כחובבת אמנות, עיצוב ואדריכלות, הקדשתי את החופשה בדיוק לשילוש הקדוש הזה, אלא שהפעם בשונה ממנהגי, הקדשתי פחות מקום לקולינריה וכך ומצאתי את עצמי חולשת על דוכני המזון המהיר בשוק מחנה יהודה, כך שהמלצות למסעדות לא תמצאו פה אבל תרבות, אמנות ועיצוב תלעסו ותבלעו בכייף.
יח"צ. מלון בת שבע, צילום: אורי אקרמן מלון בת שבע
ראשית הגעתי בשעת צהריים מאוחרת למלון "בת שבע" (מרשת מלונות JACOB), הממוקם ברחוב קינג ג`ורג` - ציר תנועה ראשי ומרכזי בירושלים, שמיקומו המצוין מאפשר ניידות בתחבורה ציבורית כמו גם רגלית, על כן ממליצה להחנות את הרכב בחניון המלון – חינם אגב ופשוט ללכת, ללכת, וללכת, אני, אם אתם ממש חייבים לדעת, צעדתי 27,000 צעדים בממוצע ליום, ככה זה כשיש שעון שסופר צעדים...
בדלפק הקבלה קיבל את פני בסבר פנים יפות ומזמינות נציג המלון העונה לשם "אלאדין" – וכאן כמו קסם ידעתי שיהיה לי מושלם גם בלי לשפשף את מנורת הקסמים.
כיוון שהשעון הראה HAPPY, אלאדין הזמין אותי לדרינק וגילה לי שמדי יום בדיוק בשעות בין הערביים מתקיים בחדר הישיבות Happy hour!! עם הבטחה שמעבר לדברים הרגילים אוכל למצוא גם שמפניה וסוגי יינות שונים.
יח"צ. מלון בת שבע, צילום: מקס מורון נו, מה? שאני אפספס? אצתי רצתי ומזגתי מלוא הכוס! אגב, לאלה מביניכם שלא חובבי אלכוהול יש גם קפה, תה ועוגיות נדירות נדירות מעשה ידי השף משה אסולין.
הלובי מעוצב באקלקטיות ופזורים בו פריטים בינלאומיים, עתיקים לצד חדשים, כל מה שצריך כדי לתת לאורח תחושה של חופשה!
מבושמת משהו עליתי לחדרי בקומה השמינית, ומיהרתי לעבר החלון הרחב, ממנו נשקפה העיר היפה בתבל, קבין אחד כבר מצאתי - הנוף היה פשוט עוצר נשימה!
יח"צ. מלון בת שבע, צילום: מקס מורון במלון אגב, 79 חדרים – כולם משקיפים אל עבר כיפת הזהב, הכותל או נוף גגות הבתים – מעוצבים בנוסטלגיה חמימה המציגה פסיפס של ישן וחדש, עתיק ומודרני.
על המיטה חיכו לי קיפולי מגבות בצורת ברבור – הכי חופשה בתאילנד, ובקבוק יין אדום של יקבי ירושלים - מכירה את היין ובונה עליו בערב... ויש לי לוקיישן אש...
גם ההתרעננות בחדר הרחצה הצליחה להפעים אותי, הסגנון אנגלי בצבעי שחור, לבן וזהב. תיקוני איפור קלים, ואני יוצאת לכבוש את ירושלים!
יח"צ. צילום: שי בן אפרים "פייזלי - מנסיך ועד פרינס" - מוזיאון האסלאם
פתחתי במוזיאון לאמנות האיסלאם בו מוצגת בימים אלו תערוכה חדשה "פייזלי. מנסיך ועד פרינס", המתארת את גלגולו של דגם הפייזלי — צורה דמוית טיפה או שקד בעל קצה מעוקל המשמשת בתחומי האמנות ובהדפסי בדים. התערוכה, עוקבת אחר התפתחותו במאות השנים האחרונות, מסמל אצולה בפרס העתיקה ועד סמל תרבות פופולרית ואופנה שאומץ על ידי הזמר פרינס, מדונה, ג`ימי הנדריקס והביטלס שבחרו לעטר את אלבומיהם בו.
יח"צ. צילום: שי בן אפרים הפייזלי שמקורו בהשראת צורת מנגו, פרי הנחשב לפרי מלכים בזמנים קדומים, זכה למקום של כבוד ואומץ ע"י האמנים בחצר השושלת המוסלמית – מונגולית (1857-1526).
הוא נרקם והוטבע על בגדי משי בהם התכסו בני האצולה, ונחשב לסמל בולט גם בממלכת פרס ובקרב יהודי עיראק שרקמו אותו על בגדים, על פרוכת בית הכנסת ועל כיסויי ראש וטורבאן.
יח"צ. צילום: שי בן אפרים יח"צ. צילום: שי בן אפרים בהתאמה הוא מוצג בתערוכה על חפצי יודאיקה, למשל כוס קידוש ותחתית, פרוכת מברוקד משי וחוטי מתכת מוזהבים מהודו ורימוני כסף לתורה מאיראן; כמו גם על עבודות אמנות, בהן ציור בנדנה ורודה של מיטל כץ מינרבו מ־2018 ודיוקן שמן מ־1817 שצייר יוהן יעקב בקר.
בנוסף, תוכלו לראותו על שטיחים אורנמנטים, טקסטילים מרשימים ותכשיטים מרהיבים המשלבים אבנים יקרות ועבודות אמייל יפהפיות כמו סיכות, מחרוזות ועגילי זהב ויהלומים מצפון הודו מתחילת המאה ה־19; ולבסוף כמוטיב אופנתי בבגדי מעצבים, למשל על מעיל של אילנה אפרתי מצויר ביד ובפריטים של מותג היוקרה האיטלקי אטרו.
המוזיאון לאמנות האיסלאם הפלמ"ח 2, ירושלים
בית הנסן מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה
נקודת האושר הבאה - בית הנסן, הידוע בשמו הלא סמפטי לחלוטין – "בית המצורעים", שם התקיים לאחרונה שבוע העיצוב שבו הוצגו מיצבים של כ-160 אמנים ישראלים ובינלאומיים.
המקום הוקם ב–1885 בית המחסה Jesus Hilfe, עזרת ישו, בשטח מבודד על ידי הכנסייה המורבית, זרם פרוטסטנטי גרמני.
לימים הפך המוסד ל"בית הנסן", שפעל כמרפאת חוץ לחולי הנסן עד 2009. לאחר מכן נפתחה לראשונה במתחם, התערוכה ההיסטורית "מאחורי החומה", אשר גוללה את סיפורו של בית המחסה למצורעים.
ב"יום ירושלים" באותה שנה, לבקשת ראש עיריית ירושלים דאז, החליטה ממשלת ישראל להעביר את המתחם לידי העירייה לצורך הקמת מרכז תרבות ציבורי.
מאז מארח המקום מיצבים שונים ומעוררי מחשבה, גירוי והתפעלות, האחרון שבהם כאמור הוא
שבוע העיצוב ירושלים.
בית הנסן – גדליהו אלון 14, ירושלים (הכניסה חופשית)
יח"צ. צילום: הילה צ`ולסקי "מסעות בנתיבי העבר ובנופי ישראל" - תאטרון ירושלים ע"ש שרובר
הנקודה הבאה - תאטרון ירושלים ע"ש שרובר, הממוקם ממש מול בית הנסן. הבטחתי סיור במרחק הליכה, לא?!
בתאטרון פגשתי את האמנית המוכשרת הילה צ`ולסקי המציגה בחלליו את עבודותיה: "מסעות בנתיבי העבר ובנופי ישראל".
צ`ולסקי תושבת הצפון, משלבת טכניקות של רישום, ציור, הדפס, תחריט ואקווטינט (טכניקת הדפס מפועלת בצורה של דפוס שקע).
צילום: הילה צ`ולסקי צילום: הילה צ`ולסקי בעבודות התחריט נגיעות עדינות של מפות עתיקות, גזרות של בורדה, צבעי אקריליק וצילומים עתיקים, המעבירים את תחושת הזמן החולף. כל תחריט הוא בוחן של האמנית (Artist’s Proof) שנעשה כמונוטייפ (הדפס חד פעמי) ואין מאחוריו סדרה ממוספרת נוספת.
בציורי השמן של עצי זית, הצבע הירוק על כל גווניו מכניס לחלל בו אנו נמצאים, בנוסף לרוגע, גם איזון ושלווה. הציורים מעניקים לנו תחושה של צמיחה אישית, התחדשות, יצירתיות מחשבתית, וציפייה לשיפור עצמי. רוח אופטימית זו מחלחלת אל תוך העבודות כולן ונוצר מרקם מעמיק ומסקרן של הווה ועבר.
תיאטרון ירושלים - מרכוס 20, ירושלים. 02-5605757
הצילום באדיבות איתן אביר משינה - מוזיאון ישראל
את הבילוי הפראי שלי הענקתי ללהקת משינה שהופיעה במוזיאון ישראל וזה היה לא פחות ממושלם, המשינים, כבר בני ה-60, נתנו שואו מחשמל כאילו שהם בני עשרים, וזה לגמרי זרק אותי לגיל שש עשרה לרגע המרגש בו אבי העניק לי קלטת מקורית של משינה, סליחה, קסטה.
משם נזרקתי לגיל ההתבגרות, מוזיקה. גיטרה. חבר ראשון והנה זה בא: "את לא כמו כולן הכי מיוחדת..." הם שאגו ואני הסמקתי!
יח"צ. מלון בת שבע, צילום: מקס מורון בחזרה לבת-שבע!
חזרתי למלון, עייפה אך סופר מרוצה – שוב מקלחת, החלפתי לבגדים נוחים ועליתי לגג המלון!
הנוף בחשיכה - מדהים, ירושלים המוארת היוותה תפאורה רומנטית לי ולבן זוגי וכך העברנו שעה קלה עם שתי כוסות ובקבוק היין המושלם שנשמר בדיוק לרגע הזה, עברנו על רשמי היום תוך שכשוך הרגליים בג`קוזי והחלטנו שמחר בבוקר ניקח את הזמן ונתנהל בעצלתיים.
למחרת בבוקר התעוררנו לארוחת בוקר ישראלית מפוארת ומפנקת!!!
מסעדת מלון בת שבע מציעה ארוחות מהמטבח הים תיכוני החלבי והעשיר ומוגשת סטייל שוק – בופה. במגוון: מיני מאפים, מבחר עצום של גבינות, ירקות בשפע, דגים, סלטי מגוונים ופשטידות למיניהן, היה קשה להחליט ולהתיישב אך יותר קשה היה לקום מהשולחן והכי קשה, לסגור בחזרה את הכפתור רחמנא לצלן!
יח"צ. מלון בת שבע, צילום: אורי אקרמן בתום הארוחה, נמרחנו בקרם הגנה ועלינו שוב לגג המלון – ליהנות שוב מהקסם הזה שנקרא הנוף של ירושלים, הפעם באור יום. עכשיו יכולנו להבחין בשדרוג הגג ששופץ לאחרונה בהשקעה גדולה ונוספו לו שתי אמבטיות ג`קוזי עם ריצוף דק עץ.
תוסיפו לזה סאונה יבשה, אזור שיזוף ומקלחת, פינות ישיבה וגם בר אלכוהול וקיבלתם חוויית בילוי קסומה מול נוף עוצר נשימה.
הנופש האורבאני הוא המועדף עלי ואין ספק שירושלים בכלל ומלון בת-שבע בפרט היו מצוינים. עיר שסוחבות על עצמה טונות של היסטוריה, מחלוקות וחיכוכים, דתות וזרמים, ומלון בוטיק עדכני שיחדיו הפכו את הנופש למסקרן ומעניין. אנחנו עוד נחזור!
מחיר: אמצע שבוע - 890 שקל לזוג (לילה+ א. בוקר). סופ"ש - 1000 שקל לזוג (לילה + א. בוקר).
* הכותבת היתה אורחת המלון