חדר מגורים בסגנון ויקטוריאני, אנגליה, אמצע המאה ה־19. צילום : קרן גולדשמיד, עריכה: מרגריטה פרלין, מוזיאון תל אביב לאמנות
באחד הדיונים מה הופך דבר ל"מהמם", אמר לי פעם חבר שכל דבר שהוא קטן ב–70 אחוז לפחות מהגודל האמיתי שלו, הוא בהכרח מהמם.
ונדמה כי בתערוכת חדרי המיניאטורות של הלנה רובינשטיין המוצגת בימים אלה בגלריות פייר ומניוסיה גילדסגיים במוזיאון תל אביב, הכלל הזה מקבל משנה תוקף, כי אפילו הקטנים מבני הבית חשבו שחדר המגורים שעוצב בסגנון ויקטוריאני, מאנגליה של אמצע המאה ה-19 זה דבר "מהמם" מאוד, בעוד הגדולים התלהבו מהעניין לא פחות.
הקסם המיניאטורי של הלנה רובינשטיין
התערוכה "היסטוריה של יופי", אותה אצרה גלית לנדאו אפשטיין, כוללת 17 חדרי תקופה מיניאטוריים, שהוזמנו ונאספו על ידי כוהנת הטיפוח ותעשיינית הקוסמטיקה הלנה רובינשטיין.
האוסף המדובר הוצג לראשונה בפני קהל ידידיה של רובינשטיין בקומה העליונה של ביתה במנהטן, ניו יורק, בשנת 1935, כחלק מרכזי מאוסף האמנות האקלקטי העצום שלה, שכלל יצירות של גדולי האמנים המערביים עם אמנות שבטית מאפריקה ומיבשת אוקיאניה.
בשנת 1968 הוצגו החדרים המיניאטוריים לראשונה גם ב"ביתן הלנה רובינשטיין", במוזיאון תל אביב לאמנות, ולפני ארבע שנים הוחלט להעביר את האוסף תהליך רסטורציה מפרך וממושך שארך ארבע שנים.
סטודיו במונמארטר, פריז, תחילת המאה ה־20. צילום : קרן גולדשמיד, עריכה: מרגריטה פרלין, מוזיאון תל אביב לאמנותעתה כאמור, בתום תהליך השימור עליו הופקד אסף אורון - מנהל מחלקת השימור במוזיאון תל אביב לאמנות, חזרו חדרי התקופה המיניאטוריים לתצוגה מחודשת במוזיאון, הפעם בעיצוב עכשווי המותאם לקטנים ולגדולים כאחד.
חדר שלם מוקדש למשל לסטודיו פריזאי במונמארטר מתחילת המאה ה-20, על רהיטי העץ שלו, התמונות התלויות על קירותיו, כדים, קערות עם פירות, גלריית עץ, ואפילו חלון עליית גג, עם אור אחר הצהריים. הכל מדויק להפליא וזעיר להדהים. חדר אחר בתערוכה מוקדש לסלון ויקטוריאני מהמאה ה-19, ויש בארסנל גם מטבח אוסטרי כפרי מאותה התקופה, חדר ג`ורג`יאני, בית ממכר עתיקות, מאנגליה של אמצע המאה ה־19 ועוד ועוד...
החדרים הקטנים מוארים מבפנים, מה שהופך אותם אטרקטיביים להתבוננות. בתערוכה הוצבו שרפרפים קטנים ליד כל תיבת תצוגה, כדי שהקטנים יוכלו לטפס ולהתרשם מקרוב, נתון המסייע מאוד להתנהלות העצמאית שלהם בחלל.
בין המיניאטורות תמצאו גם גימיק אינסטגרמי מדליק: דגם מזערי של פסלים מרחבי המוזיאון, שלתוכו תוכלו להשתחל, כך שראשכם יציץ מבעד לפסלים הקטנטנים.
הצעירים (תאומים בני 10, וחברתם בת 8.5) התרשמו מאוד מהדגמים, במיוחד מאלה שכללו ציורי קיר מיניאטוריים, מטבחים, מיטות, ארונות ושאר פריטים מרהיבים שנעשו בעבודת יד והציתו את דמיונם. הצעירה בחבורה אף ביקשה לברר אם אפשר יהיה לעבור לגור בתוך החדר האיטלקי.
אך אין ספק כי ההנאה הגדולה ביותר הושגה כאשר בתערוכה הועברה סדנת הכנת מיניאטורות ממגוון חומרי יצירה: טפטים, ספוגים, חוטי מתכת, דשא סינתטי, חיות פלסטיק, צמר, פנסי תאורה ועוד. הילדים, כל אחד כפי רצונו ויכולתו, הכינו אובייקטים זערוריים, וההתלהבות היתה עצומה.
כמובן שהמודלים הקטנים הפזורים סביב העניקו להם השראה ועשו חשק, ואפילו הפלגים חסרי הסבלנות ביותר בחבורה התיישבו לשעה של התעסקות דקדקנית בפלסטלינה צבעונית, מקלות ארטיקים, מספריים ודבק.
חדר מגורים צרפתי כפרי, המאה ה־19. צילום : קרן גולדשמיד, עריכה: מרגריטה פרלין, מוזיאון תל אביב לאמנות
מסע היופי של רובינשטיין
הלנה רובינשטיין נולדה בחג המולד של 1870 בשם חיה רובינשטיין, הבכורה מבין שמונה בנות, שנולדו לנפתלי, חנווני, וגיטל, רעייתו עקרת בית – בני דודים שניים ממשפחות רבנים צנועות מקז`ימייז`, הרובע היהודי בקרקוב, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית.
בגיל 15 נאלצה חיה לנטוש את ספסל הלימודים לטובת עבודה בחנות המכולת של אביה. בהמשך ולאחר שסירבה להינשא בשידוך, היא נשלחה (1894) לדודתה בווינה, אך לאחר שנתיים היא הגרה לאוסטרליה, שם התגוררו דודים נוספים שלה. במסמכים רשמיים היא שינתה את שמה מחיה להלנה ג`ולייט.
באוסטרליה היא החלה לעבוד בחנות המכולת של דוד שלה בעיירה קולריין שבמדינת ויקטוריה, אך לאחר מריבה איתו, היא עברה למלבורן ופתחה את סלון היופי הראשון שלה.
שנתיים לאחר מכן השיקה סניף נוסף גם בסידני, ושניים נוספים בוולינגטון ובאוקלנד שבניו-זילנד. במקביל היא פתחה סניפים גם בלונדון ובפריז והפכה לאימפריית ביוטי.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היגרה הלנה לניו יורק, שם גם סיימה את חייה בגיל 94 (1965) בדירת הפנטהאוז שלה בפארק אבניו במנהטן.
אוסף המיניאטורות שלה, "קפסולות זמן זעירות", ששכן כאמור בביתה, הוצג לטובת הקהל הרחב גם בסלון היופי שלה בשדרה ה-5 בניו-יורק.
בית ממכר עתיקות, אנגליה, אמצע המאה ה־19. צילום : קרן גולדשמיד, עריכה: מרגריטה פרלין, מוזיאון תל אביב לאמנות
"מומחים ומבקרי אמנות מארצות רבות באו לראות את החדרים המיניאטוריים שאספתי, אבל אני חושבת שיותר מכול נהניתי להראותם לילדים", כתבה רובינשטיין בספרה האוטוביוגרפי "חיי למען היופי".
עוד הוסיפה רובינשטיין וסיפרה בספר האמור כי כשהיתה ילדה בעיר קרקוב בפולין היא נהגה לנסוע יחד עם שבע אחיותיה אל הסבא והסבתא שגרו בפרבר העיר, ושם היה הגנן סטאס מגלף עבורן רהיטים זעירים לשם משחק, וכך למעשה החלה חיבתה העמוקה ורבת השנים למיניאטורות.
במרוצת חייה אספה רובישנטיין כ-20,000 מיניאטורות. החפצים המיניאטוריים בחדרים הללו עשויים משנהב, מאם-הפנינה, מכסף, מבדולח, מעץ מהגוני, מבדיל, וממשי.
לתערוכת "היסטוריה של יופי" אין תאריך נעילה, הכניסה אליה לילדים עד גיל 18 - חינם, ולמבוגר 45 שקלים. בנוסף, סדנאות הפיסול בעקבות אוסף המיניאטורות של רובינשטיין הן בתשלום - 45 שקל למשתתף, לכ-60 דקות פעילות.
