צילום: אתר רשמי תיאטרון הקאמרי. צילום: יוסי צבקר
במרכז העלילה של "כימים אחדים", אחד הרומנים היפים ביותר שכתב מאיר שלו, עומד זֵיידֶה (סבא ביידיש), בנה של יהודית, שתוהה לאורך כל המחזה מי אביו.
"יש ילדים שאין להם אבא אבל לך יש שלושה", אומרת לו אימו. אנו שומעים על סיפור אהבתם המיוחד של שלושה גברים לאישה אחת (יהודית) ובנה זיידה, שאיש אינו יודע מי אביו הביולוגי.
הסיפור ששמו לקוח מהכתובים, מהפסוק "ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים, ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה" (בראשית כ"ט, 20), מתרחש לפני קום המדינה בכפר קטן בעמק יזרעאל, ומתפרש על פני 30 שנה החל משנות ה־20.
על רקע ההוויה החברתית, החלוצית והחקלאית של ראשוני המתיישבים בעמק, בתקופת טרום הקמת המדינה, מתפתלת העלילה בין אירועים דרמטיים לאנקדוטות משעשעות, ובהדרגה נחשף הסוד המשפחתי.
היינו בערב הפרימיירה בתיאטרון הקאמרי, בנוכחותו של הסופר מאיר שלו, וההתרגשות ניכרה באוויר. ברגע שנפתח המסך חזרנו לימי היישוב היהודי, הדיי מלחמת העולם השנייה עוד נשמעים באוויר.
התרשמנו מאוד מעיצוב הבמה והדמויות, השחקנים שלבשו ראשי פרות, וגילמו בגופם את הבהמות הגדולות בצורה אנושית, ריקודית, עדינה ונוגה. חוויה תיאטרלית מיוחדת ושונה מהרגיל.
ההצגה שעובדה כאמור על פי ספרו של שלו, ניגשה אליו כך נדמה ביראת כבוד. היא נמשכה כשעה וחצי ועברה בין סיטואציות בחייו של זיידה הילד ואימו יהודית.
סיפור האהבה המשולש בין משה רבינוביץ` גבר כוחני, אחד חולמני (יעקב שיינפלד), והשלישי גלוברמן "הסויחר" שגדל כילדה עם צמה ארוכה עד גיל 12. הדמויות מציאותיות ומעט פנטסטיות, מקנות לסיפור טעם של אגדה רחוקה.
כך למעשה, מתוודעים הצופים לחייה הלא פשוטים של יהודית, למלאך המוות ששב וביקר אותה בתחנות רבות במהלך חייה, וכל העת מנסים לגלות את סודותיה שלקחה עמה לקברה.
צילום: אתר רשמי תיאטרון הקאמרי. צילום: יוסי צבקר
נושא מרכזי בהצגה הוא תחושת הגורל. האם יש גורל שמכתיב חיי אדם מראש? הדמויות השונות מתייחסות לשאלה באופן שונה, מאמונה ברורה ועד דחייה של הרעיון והגחכתו.
כהצגה שמבוססת על טקסט ספרותי, היא רצופה בפניני לשון ורגעים מצחיקים, שגרמו לקהל לא אחת לפתוח בפרץ מחיאות כפיים ספונטני, למשל, "אל תדאג רבינוביץ`, מי שבאמת אוהב אישה לא מתאבד בשבילה. המתאבדים אוהבים רק את עצמם", איך זה שיהודית נמצאת בו זמנית בשני מקומות? ברפת ובתוך הראש שלי?", צריך להוציא מהגוף רגשות, כמו שהאוכל נכנס ויוצא.." ועוד.
צילום: אתר רשמי תיאטרון הקאמרי. צילום: יוסי צבקר
במהלך המחזה שומעים שירים ישנים שמצליחים לגרום לקהל לזוז בערגה בכיסאו, "שורו, הביטו וראו", "פה בארץ חמדת אבות", ו"על הדרך עץ עומד".
יצאנו מהאולם אפופים בקסם של ישראל הצעירה, וחזרנו לתל אביב של 2022.
מאת: חנן שניר ובבימויו. שותפה לכתיבה: דנה ידלין, על פי ספרו רב המכר של מאיר שלו
תפאורה: רוני תורן. תלבושות: פולינה אדמוב. תאורה: נדב ברנע. מוזיקה: יוסי בן נון. תנועה: אלה רוטשילד. ע. במאי: דברת אסולין
משתתפים: אולה שור סלקטר, רמי ברוך, מוטי כץ, מיכה סלקטר, דנה מיינרט, נעמה שטרית, דן שפירא, אוסי בן יהודה, אבי טרמין, ניר שטראוס
