צילום: תיאטרון גושן, יח"צ (פיליזר)
יום ראשון בערב, במוזיאון רמת אביב התקיימה הצגת הבכורה למחזה "אלף קוצים".
המבואה מלאה ברכזי תרבות, בבני נוער ובאנשים בגילים שונים וממגזרים שונים, שכן נושא ההצגה חוצה מגזרים וגילים ויכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו, אבל רגע, אני מקדימה קצת את המאוחר...
תיאטרון גושן העלה לאחרונה מחזה חדש ומסקרן העוסק בנושא כתות. המחזה שנכתב ע"י גיא הירש ואייל היינה גלי, מספק הצצה ריאליסטית לעולם הכתות השואב אליו מתברר מאות נערים ונערות ההולכים שבי אחר מנהיג כריזמטי.
את המחזה ביים נתן דטנר ומופיעים בו ארבעה שחקנים - יהודה נהרי, אודיה ירון, מורין אמור וענת פדרשניידר.
כתיבת המחזה לוותה ע"י רחל ליכטנשטיין - מנכ"לית העמותה לנפגעי כתות בישראל, שסייעה במידע והכוונה מתוך ניסיונה רב השנים בעבודתה עם נפגעי כתות.
וקצת לסבר את האוזן: לפני 34 שנה ראה אור הדו"ח הרשמי המקיף ביותר שנעשה עד כה בארץ על תופעת התפשטות הכתות בישראל. בדו"ח המדובר תוארה פעילותן של עשר קבוצות שהוגדרו בשעתו כ"כת" או "קבוצה מיוחדת": סיינטולוגיה, אימן, אסט, הרא קרישנה, מדיטציה טרסנדנטלית, גורו מהרג`י, בהגואן ראג`ניש (אושו), מוניס, אננדה מרגה (שחבריה סגדו לסמל דמוי צלב קרס, והצהירו שהם כבר לא רואים בעצמם ישראלים) ו"אצבע אלוהים" - כת שכל כולה תוצרת כחול לבן.
צילום: תיאטרון גושן, יח"צ (פיליזר)היום חלק מהכתות הנ"ל כבר אינן פעילות בארץ. אחרות, כמו המדיטציה הטרנסצנדנטלית, בהגואן ראג`ניש, אימן וסיינטולוגיה ואחרות, ממשיכות לקיים פעילויות אבל כבר לא מוגדרות ככתות מסוכנות.
עם זאת לאורך השנים ממשיכות לצוף פניות ממשפחות שמתלוננות כי ילדיהן מצטרפים לכתות שונות ומשונות, עוברים שטיפת מוח ומנתקים קשר. ארגונים כמו "המרכז הישראלי לנפגעי כתות" הפועל בישראל מאז שנת 2006 פועל "להציל נפשות רבות בישראל ולסייע להם להשתקם ולהרוויח את החיים שלהם בחזרה".
כת כאמור מסוכנת למי שחבר בה כי היא מובילה אותו לידי ציות עיוור ומוחלט, עד כדי ביטול עצמי ואימוץ התנהגויות המסכנות את שלומו ורווחתו, ולא פעם גם להתנתקות ממשפחתו וסביבתו. אנשים מתפתים להשתלב בכת, בגלל שהיא מתבססת על רעיון חיובי וקידום ערכים רצויים, אך בהמשך נוצרים ציות ותלות מוחלטת מצדם, תוך סגירות והתנתקות מכל מי שאינו מהווה חלק מהכת.
בתוך כך, ההצגה "אלף קוצים" מציגה את נקודת המבט של נערה הנסחפת אחר מנהיג כריזמטי לצד ההתמודדות של אמה בנושא. הדרמה הסוחפת בוחנת מה גורם לאדם להתמסר לאחר באופן טוטלי לעיתים עד כדי אובדן אישיותו וכמה קשה יכולה להיות הדרך חזרה.
ניכר כי לקבריניטי התיאטרון חשוב להציג לצופה הישראלי ולבני הנוער בפרט את התופעה ובכך לסייע במניעתה.
בהצגה ישנו שימוש בבמה נקייה עם מעט אביזרים, הקרנות וידאו מרתקות ומוזיקה שנועדה לסייע להוביל את הצופה בהבנה למסע הנפשי והרגשי שהדמויות עוברות. השחקנים מציגים את הדמויות על מורכבותם ורובדיהם השונים בצורה משכנעת ואותנטית.
צילום: תיאטרון גושן, יח"צ (פיליזר)בתום המופע התקיים פאנל בו השתתפו: נסלי ברדה - תחקירנית טלוויזיה שחשפה את פרשת גואל רצון ופרשת ארקדי וימגיק "המשיח מת"א, אלה גולן - אחת מנשותיו של גואל רצון ששיתפה על הקושי של שורדי כתות - הבושה והשיפוטיות אל מול המשפחה והחברה, ח"כ מיכל רוזין החפצה להעביר חקיקה בנושא כתות, נושא שלדבריה "בעייתי משום עצם ההגדרה מהי כת והפסקת פעילותה וכן משום הצורך בהשגת עדויות והוכחות שלעיתים קשות להשגה" ורחל ליכטנשטיין - מנכ"לית העמותה לנפגעי כתות המקבלת לדבריה כ-3-4 פניות ליום.
בניגוד לאנשים שמצטרפים לכתות ומגיעים אליהן פעמים רבות ממצוקה, בעת משבר כשהם מחפשים מזור רוחני, לגיא הירש המחזאי היה חשוב להציג דווקא גיבורה ששורשיה בבית נורמטיבי. היא ממעמד סוציו אקונומי טוב, אין לה בעיות מיוחדות (משפחתיות, לימודים או בחברה) ונדמה כי בחירתו בה נועדה לרמוז כי רבים עשויים להיסחף אחר אידאולוגיה, מנהיג או מטרה משותפת ולאמץ ציות עיוור לדמות המנהיג, שנתפסת כבעלת יכולות על טבעיות, תוך ביטול עצמי ואי יכולת לשאול שאלות או להטיל ספק. בנוסף הוא היטיב לתאר את מה שחווה המשפחה ובעיקר את חוסר האונים במצבים שכאלה.
נתן דטנר הבמאי מחובר לנושא מתוך נגיעה משפחתית ומטרתו היא להראות שמנהיג הכת שהוא הדמות ה"רעה" יכול לעיתים להיתפס כאדם נורמטיבי שעושה מעשים טובים. "ניסיתי ליצור סיפור פשוט יומיומי עם דמויות מוכרות כך שנבין שסיפור כמו זה על הבמה יכול לקרות לכל אחד! וזאת הסכנה האמיתית בכל מה שנוגע לעניין הכתות והגורואים למיניהן בישראל".
אז מדוע נבחר השם "אלף קוצים" להוביל את ההצגה? את זה כמובן תגלו כשתצפו בה, וכפי שנאמר "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".
ב-19 באפריל תעלה ההצגה בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים ונוער.