה–15.
למעשה, אלאדין ועלי בבא, אולי הידועים ביותר מבין סיפורי "אלף לילה ולילה", לא נמצאים כלל במקורות הערביים אלא רק בתרגום לצרפתית של גאלאן.
במרוצת השנים זכתה עלילת האגדה הזאת לעיבודים רבים, משום שיש בה כנראה את כל האלמנטים שקורצים לילדים: נסיכה יפה, קסמים וג`יני, בחור אמיץ עם לב זהב, רע אכזר וכמובן איך לא, סוף טוב.
תוסיפו לזה את התלבושות הצבעוניות המתבקשות (אנחנו באגרבה, לא?!) ואת הפוטנציאל האדיר למוזיקה ולריקודים, וקיבלתם קלף מנצח לכל המשפחה. וזה בסדר, כל עוד עושים את זה טוב ובמקצועיות.
יח"צ. שולמית עמיר באדיבות התיאטרון העיבוד לאגדה של "תיאטרון הילדים הישראלי" - מצליח בהחלט להגיש וריאציה צבעונית וסוחפת, המשלבת ריקודים יפים, משחק חביב ותלבושות מרהיבות.
אבל (כן, יש אבל), במהלך הצפייה ב"אלאדין ויסמין" קשה שהיה שלא לתהות מהו בדיוק הז`אנר של מה שבחר "תיאטרון הילדים הישראלי" להציג על הבמה.
לכאורה מדובר במחזמר, והוא אכן עונה לפרמטרים הנדרשים: השחקנים, פוצחים בשירה וריקודים בין קטעי הטקסטים הקצרים. מצד שני, אולי בכלל מדובר בהצגה קלאסית, שהרי הסיפור עצמו מקורו כאמור באחת המעשיות ממקבץ "אלף לילה ולילה". אך אם הוא כה קלאסי מדוע ג`עפר - מכשף רב עצמה ויועץ הסולטאן ועוזרו הנאמן מריצים בדיחות עכשוויות?!
בכן, "אלאדין ויסמין", המחזמר מבית "תיאטרון הילדים הישראלי", בבימוי אודי גולדשלק - הוא סוג של שעטנז.
הוא הכל והוא לא כלום. הוא מערבב בחן סוגות וסגנונות ומייצר בן כלאיים חדש, וזה נהדר ולגיטימי משום הרצון להנגיש לקהל הצעיר מודל משופר, מודרני, קצבי, מתוחכם, שנון ומוצדק יותר למעשיות שאבד עליהן הכלח.
עם זאת, משהו בכל זאת פחות מדויק...
בחירתו של היוטיובר, השחקן, הזמר וכוכב הריאליטי בן זיני מפתיעה ככל שתהיה, נפלאה! יאמר לזכותו שהוא הוכיח מעל לכל ספק את כישורי המשחק המעולים והקוביות המרשימות שלו.
גם מרטין אומנסקי המגלם את דמותו של ג`עפר שמסב לשליט רק נזקים וחפץ לגזול ממנו את ממלכתו מצוין וכך גם השחקנית המשחקת את דמותה של הג`ני, מצוינים.
וזה כלל לא מפתיע, אומנסקי כידוע הוא בכלל עורך דין בהכשרתו, אלא שזה שנים רבות העיסוק העיקרי שלו הוא שחקן ובמאי. מהטלוויזיה הוא בוודאי מוכר לכם מהסדרות "עיר מקלט" (יס) "אילת" (הוט), וגם מדמותו כטוקו בסדרה האלופה. גם מעיין גוטשלק, בוגרת החוג למשחק בבית צבי מביאה עימה לתפקיד המון חן ומקצועיות.
יח"צ. שולמית עמיר באדיבות התיאטרון אז איפה זה פחות עבד? ובכן, במקביל להם צצה הנסיכה בארמון, אולם דווקא דמותה לוקה בחסר. משהו באפיון הדמות די שטוח ומשעמם.
את יסמין מגלמת כוכבת הילדים ענבלי (ענבל לוי-אזואלוס) שכבשה בשנים האחרונות את שוק הילדים, ורבים מילדי ישראל כבר מכירים אותה. עם זאת משהו כאמור קצת פחות עבד הפעם, היא נראתה לאורך ההצגה כולה כבויה ולא סחפה.
שיתוף הפעולה בין גילי גבל (כוריאוגרפיה), ג`ק בראון (ייעוץ אמנותי), זיו רהב (מוזיקה), בניצוחו של גולדשלק שהצליח לאחד כוחות ולתת את הבמה זה לזה הניב תוצאה חביבה.
כשמצטרפים למאזן גם התלבושות (אלה קולסניק), התפאורה (טליה אוטולנגי), האביזרים והתאורה (רועי יצחק), מקבלים תוצאה יפהפייה, למשל כמו כניסתו של אלאדין למערה וקפיצתו של הג`ני לעברו מהבקבוק – סצנה ססגונית, תוססת ומסקרנת הסוחטת קריאות התפעלות מהקהל.
בשורה התחתונה, "אלאדין ויסמין" הוא מופע בידור חביב לילדים. אין פה איזו אמירה אמנותית מיוחדת (ויש בהחלט מופעים שיש בהם אחת), ואין כאן איזה מסר יוצא דופן, אך יש מוטיבציה כמעט מלאה בכל אחד מהפרמטרים – שחקנים, רקדנים, בימוי, כוריאוגרפיה, תפאורה, תאורה ותלבושות יש ויש, ונדמה שההורים מקבלים את התמורה לכספם והילדים מאד נהנים ומבסוטים.
מחיר: 50-79 שקל
