צילום: רפי בביאן
עם ישראל מתברר אוהב מאד את כלניותיו. עובדה, מדי שנה לקראת ובמהלך ימי פסטיבל "דרום אדום", נשטף הפיד כולו ברשתות החברתיות בהמוני אדומות, שלרוב מתועדות בפריים די דומה: ילדים שובבים, כלבים חביבים והרבה משפחות חייכניות שתיעדו מומנט לצד הפרח האדום.
הפסטיבל ה-17 במספר ייצא בקרוב שוב לדרך, אולם הכלניות מבחינתן לוקחות את הזמן ואינן ממהרות לפרוח.
החורף הנוכחי אומנם מסתמן כגשום, אך ההכרזה של משרד היח"צ האמון על קידום הפסטיבל מעט מוקדמת עבור הכלנית.
הפריחה, לפחות ברוב האזורים, עדיין מועטה ודלילה. בסמוך לחניון קק"ל גאורג ליברה וישראל ליבר ביער בארי, אפשר היה לספור אתמול (שלישי) את הכלניות על כף יד אחת.
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגליתעם זאת, יש להניח כי לקראת פברואר כבר יתמלא הנגב בפריחה נאה, מסיבית וצפופה יותר, כזאת שתהפוך את אזור הגשר התלוי שבדרך הבשור, את חניון רעים, בארי ויער שוקדה, כמו גם את פארק נחל גרר, פארק הבשור וגבעת הכלניות, למוקדי המשיכה העיקריים לחובבי הכלניות.
אם לא יהיו אירועים חריגים או/ ו הגבלות קורונה חדשות על התכנסויות בשטח פתוח, שהרי הפסטיבל האדום יימשך לאורכו של כל חודש פברואר (1-28.2), כשמדי סוף שבוע יתקיימו ביערות הדרום מגוון אירועים, הפעלות והופעות דרום אדום LIVE – (ב-3 בפברואר - תיסלם, ב-11 בפברואר - חווה אלברשטיין, ב-12 לחודש - הדג נחש, ב-17 לחודש - נרקיס וב-25 בפברואר - מרינה מקסימיליאן).
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית
בין הפעילויות המתוכננות במהלך הפסטיבל השנה: "גאונים חשבו על זה קודם" - פעילות שתתקיים לאורך סופי השבוע ותזמין את מבקרי האזור לשחק במשחקי חשיבה ואתגר ייחודיים בפינות חמד בטבע (ללא תשלום), סיורי פריחה מודרכים בהדרכת קק"ל (ללא תשלום), "צבע בטבע" - סדנאות הפעלה ויצירה בטבע, "נוגעים בעבר" עם רשות העתיקות בבית הכנסת העתיק מעון – נירים, תערוכה מיוחדת לציון 40 שנה לפינוי חבל ימית, סיורים חקלאיים האופייניים וייחודיים לאזור, סיורים היסטוריים וסיורים מודרכים ברכב וברגל בכל המרחב אל מוקדי הפריחות.
כלניות אדמדמות אדמוניות
צעדת הכלניות לזכרה של הזמרת שושנה דאמרי הנחשבת לאחת הצעדות העממיות המובילות בארץ, תתקיים השנה בצלה של הקורונה, בקפסולות.
היא תימשך שבוע שלם וכל שעליכם לעשות הוא רק לבחור את היום והשעה הרלוונטיים, כמו גם את שותפיכם לצעדה ולצאת לצעוד בכיף בין המרבדים האדומים.
הצעדה תצא מאזור אתר הראשונים בקיבוץ רוחמה ותעבור דרך צומת שדה צבי ממערב לבית קמה, אזור שזכה לכינוי "ארץ הבתרונות", ויש לו יתרונות רבים כאשר מבקשים לפגוש כלניות, אפילו כשמדובר בתחילת עונת הצפייה בפרח.
בשטח ולאורך המסלול יחכו לכם הפעלות, משחקים, שחקנים ושלל פעילויות. כל נרשם יקבל ערכת הרשמה וניתן כמובן לבחור את המסלול הרלוונטי מבין השלושה: קצר בן 2.5 ק"מ המותאם במיוחד למשפחות, בינוני שאורכו כ-5.5 ק"מ או מסלול ארוך בן 8 ק"מ, למיטיבי לכת.
בנוסף, יתקיים גם מרוץ הכלניות שייערך בתאריכים 7-11.2 ויספק חוויית ריצה בין שדות חקלאיים ופריחה.
זו כאמור השנה ה-17 ברציפות לקיומו של הפסטיבל המסורתי בצפון הנגב, הנחשב לאחד האירועים התיירותיים החזקים בארץ, ולאירוע המארח מדי שנה כ-500 אלף מבקרים לערך.
בתוך כך, "מטרונגב", אפליקציית התיירות של הנגב המערבי, מציעה בימים אלה בשיתוף עם אתר האינטרנט הרשמי של הפסטיבל, פלטפורמה דיגיטלית שתכליתה לספק ערך מוסף, עם אפשרות ניווט לכלל האירועים ומוקדי הפריחות, כמו גם המלצות למסלולים שמשלבים פינות חמד בטבע לצד מידע על אטרקציות ופנינים קולינריות.
הפסטיבל שאמור להיפתח בעוד כשבועיים בדיוק יתקיים זו הפעם השנייה ברקע הקורונה וניכר כי השנה בעלי העסקים באזור וקברניטי הפסטיבל משוכנעים כי למרות המצב יצטרפו ישראליים רבים לצעדה וירשמו רבים לסיורים החקלאיים, לקטיף עצמי של תותים וירקות, לטיולי אופניים, לסדנאות יצירה ושלל פעילויות ואטרקציות נוספות שמציע הפסטיבל.
ארגז מהדרום
המארזים של טוהר שרעבי. צילום: יערית יאיר"הפסטיבל נותן לכל העסקים התיירותיים באזור אוויר לנשימה", מציינת טוהר שרעבי (32) העומדת מאחורי המיזם "פינוק בסל" - ארוחות פיקניק מפנקות שארוזות בארגזי עץ, אותן היא מציעה כאופציה לבילוי מהנה בחיק הטבע.
"מדובר בתקופה שמהווה שיא בפעילות – שנמשכת גם אחרי שהפסטיבל נגמר. זה לא אירוע של חודש אחד, אלא של תקופה", היא מוסיפה ומציינת כי כולה תקווה שהקורונה לא תטרוף את הקלפים.
את טוהר פגשנו בשמורת בתרונות בארי. הנוף הרך של בתרונות הלס מתאושש לו אולם יש זכר לנזקים הרבים שספגה השמורה הגדולה, ששטחה כ-6,000 דונם, כתוצאה מעשרות בלוני תבערה ששוגרו לישראל מרצועת עזה הסמוכה ונחתו בה.
טוהר מספרת כי לקראת הפסטיבל היא בחרה לשתף פעולה עם נשים נוספות מהאזור, על מנת להנפיק ארגזי קולינריה משובחים ובה בעת לסייע לעסקים מקומיים.
אז מה תמצאו ארגזים של טוהר? ובכן, שלל מאפים מנחמים, סלטים מושקעים ושאר תופינים של נשים מקומיות.
כמתבקש, ארגזי הפיקניק של טוהר מתאימים לזוגות ולמשפחות, הם מצוידים בכל האקססוריז הנדרשים לארוחת שטח מפנקת ואפופים בניחוחות של תבשילים שרק רגע קודם היא עוד עמלה על הכנתם...
"פינוק בסל". כשר, ראשון־שישי. החל מ-220 שקל למגש. 054-7517548
משק 77, מושב תקומה. צילום: קובי טיריפינטו
החיים שלנו תותים: קטיף עצמי בתקומה
שרעבי כאמור אינה היחידה שמחכה בכיליון עיניים לפסטיבל, גם ב"משק 77" השוכן במושב תקומה, נערכים לבואם של המבקרים הרבים לקטיף.
המשק הוקם לפני כ-29 שנים על יד אב המשפחה, רמי טרבלסי והוא מתמחה בגידול ושיווק של תוצרת חקלאית טרייה: עגבניות שרי, מלפפונים וגמבות, ופירות בוטיק ופירות אקזוטיים כמו אננס, תות שדה, פטל, אוכמניות, בננות, ענבים ואפרסקים.
במשק כמובן כבר דאגו לגזום חלק מעצי הפרי ולסדר את התנובה בסלסלות, כמו גם עמלו על תכנים מעניינים לאירועי הקטיף לרבות סיור לימוד בחממות, טיול בטרקטור וחווית שייק פירות מרענן במתחם המשק.
משק 77, מושב תקומה. 053-4281093
חמרא. צילום: קובי טיריפינטו
נוהרים לאובניים: קדרות בניר עקיבא
אטרקציה מעניינת נוספת היא ביקור ב"חמרא" - הסטודיו לקרמיקה של יעל קניגספלד הממוקם במושב ניר עקיבא השוכן מצפון לנתיבות, בשטחה של המועצה האזורית מרחבים.
יעל נחשפה לראשונה ללימודי קרמיקה בשנת 1991 ביפן, ושם היא החלה את מסע הקדרות שלה. את הסטודיו הראשון היא הקימה בכלל בשכונת נווה צדק המפונפנת בתל אביב, אך לפני 22 שנה היא העתיקה את מיקומו לאזור הדרום.
התמחותה בשנים האחרונות היא בעיקר בתחום הבנייה, והיא מייצרת גופי תאורה, כיורים, אריחים ומשרביות.
בתקופת הקורונה היא החלה לקיים סדנאות יצירה בקרמיקה המהוות אבן שואבת עבור החפצים לעסוק בקרמיקה או סתם סקרנים עירוניים הסובלים ממתח בגלל עבודה מרובה, פוליטיקה, מערכות יחסים קשות, או סתם עודף של פעילות דיגיטלית, המגיעים לסטודיו שלה ושואבים בו נחמה, השראה וריפוי.
"העבודה בסדנאות אינדיבידואלית בתוך הקבוצות השונות", אומרת יעל ומחדדת: "אין מגבלה של ניסיון קודם, והן מתאימות למתחילים ומתקדמים כאחד".
בסטודיו שלה נרשמה בתקופת הקורונה עלייה תלולה במספר הנרשמים לשיעורים."הרבה מאוד אנשים מתעניינים בקרמיקה, כי זה עיסוק מרתק. אתה שם חימר על האובניים. בהתחלה הוא קצת מתנגד, אבל כשעוברים את השלב הזה - פתאום צץ כלי", מציינת יעל ומדגימה הלכה למעשה איך היא יוצרת כלי על האובניים.
"חימר דורש הרבה נוכחות. יש המון תנועות עדינות שדורשות תשומת לב ודיוק, במיוחד בתחילת הדרך. עבורי זאת הייתה הקלה ומצאתי את האובניים כמי שבכוחן לשחרר מתחים".
במסגרת אירועי הפסטיבל, תפתח יעל את הסטודיו שלה, ותציג בו עבודה מעשית ואף תאפשר למבקריה להצטרף אליה לחדוות היצירה.
חמרא, ניר עקיבא. 054-6344081
נירה ותומר ליבנה. צילום: נוגה רוזנברג
אין כמו בבית: ארוחת גורמה בעין הבשור
ועתה, אחרי שכבר צעדתם בשבילי הכלניות, ליקטתם תותים בחממה ויצרתם כלים בסדנה, הגיע הזמן לאכול משהו. לא?
ובכן, למרות התוצרת החקלאית הטרייה, קשה למצוא באזור מסעדות הפועלות במשך כל ימות השבוע.
מענה מושלם לעניין זה ולמבקרי הפסטיבל הוא חווית האירוח הביתית. כך לדוגמה נירה ונחמיה ליבנה, ממושב עין הבשור, מעוזם של מפוני ימית, מארחים בביתם הפרטי המעוצב בסגנון אירופי כפרי לארוחות גורמה משובחות.
בית משפחת ליבנה. צילום: אתר רשמיעל הקינוחים עמלה הבת גלי, מורה לחינוך מיוחד שהשתלמה להנאתה בקונדיטוריה של אסטלה. נחמיה, אב המשפחה שהיה בעליה של המסעדה "מאחורי הקלעים" בתיאטרון ירושלים למעלה מעשור, מבשל יחד עם זוגתו נירה ובנם תומר, המוכר כשותף פעיל ושף "סרגוס", המסעדה התל אביבית המוצלחת כמו גם שף רשת "וולפגאנג".
בתפריט: זיתים מהעץ המשפחתי, מנה ראשונה, עיקרית, תוספת וכאמור גם קינוח מתוק, עם שתייה חמה וקלה (160 שקלים לסועד, ללא יין, 110 שקל לילד).
אירוח ביתי, משפחת ליבנה. מושב עין הבשור. 052-3670002, 052-8284152
חוחובה חצרים. צילום: עומרי קרן לפידות
חוחובה: ההשקעה של קיבוץ חצרים
אם יש לכם אנרגיות נוספות, מומלץ בהחלט לבקר גם בחצרים, קיבוץ שהקימה הכשרת "הצופים ג", באוקטובר 1946, וששמו עלה לכותרות וזכה להערכה בינלאומית הודות לפיתוח פתרונות ההשקייה שפותחו בו (ע"ש טפטפות של חברת "נטפים").
אך בחצרים מסתבר יש הרבה יותר מטפטפות. בשנים האחרונות מככב שמו של היישוב הזה גם כמי שכבש בסערה את השוק העולמי בגידול חוחובה.
חוחובה חצרים. צילום: רשמי
חברת החוחובה הוקמה ב-1990. בסמוך לקיבוץ, אוחזת החברה בשדה גידול עצום של שיחי חוחובה, שהשמן המופק מהם פופולרי מאד בתעשיית הקוסמטיקה.
בעשור האחרון הפכה החוחובה לגידול הנפוץ ביותר באזור. למעשה שדות החוחובה משתרעים על רוב רובם של שטחי הקיבוץ (כ-2,300 דונם).
שיטות הגידול וההשקיה של החוחובה שוכללו בחצרים, ובתוך שנים מעטות גדלו היבולים בצורה משמעותית שהזנים שגדלים במקום פותחו במיוחד על ידי מדענים מהמכון לחקר הנגב. ההשקיה מבוססת, כמובן, על הידע של "נטפים", והשילוב בין השקיה מבוקרת ומחקר מעמיק מאפשר יבול גבוה פי כמה ביחס למגדלי חוחובה אחרים בעולם.
ב-2017 הוקם בקיבוץ גם מפעל לעיבוד הצמח, ושם מעבדים גם צמחי חוחובה של קיבוצים אחרים. ישראל אגב אוחזת ב-33% משוק החוחובה העולמי ומובילה את השוק הישראלי בתחום.
חוחובה חצרים. צילום: עומרי קרן לפידותבמסגרת פעילות "דרום אדום", תוכלו להגיע אל מרכז המבקרים שבקיבוץ ולתהות מקרוב על קנקנו של שמן החוחובה ההיפואלרגני, לו כידוע מייחסים סגולות רבות בטיפול עור הפנים, הגוף והשיער.
מרכז המבקרים חוחובה. קיבוץ חצרים. 052-5016519
מטיילים, נהנים וממחזרים
ורגע לפני שאתם מתחילים לתכנן את הלו"ז שלכם, זכרו כי מדי שנה במהלך הפסטיבל נערמות כמויות אדירות של אשפה שמצטברות במרבדי הכלניות.
קרן קיימת לישראל וחברת נגב אקולוגיה מבקשות לעודד גם השנה מהלך שיצמצם את המפגע הסביבתי שנוצר בשל הפסולת של המבקרים שנשארת בשטח.
אשתקד בחרה חברת המחזור להציב פחי מחזור במוקדי הפסטיבל ופעמיים בשבוע היא אספה אותה למתקני המחזור. השנה הם יעודדו את המטיילים בשטח לערום את הזבל היישר לפחי האשפה ולשקיות ייעודיות שיחולקו בחינם במוקדי התיירות המרכזיים.
הפסולת הרטובה תשונע לאתר המיון בדודאים שם ייצרו ממנה קומפוסט עירוני ובסוף התהליך הוא יועבר לחקלאי העוטף לגידולים חקלאיים.
