קיארה – סיפורה של נערה בצל משפחת פשע איטלקית

 יח"צ

 

הקולנוע האיטלקי אמנם כבר רחוק מימיו הגדולים בפסגת הקולנוע העולמי, אבל "קיארה" - הסרט החדש בבימויו של גו`נאס קארפיניאנו, משיב עטרה ליושנה.

אם גם אתם תוהים בלוויית אנחה נצחית לאן בעצם נעלמו ימי הזוהר של הקולנוע האיטלקי (וגם של הקולנוע הצרפתי העכשווי), ראוי לציין בפניכם כי הסרט המדובר כבר זכה בפרס הסרט האירופאי המוצלח במסגרת השבועיים של הבמאים בפסטיבל קאן 2021, זאת בנוסף לשלושה פרסים בתחרות סינאירופה 2022 ופרס הבימוי בפסטיבל הקולנוע האירופאי בסיבילה ספרד, פרסים שהוענקו לו משום גדולתו של הבימאי להביט באופן פמיניסטי יש לומר דרך עיניה של כוכבת הסרט על המתרחש סביבה, ועל ההבנה כי אם תמשיך לחיות במשפחתה היא תמשיך בהתנהגותה הקלוקלת.

הסצנה הפותחת את הסרט מתארת את מסיבת יום הולדת ה-18 לג`וליה, בתם הבכורה של קלאודיו וכרמלה ואחותה של קיארה.

משפחת גראסיו כאמור שמחה וחוגגת במסיבה, זאת מבלי לדעת שאב המשפחה, סוחר סמים מדופלם יעלם ביום למחרת. קיארה, המסתמנת כטיפוס הדומיננטי במשפחה, אינה מוכנה לשקוט עד שתבין מה עלה בגורל אביה.

 

יח"צ

כדי להבין את הסרט נדרשת הכרות קצרה עם מחוז קלבריה שבאיטליה וארגוני הפשע הפועלים בו. הנ`דרנגטה, הוא ארגון המאפיה המרכזי במחוז שבדרום המדינה. בעיירה למציה טרמה לדוגמה פשעי המאפייה אינם פוסקים, הדם נשפך לעתים תכופות ברחובותיה המאובקים, כשארגון הנ`דרנגטה שולח את זרועותיו הארוכות אל הרקמה החברתית של העיר, חולש על עבודות ציבוריות ועסקאות פרטיות, ומסיבה זאת לכן, קשה להכריע אותו ולעקור אותו משורש רק בידי אנשי מערכת אכיפת החוק.

הסרט שהשחקנים/ות בו הם בלתי מקצועיים ובני משפחה במציאות, מתאר בדרך אותנטית וריאליסטית למדי, את קיארה (סוומי רוטולו המצוינת), נערה מתבגרת טיפוסית בת למשפחת מאפייה, שאוהבת לבלות עם חברותיה ולהקשיב למוזיקה, המוצאת לבסוף את אביה בבונקר מתחת לאדמה בעודו מפיץ סמים יחד עם חברי המשפחה.

קיארה, מועמדת להוצאה למעון לנערות בסיכון בשל חוק ה"נרנגתה", חוק איטלקי באזור מגוריה בקלבריה, שמוציא ילדים ובני נוער במצבי סיכון מחסות הוריהם כדי למנוע הידרדרותם, ועיסוק בפשיעה כחלק מהעברה בין דורית.

המאפיה של קלאבריה מתברר נחשבת למאפיה בלתי חדירה משום שבניגוד למאפיות הסיצילאנית, הקאמורה הנאפוליטנית והמאפיה האמריקאית, היא מבוססת בעיקר על קשרי דם ומשפחה במובן הכי קפדני של המילה. כמעט בלתי אפשרי להצטרף לחבורה אם אין לך קשר דם עם אנשיה ולכן כמעט ואין בגידות ועריקות במאפיה הזו.

כדי לשבור את המעגל הזה וגם מתוך רצון למוטט את חומת ה"אומרטה", קשר השתיקה המקשה על עבודת גורמי אכיפת החוק באזורים שבהם שולטים ארגוני המאפייה בקלבריה, המדינה ורשויות הרווחה במחוז החליטו להוציא את הילדים מבתיהם עד שהם יגיעו לגיל 18, מתוך רצון לתת להם סיכוי לנורמטיביות.

את סיום הסרט כמובן שלא אגלה, אבל אציין שמדובר בסיום מרגש ובלתי צפוי, כזה שמצליח ולו במעט להעביר מסר חד מבעד לעיניה של קיארה על החשיבות להבקעת חומות השתיקה הבצורות, הבנויות משילוב של תחושות פחד וכניעה אל מול ארגוני הפשע האיטלקיים.