בשעת אחר הצהריים, בקיבוץ גינוסר על שפת הכנרת הבוהקת, כשאדוותיה המרצדות מגיעות למרחק זעום מבתי המגורים עצמם, אני קולט לפתע שטבריה, ההיא שאני זוכר במעומעם מימי הקמפינג בילדותי באוהל שבחוף גופרה, הייתה ונותרה מבחינתי תעלומה ענקית.
איך ייתכן שבמהלך אותו בוקר כשהסתובבתי להנאתי עם שני ילדיי בעיר הצפונית, ראיתי כמה מן הנופים היפים ביותר בארץ וכמה מן המקומות המוזנחים ביותר? כאילו דבר לא השתנה מאותם ימים בהם נפשתי כילד באזור הכנרת.
צילום: SPOT itרבות כבר דובר על התכנית לעידוד התיירות בטבריה, אלא ש-2004 שנה לאחר שנוסדה (הוקמה בשנים 18-20 לספירה) נדמה כי הרעיון להציב אותה בשורה הראשונה של היעדים התיירותיים בארץ עוד לא מומש במלואו, זאת כמובן למרות מאמצים כבירים שהושקעו בשנים האחרונות בנושא, וחרף העובדה שאזור הטיילת שופץ.
מנגד, סיור במרכז הישן של העיר, באזור התחנה המרכזית וקבר הרמב"ם, הוא עדיין חוויה מבלבלת, ועוד אחזור לכך בהמשך...
צילום: חווימה, אתר רשמי
7.5 ק"מ מטבריה (עשר דקות נסיעה) שוכן לו קיבוץ גנוסר המתהדר כידוע בתעשיית תיירות משגשגת הנסמכת על קרבתו לאתרי עלייה לרגל של צליינים נוצרים, ועל היתרון הנופי שהוא מציע.
אין הרבה יישובים שניצבים ממש על שפת הכנרת, וחבריי הקיבוץ בהחלט השכילו לנצל זאת. הם מציעים במקום: בית הארחה וכפר נופש בסגנון כפרי, לצד חוף פרטי.
לאחרונה אף התווספה לקיבוץ אטרקציה מלהיבה חדשה - "חווימה" שמה, שהתאפשרה אודות לחוק החופים שנכנס לתוקפו ב-2008 והסדיר את השימוש בחופי הכנרת ופתח אותם למבקרים.
צילום: חווימה, אתר רשמיאבל בואו רגע נתעסק קצת בהיסטוריה.
גינוסר עלה על הקרקע ב-1937 במסגרת יישובי חומה ומגדל מתוך הרצון להשתלט על קרקע שעובדה בימי המנדט על ידי אריסים ערבים, ובכך למנוע את היאחזותם בקרקע. חברי הקבוצה, שעד אז שכנו במושבה מגדל, הקימו כמקובל חומה ומגדל והדרך להקמת מבני קבע לוותה כצפוי בהתנכלויות הדדיות, הצתות ואף סכסוכים פנימיים.
צילום: חווימה, אתר רשמידמות ידועה במאבק על הקיבוץ היה יגאל אלון, שעבר להתגורר בו כשהתמנה למפקד בהגנה, בפלוגות השדה של הגליל התחתון, ומאוחר יותר, כמדינאי, אף אירח בביתו אורחים, בהם גם נכבדים מהעולם הערבי.
שורשיה של "חווימה" מגיעים עד לשנת 1945. לפני קום המדינה הייתה לעיתים הדרך אל טבריה חסומה, וכדי להגיע לקיבוץ היה צריך להפליג אליו דרך הימה. כך התפתח לו ענף הדייג באזור ואורחי מלון גינוסר אף נהנו משייט קיאקים אל החופים הקסומים של הכנרת, כשילדי הקיבוץ עצמם זכו להכיר כל שמורת טבע וכל שכיית חמדה נסתרת.
צילום: חווימה, אתר רשמישי קלך, מייסד "חווימה", בן הקיבוץ, טייס קרב במילואים שחזר בתשובה, הצליח להגשים חלום ילדות. כילד שחוויות הילדות בקיבוץ נצרבו בו בעצמה, הוא חלם שיבוא יום, בו הוא יוכל לאפשר לכל אדם, בכל גיל, לחוות את הכנרת מנקודת מבט לא מוכרת.
בשנת הקורונה, כשהפך לאב, שב לבית ילדותו בקיבוץ. בין סגר לסגר, חלומו לשתף מטיילים בשייט, החל לקרום עור וגידים, עם לידתו של חזון תיירותי מרגש שפתח ענף תיירות חדש על שפת הכנרת.
מדובר כאמור באטרקציית שייט בנהיגה עצמית וניווט באמצעות מערכת חכמה של מפה חיה באפליקציית נווט מתקדמת, הכוללת תכנים והסברים קוליים אודות הגאוגרפיה וההיסטוריה של מסלול השייט עצמו ושל הכנרת כולה, הסוחפת (תרתי) לפינות חמד ושמורות טבע שלא רבים זכו לראותן בימה הלאומית.
כל סירה מצוידת במסך עם אפליקציה ייחודית, הכוללת הדרכה קולית ומפת ניווט חיה, המאפשרת לנוע לאורך מסלולים מוגדרים ולשוט לשמורות הטבע הנסתרות של בקעת גינוסר ולחופים שבחלקם כף רגל אדם עדיין לא דרכה.
צילום: SPOT itבכל הפלגה ניתן לצרף כשמונה אנשים. מדריך הסירות יחלק לכל אחד מהמשתתפים חליפת הצלה ולאחר הסבר קצר, השייט יוצא לדרך.
וכמה מפתיע יכול כבר להיות שיט בכנרת? קשה להאמין, אבל באמת שמדובר בחוויה מעולם אחר. השייט בן 60 דקות בין השיחים והציפורים הוא חוויה חדשה, ובהחלט שיאה של החופשה בת יומיים שבילינו בטבריה.
בעבור התענוג על שיט ב"חווימה" תיאלצו להיפרד מ-600 שקל (להרכב של עד 8 אנשים ללא קשר לגילם). החוויה כאמור נפלאה ומופלאה, אולם כשמדובר בהרכבים מצומצמים קצת יותר, התמחור נעשה כבד.
חווימה - 072-3317825
צילום: בורגר סאלון, אתר רשמי
צומת צמח אף פעם לא היה לוקיישן מספיק מעניין מבחינת אוכל, עד שחלוצת הסגנון המושחת והנהנתני - "בורגר סאלון" השיקה בו סניף.
מאז, בכל ביקור באזור, אנחנו נכנסים למי שנחשבת ובצדק מראשונת המוסדות של עסקי ההמבורגרים בארץ ומי שסימנה כבר לפני שנים את צמח כיעד קרניבורי.
הסניף מתוקתק ומבריק למראה, שולחנות בחוץ בצל, שולחנות גם בחלק הפנימי, המסודר והממוזג ודלפק שכולו כל טוב.
במרכז התפריט - שלל המבורגרים מושחתים (37-79 שקל). הלחמנייה פריכה וטרייה, גדולה ועמידה מאוד לכמות התוספות שניתן לזלול בהנאה אל מול הפלזמות שמשדרות ללא הרף משחקי ההיאבקות WWE BATTLEGROUNDS עם קריצה לעולמות הביזאר של תנינים תוקפים וחביות נפץ... יותר אמריקן-טראש מזה, כבר לא תוכלו לקבל...
הקציצה שויזואלית די מפתה - עסיסית ומגרה. היא טמונה בתוך לחמנייה סגורה עם רצועות חסה רעננות, מלפפון חמוץ, פרוסות עגבנייה ושאר תוספות, והטעם? וואו, ההמבורגר פשוט מעולה, מלא עסיס כזה שבהחלט ראוי "לתקוע" באמצע או בסוף הדרך...
בורגר סאלון - 1-700-705-715
צילום: סוזי לוינסון
דונה, גרציה בת 512
דונה גרציה, בית המלון היחיד בארץ, המשלב בין מלון קונספט למוזיאון.
יעקב אמסלם, יליד טבריה, ובעליה של חברת תיירות גדולה הוא מבעליו.
אכסדרת בית דונה גרציה מתהדרת באולם גדול שמחולק לכמה אגפים, ובכמה חדרים שצמודים אליו, מוצגות התחנות השונות במהלך חייה של דונה גרציה מנדס־נשיא, היהודייה האלמנה המראנית, ילידת פורטוגל שהפכה לאשת הברזל של עולם הפיננסים באירופה של המאה ה-16, וחלשה על אימפריית סחר וצי מהגדולים באירופה, הנחשבת לגיבורה מקומית בטבריה, אף שכף רגלה מעולם לא דרכה בעיר.
צילום: סוזי לוינסון
דונה גרציה נולדה בשם ביאטריש דה לונה ב-1510 בליסבון, בת למשפחת נוצרים חדשים (יהודים אנוסים) מקסטיליה שהגיעה לפורטוגל עם גירוש ספרד.
בהיותה בת 18 נישאה ליהודי מומר בשם פרנסישקו מנדס (צמח בנבנישתי), גדול סוחרי התבלינים באירופה, שהיה אז בן 48. לשניים נולדה להם בת. את כל הונו הורש מנדס לדונה ומינה אותה כמנהלת עסקיו בסיוע אחיינו ז`ואאו מיקאס.
בהמשך ובעקבות העסקים עברה ללונדון ומיד אחר כך לאנטוורפן. זמן קצר לאחר מכן עקרה לוונציה וממנה לפרארה שבאיטליה.
ב-1553 הגיעה לקושטא, בירת האימפריה העות`מנית, שם שימש חתנה דון יוסף נשיא שנישא לבתה ריינה כיועץ לסולטן סולימן המפואר.
צילום: סוזי לוינסון
דונה התיישבה בפרבר ההדור של גלטה בחיק המושבה האירופית. שם ניהלה המשפחה את חייה בסגנון אירופי, בארמון מוקף גן של אורנים וברושים.
ההיסטוריה יודעת לספר שדונה ניהלה קשרים ישירים עם שליטי אירופה, שאת חלקם מימנה ואת חלקם רוששה. אנשיה היו פזורים בכל בירה, חלפני כספים ופרקליטים, יורדי ים, אנשי אגרוף וסוכני חרש. היא החלה לבנות את טבריה כממלכת מקלט ליהודים אנוסים, עם רישיון שקיבלה מהסולטן ב-1561, במה שמתואר כיום כמחווה ל"אחת הנשים העשירות בעולם".
צילום: סוזי לוינסון
היא השקיעה בעיר שבה לא ביקרה מעולם הרבה כסף. בתקופה זו היו חומות טבריה הרוסות, היבול החקלאי זעום והאוכלוסייה מעטה. בהנחייתה שלח דון יוסף ספינות לוונציה ולאנקונה להביא יהודים בעלי מלאכה, וב-1565 הסתיימה עבודת קימום חומת העיר, ששרידיה נראים בטבריה עד היום, ניטעו עצי תמר, תפוזים ואורנים, הונחו יסודות לתעשיית הטקסטיל ולייצוא תמרים ותפוזים, ושופצו בתים - וכל זאת 300 שנים לפני הרצל והציונות המדינית שלו.
המוזיאון על שמה צנוע ונחמד, וכל חדר בו מרוהט ברהיטי אחת מארצות פעילותה של דונה גרציה. חייה משוחזרים בעזרת בובות, ממסמכים ובפריטים אותנטיים מתקופתה, והמבקרים מוזמנים להצטלם בבגדי התקופה.
צילום: סוזי לוינסון
בהתאמה גם המלון צנוע וכולל 66 חדרי אירוח נוחים, נקיים וממוזגים שעיצובם אומנם בסיסי, אך מאפשר חווית נופש מספקת לרבות מיני בר ו-Wi-Fi.
במלון קיימים סוגים שונים של חדרים המותאמים לזוגות, למשפחות וגם לקבוצות של עד 6 אנשים בחדר, כך שזהו יתרון עצום. חדרים רבים משקיפים לנופה האורבאני של העיר, חלקם גם לכנרת ומספר מועט של חדרים פונים לפנים המוזיאון, בדומה למלונות עתיקים באירופה.
אז כמה יעלה לכם לישון כמו ב-1561? החל מ- 500 ₪ (לילה לאדם בחדר זוגי).
החוויה שונה, אחרת ומפתיעה. יש כאן ניסיון אותנטי להביא משהו אחר. עם זאת, המיקום של המלון על הכביש, הוא גם בעוכריו ושאון המכוניות נותן את אותותיו.
דונה גרציה, 04-6728900
צילום: SPOT it
אגב, ההליכה מבית דונה גרציה לקבר הרמב"ם קצרה למדי (יורדים ברחוב הפרחים בכיוון מזרח, פונים שמאלה ברחוב הגלבוע, חוצים את רחוב הירדן ועולים עד הקבר ברחוב יוחנן בן זכאי).
לדאבוני וכפי שכבר ציינתי זה לא מסלול שמחמיא במיוחד לטבריה משום שהאזור מוזנח.
צילום: SPOT it
בהמשך ובדרך אל הטיילת המשופצת שנושאת את שמו של יגאל אלון תתקלו במספר פסלים. בקצה הצפוני זו מין סירת מפרש ממתכת שהקימה אילנה גור, ובקצה אחר יש פסל בשם "ערוגה נאוה" של שאול סלו.
צילום: SPOT it הפרק האפל של הארבל: הורדוס נגד קנאי הגליל מאז הטיול השנתי בתיכון לא יצא לי לבקר שוב ברכס הארבל, אבל תמיד יש פעם שנייה ליהנות ממסלול הליכה המשלב סיפור גבורה של מעטים מול רבים, תצפית מרהיבה ובעיקר ירידה מאתגרת במצוק.
רכס הארבל הוא אחד ההרים היפים בישראל מפני שהוא משלב מצוק סלע זקוף המתנוסס מעל פי תהום, תצפיות מרהיבות עין על הכנרת, הגולן והחרמון, יישובים קדומים שהותירו אחריהם שרידים של שני בתי כנסת, שבילי טיולים אל מערות מקלט ואל מצודה המקננת בנקיקי סלע.
המצוק מתנשא לגובה של 390 מ` מעל פני הכינרת (כ-200 מטר מעל פני הים) וניתן לתצפת ממנו על כל אזור הכנרת.
צילום: SPOT it בארבל קיימות מערות שחלקן טבעיות וחלקן הורחבו על ידי האדם. נבנו בהן קישורים, קירות מגן ומאגרי מים. בתקופת הורדוס השתמשו קנאי הגליל במערות אלו כביצורים. המצביא הרומי מרקוס אנטוניוס שלח את הורדוס לדכא את המורדים.
הורדוס החליט להוריד את חייליו בחבלים הקשורים לסלים, אך המורדים חתכו ושרפו את החבלים והחיילים צנחו אל מותם. בהמשך שלשלו חייליו של הורדוס את הסלים עם שרשראות ברזל וכך הצליחו להכניע את המורדים.
צילום: SPOT it ואם כבר הגעתם, עשו גיחה אל בית הכנסת הקדום של גן לאומי ארבל - השני בגודלו בכל ארץ-ישראל (כ-26 מ` אורכו) - הכולל בתוכו שני שלבים אדריכליים לפחות, הראשון רומי והשני ביזנטי.
בית הכנסת של הארבל נבנה לאור תכנית מלבנית-בזיליקלית וכלל שתי שורות של שבעה עמודים (בציר צפון-דרום) ושורה אחת של ארבעה עמודים (בציר מזרח-מערב). אחד ממאפייניו הנדירים של בית כנסת זה הוא שער כניסה מזרחי מונומנטלי העשוי מאבן מונוליתית אחת.
אגב, למרגלות המצוק בנחל ארבל, נמצא מסלול טיול יפהפה המיועד למטיבי לכת וניחן בנופים מרהיבים, פריחה מקסימה ואתרים היסטוריים מסקרנים – עם אופציה לסיים את היום עם הנוף המהפנט של הכינרת הנשקף מראש המצוק.
הטיול יוצא מרחבת החניה בכניסה התחתונה לגן לאומי ושמורת הטבע ארבל – בסמוך ליישוב ואדי חמאם (פנייה מערבה מכביש 807, דרומית למגדל). מומלץ מאוד להשאיר מראש רכב איסוף בחניית בית הכנסת העתיק בארבל, שם גפ מסתיים המסלול.
מחיר: כניסה לאדם - 22 שקל, 3639 *
צילום: אגמדיה איזה סטאר: ההמבורגר מבית זרזיר
על כביש אחד המחבר בין עמק יזרעאל לגליל התחתון מסתתר בלב היישוב הבדואי בית זרזיר אוצר קולינרי - "סטארלינג" שמו, המבורגריה משובחת המתהדרת באחת ממנות הקציצה הטובות בארץ, עם תודעת שירות נפלאה וחשוב לא פחות תמחור הוגן.
את המקום מנהל אכרם הייב, מורה ומחנך בישראל, שהחליט לעשות הסבה מקצועית והפך לשף. תחילה עבד באוקטגון ובחלוף חמש שנים החל לנהל את המטבח של מסעדת "סטארלינג" שהייתה בבעלות דודו.
צילום: אגמדיה מה אוכלים פה? המבורגר, באמת אחד מהטובים שיצא לנו לטעום, בארץ ובכלל. מכינים אותו במקום, כמובן, והוא מגיע במשקל של 170 גרם ועשוי מבשר בקר שנטחן במקום. הייב מגיש אותו בלחמנייה אוורירית עם חסה, עגבנייה ומלפפון חמוץ לצד צ׳יפס ובמחיר שפוי של 47 שקלים. אם תרצו להוסיף תוספת מעל, כגון גבינה, פטריות או פסטרמה מקסיקנית, תיאלצו להיפרד מחמישה שקלים נוספים.
מלבד המבורגר, תמצאו בתפריט גם ג`בטות עם חזה עוף, שניצל או קבב ב־33 שקלים בלבד (כולל צ`יפס), וטורטיות ממולאות בשלל מילויים, גם הן באותו המחיר לצד מנות כמו סלטי טבולה, יווני או זרזור (הכולל גם עוף) ב־30 שקלים בלבד.
סטארלינג - בכניסה לזרזיר (מכיוון נהלל), 04-8320340
