הדלתא פאסה, האומיקרון כבר הסתלק לו, וזוהי בהחלט הזדמנות מופלאה לצאת לאוויר הפתוח וליהנות מביקור בפסטיבל הכי ירוק שיש, ועוד בעונה הכי פורחת בשנה - "ירוק ולא רחוק" בשפלת יהודה.
זו השנה החמישית שמתקיים הפסטיבל, שעבורו התאגדו עיר אחת - קריית גת - וארבע מועצות אזוריות (באר טוביה, לכיש, נחל שורק ושפיר), למגוון של פעילויות שיתקיימו במשך שלושה סופי שבוע בחודש מרץ, ויכללו שלל אטרקציות לכל המשפחה: צעדות, תצפיות נוף, אתרי מורשת, סדנאות, טיולי יום במושבים חקלאיים וסיורים מודרכים.
הנה כמה מהמקומות המיוחדים שלא בטוח נמצאים על מפת הטיולים הקבועה שלכם:
צילום: קובי טיריפינטו
כרמי הענבים שבפתחו של היקב הצנוע הממוקם באזור "גבעות יהודה-תל מרשה" בסמוך לנחל גוברין, ניצבו כמעט במערומיהם, משילים את אחרוני העלים, כשרק שלטים בשחור לבן, הסגירו את גידוליהם: קברנה, מרלו, שנין בלאן, גראנאש, ופינוטאז`.
צילום: קובי טיריפינטושאול חביביאן החל את דרכו בעולם היין לפני 16 שנה, כשבחר לנפץ את המיתוס לפיו בשפלה אין תנאים טובים לגידול ענבי יין.
תחילה הוא נטע על גבעות כורכר ואבן גיר נמוכות שבחצר המשק שלו ארבעה זנים בשטח שבעבר גידל בו אפרסקים, ואלו הפכו למעבדת הניסוי, לבחינת ההתאמה הזנית לתנאים.
צילום: ליטל אוסטרובסקיכשראה כי טוב הוא הקים את היקב והחל לייצר בו יין תחת השם "מרשה" ששמו מנציח את ההיסטוריה המקומית: תל מרשה, ע"ש מרשה המקראית, שנזכרת כאחת מערי שבט יהודה (ספר יהושע, טו`, 44).
במהלך ימי הפסטיבל יקיים היקב מפגשים בכרם ובמרכז המבקרים, בהם יחשוף חביביאן את סיפור המשפחה שעלתה ארצה מאיראן בשנות ה-50, ולאחר שהות במעברה בקריית שמונה, הפכה למשפחה חקלאית בארץ ישראל, במושב זרחיה שבלב חבל לכיש, זאת כמובן לצד טעימות מהיינות המשובחים שהיקב מנפיק.
יקב מרשה - 052-5695927
צילום: קובי טיריפינטו
בעוד שאלפי אנשים יגיעו לאירועי הפסטיבל המרכזיים, למשל אירוע השקתו בכפר מנחם שיכלול שוק לילה, דוכני מזון והופעה, או ביקור במרכז המבקרים של נמל אשדוד שיפתח את דלתותיו, שהרי במרחק דקות נסיעה יהיו מי שיבחרו להתרחק מההמולה.
כך לדוגמה בשדות של מושב אביגדור יתקבצו קבוצות של הורים, ילדים, זוגות ובודדים, שיבקשו להכיר מקרוב את מה שגדל פה מתחת לאף בסיור ליקוט צמחי בר.
צילום: ליטל אוסטרובסקיסיורים מן הסוג הזה הם טרנד מתחזק בשנים האחרונות. זה לא מפתיע כלל נוכח העובדה כי בארץ ישנם מעל ל-200 מינים של צמחי בר אכילים, שאותם ניתן ללקט בכל עונות השנה!
מי שמובילה את הסיורים הללו היא טלאור כהן, בת המושב, בוגרת תואר ראשון B.Ed בחינוך והוראת מדעים בדגש סביבתי מסמינר הקיבוצים, שסיימה גם קורס פרמקלצ`ר PDC (חקלאות בת קיימה). טלאור היא פעילה חברתית בתחום הסביבתי ומלקטת מדופלמת.
את מפגשי הליקוט היא מקיימת בפינות חמד נפלאות בהן היא אוהבת ללקט, ויחד עם הקבוצה שהיא מובילה היא מבקשת להתרגש מקסמי הטבע ומהשפע הרב והמגוון שהוא מציע, ולגלות בעזרת כל החושים אילו צמחים ניתן ללקט, ומהם אף לבשל מאוחר יותר ארוחה בחיק הטבע.
במהלך הפסטיבל תדגים טלאור איך לקטוף סרפד מבלי לחוש צריבה, היא תציג מיני צמחים בטעמים שונים, למשל חרדל בר, וטוריים ממשפחת המצליבים - וואוו, מומלצים מאד לזלילה, גם חוביזה, שמוכרת לכולנו בתור "לחם ערבי", תוך הסבר על תרומתה הגדולה לטיפול במערכת השתן והעיכול.
בהדרכתה משתתפי הסיור יזהו את הצמחים, יטעמו ויקשיבו לסיפורי השימושים המסורתיים בהם.
בתום הסיור לוקחים כאמור את כל הירוקים ומהם מכינים ארוחת צהריים מלוקטת, מזינה ובריאה.
מחיר: 50 שקל למשתתף (סיור ליקוט + ארוחה).
טלאור כהן - 050-6544566
צילום: אתר רשמי - משק שמואלי
בגיל 36 עזב ניר שמואלי קריירה מבטיחה בפיתוח עסקי ב-IBM, ויחד עם זוגתו יעל הוא הקים את "משק שמואלי" - מחלבה שמתמחה בייצור גבינות עיזים.
סבו וסבתו התיישבו בבאר טוביה כבר בשנת 1930 והורי אמו הם ממייסדי כפר הס. אשתו יעל -בת כפר ביל"ו א`.
אל העיסוק בחקלאות הוא הגיע רק לאחר נישואיו, עת בחר לעזוב את עבודתו בענקית התוכנה האמריקאית, לחזור למשק ולשורשיו ולהתמקד בחקלאות האהובה עליו.
בהמשך גם יעל עזבה את עבודתה במערכת החינוך ויחד הם פועלים להגשמת חלומם המשותף.
צילום: אתר רשמי - משק שמואליתחילה למד ניר על תהליך ייצור גבינות ורק בהמשך הוא נטל עליו את האחריות להמשיך את המסורת במשק הוריו, לגדל ולטפח עדר עיזים, תוך ניהול המחלבה.
עדר העיזים של משפחת שמואלי נהנה מ"חיים טובים", כך לפי יעל שמצהירה שרווחת העיזים חשובה למשפחה מאד כשגרה יומיומית ולא סתם כסיסמה.
הדיר אגב מבריק, וניכר שהעיזים בו זוכות לאוכל משובח. ניר יעל ובני המשפחה כולה חולבים רק פעם אחת ביום, ומדגישים שאינם מפרידים גדיים מאימהותיהם, שזו פרקטיקה מקובלת בבתי גידול ומכלאות לחיות.
במהלך ימי הפסטיבל יפתח המשק המשפחתי הסגור לפעילות בימי שבת את שעריו למבקרים הרבים.
בתאריך ה-26 במרץ, במסגרת אירועי "בתים פתוחים" במושב תוכלו כאמור לבקר במחלבה, כמו גם להכיר בעלי עסקים נוספים בבאר טוביה שיארחו בחצר ביתם, ויציגו שלל עבודות קרמיקה, תכשיטים, שמן זית, מכירת יד שנייה, חומוס, ג`חנון, גריל בשרים ומזנון חלבי מטורף.
משק שמואלי - 052-3308422/ 052-6659925
צילום: קובי טיריפינטו
EAT מלא - מרכז שפירא ביישוב הדתי מרכז שפירא, השוכן במועצה האזורית שפיר הושקה לאחרונה Eat מלא - מסעדה חדשה שנפתחה באחוזת אתרוג שבמרכז המסחרי של היישוב, על מנת לספק מענה של חוויה קולינרית חדשה ושונה.
למסעדה כשרות מהדרין, בשר חלק בית יוסף, ירק גוש קטיף והתפריט שלה כולל שלל מנות אוכל ביתיות, מיני סלטים טעימים טעימים ומגוון בשר על כל גווניו.
הכניסה מבשרת טובות. מבנה המסעדה מסקרן ומעניין, אותי הוא זרק לעירייה כלשהי בפראג.
בזמן ההמתנה ידאגו לארגן לכם את השולחן, הכל מאפס ובאחריות המארחים.
ראשונים להגשה - הסלטים והם כל כך שמחים ומלהיבים שקשה שלא לנגב מהם. תערובת מושלמת של גזר מרוקאי, מטבוחה, סלק קצוץ, כרוב סגול במיונז, פלפל מטוגן, סחוג וכמובן חומוס משובח שמסביבו יהום הסער. סער שהוא חוויה מענגת מוחלטת.
בהמשך נחתה בשולחן פלטת בשרים מפוארת שכללה מלבד רצועות שניצל, גם נקניקיות מרגז ושווארמה על הפלנצ`ה שהייתה עשויה במידה מושלמת, אורז אחד אחד, צ`יפס, רצועות תפוחי אדמה אפויים ויש גם קינוחים מעניינים.
המקום מבריק, האוכל טעים, המארחים חביבים ומסבירי פנים, ולי רק נותר להתבאס שהם אינם פתוחים גם בימי שבת...
EAT מלא - 055-5688978
צילום: קובי טיריפינטוועתה, גיחה קצרה לכפר אתיופי.
בכניסה לכפר ביתא ישראל שדות חקלאיים מלבלבים, ברקע בקתות ג`וג`ו מבוץ עם גגות מקש זהוב, בסך הכל 25 דונם מדברי משהו.
לא, לא מדובר במזרח אפריקה, כי אם בכפר מקומי שהוקם בסמוך לעיר קריית גת לטובת שימור והנחלת מורשת יהודי אתיופיה, המשמש גם כמרכז תיירות עם מרכז מבקרים.
צילום: אתר רשמי - כפר ביתא ישראל כידוע, על פי המחקר ההיסטורי, היהודים היו קיימים באתיופיה הקדומה אך מקורם ותולדותיהם אינם ידועים ויש על כך השערות שונות ומגוונות.
לקהילת יהדות אתיופיה, ביתא ישראל, ישנן מספר מסורות באשר למוצאה. לפי אחת, היא הגיעה לאתיופיה גלים גלים, בעיקר דרך הנילוס ויובליו. מסורת אחרת קושרת את הגעתה לאתיופיה לסיפורו של פמליית מנליק - בנם של שלמה המלך ומלכת שבא המובא באפוס הלאומי האתיופי - כֶּבְּרַ נַגַשְׁתּ.
צילום: ליטל אוסטרובסקי
כך או אחרת עד המאה ה-17, בעוד שקהילות יהודים אחרות בתפוצות חיו במציאות של מיעוט, היה ליהודי אתיופיה שלטון עצמי שכלל מלכים וצבא ומקום מוצאו היה בהרי סמיין, "ממלכת הגדעונים" היהודית שלחמה בגבורה נגד הממלכה הסולומונית הנוצרית (שלימים התפתחה למדינת אתיופיה המודרנית).
כפר ביתא ישראל, הוקם על ידי עמותת "הנני", שחרטה על דגלה להוביל שינוי משמעותי וארוך טווח, מתוך מטרה ליצור שוויון הזדמנויות לבני הקהילה ולפעול לצמצום הפערים בחברה, תוך הרצון לחשוף בפני מבקרי הכפר את ההיסטוריה העשירה ומעוררת ההשראה של הקהילה, דרך השטח ולא רק דרך ספרי ההיסטוריה.
צילום: קובי טיריפינטוהפסטיבל בהיבט זה הוא הזדמנות פז לציבור הרחב להכיר סוף סוף לעומק את הפרק המפואר בתולדות יהדות אתיופיה, לפגוש מקרוב את משה סולומון, עמית במכון מנדל למנהיגות חינוכית ויו"ר "הנני", מקים ויוזם הכפר ואת גאולה הדראי - מנהלת התוכן בכפר, סטיילסטית טיפולית (כן, יש דבר כזה) הפועלת יחד עם נציגים בולטים נוספים מהקהילה האתיופית להעצמה ומנהיגות לנשים ולגברים.
במסגרת הפסטיבל ייערך סיור מיוחד בתאריך ה-11 במרץ בין השעות 08:30 -12:00 , במסגרתו תוכלו לפגוש מלבד צעירי העדה המחויבים לעתידה של הקהילה בחברה הישראלית, גם את זקני השבט שמדי בוקר צועדים רגלית כ-9 ק"מ מקריית גת ופוקדים את הכפר כדי לעבד את האדמה או לקצור את הפירות והירקות שהם בחרו לגדל בו.
צילום: אתר רשמי - כפר ביתא ישראל
במרכז המבקרים ידגימו תהליך אפיה של דאבו (לחם) ויקיימו טקס בונה (קפה), יתארו ויספרו על התלאות שעברה העדה שנאלצה לנוס דרך סודן בדרכה ארצה וייערכו סדנאות חווייתיות, והיכרות עם מוזיקה וריקוד אתיופיים.
מחיר: 35 שקל למשתתף, בתיאום מראש בטלפון – 072-3944381.
