אילוסטרציה, pixabayלכל אחד מאיתנו סיפור חיים, יש שהוא חופף ברובו לסיפור האמיתי, ויש שהוא מתעדן על ידי הדמיון כדי שיהיה לנו קל, נוח ונעים יותר לשמור על שפיות או לחיות עם עצמנו בשלום.
ישנם אנשים, לרוב צעירים בגיל ההתבגרות שמגיעים לעיתים למצב של חוסר שביעות רצון מחייהם, עקב רצף של כישלונות ומצוקות קשות מנשוא וחוסר יכולתם לראות מבעד למסך העשן השחור שעוטה את חייהם, ואז מבלי שניתן לחוש בדבר הם מתחילים לאבד עניין בחיים ולתת לקדרות לתפוס את מקומן של שמחת החיים והאופטימיות.
כלי טיפולי ידוע במצבים שכאלה הוא באמצעות "ביבליותרפיה" - בניית תסריט סיפור חיים חיובי, באמצעות מידע שנאסף במהלך הטיפול, אותו מלקט המטפל ומציג למטופל בניסיון לשפוך אור אחר וטוב יותר על חייו של המטופל שנראים לו אבודים, זאת במטרה להסיט את אופן ההסתכלות הפסימי של המטופל על חייו לספק זרקור חיובי שיש מוצא מן האבדון.
אורית אבן שושן - רשף, ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית, הוציאה לאור לאחרונה את "משחק הממלכות" - ספר חדש המבוסס על עבודה של למעלה מעשרים שנות טיפול, המציג את גישתה הטיפולית הייחודית שנקראת "ביבליותרפיה אותנטית" המציעה בחינה יישומית של האופן שבו מתעצבת ומשתנה זהותו של המטופל בתהליכי משחק, בהקשר של בריאת סיפור מבוסס קול אותנטי של המטופל בכלל ובהקשר של תהליכים ביבליותרפיים בפרט.
זהו למעשה משחק, המזמן אפשרות ליצירת ממלכה מקבילה בעולם מושלם יותר. מעין בניית ממלכה המאפשרת למטופל יצירת סיפור אישי שמקרב אותו אל המציאות האגדית שלו ואל אפשרות לייצר תיקון בתוך המציאות הממשית שלעיתים נראית לו ללא מוצא או אבודה.
כל אדם כידוע חווה במהלך חייו חוויות שונות של תובנה, רווחה נפשית והתעוררות רגשית, שאפשר לראות בהן חוויות של ריפוי. בהקשר של הטיפול הביבליותרפי, בריאת הסיפור כשלעצמה נוכחת כקול שלישי, זאת בנוסף למטפל ולמטופל, ומאפשרת להגיע למטופל באמצעות תכנים ורגשות שאינם מודעים לו או שיש לו קושי לדבר עליהם. הריפוי הוא אפוא בפתיחת האפשרות לחדור אל המטופלים דרך השפה המיוחדת של המשחק.
"משחק הממלכות" מאפשר למעשה לבדוק באופן מוחשי יותר את התהליך הטיפולי: כיצד המטופל מביא את עצמו לטיפול, כיצד הוא מגלה חלקים שונים בתוך עצמו ומייצר סיפור שלם ביחס לעצמו וביחס לאינטראקציה עם הסביבה בה הוא חי.
המשחק נוצר על ידי המטפל, ובנוי על תובנות עמוקות ובסיסיות של המטופל. אלו לקוחות כאמור מעולמו האישי ומעולם המטפורות שלו באופן שיסייע לו לדובב את עולמו הפנימי הייחודי לו, ולהתבונן ולחוות את עצמו מזוויות שונות.
ניתן לומר שזהו טיפול על רקע קושי במיומנויות חברתיות, קושי חברתי שלעיתים קשור גם בתחושת חוסר מוגנות בחיים, בתחושת ייאוש גדולה ובחוסר שביעות רצון מהחוויות שאיתן המטופלים מתמודדים במסגרת החברתית והחינוכית. לאחר שזיהו בהם נטייה לראות את העולם באופן שלילי, ולפרש את ההתנהלות בו כהתנהלות מאיימת ומציקה.
השימוש ב"משחק הממלכות" מעלה שאלות כמו היכולת של המטופל לבנות נרטיב אישי השייך וייחודי רק לו ברמת חותם אישי או ד.נ.א, היכולת שלו למלל ולהעלות על הכתב את עולמו האישי ומציאות חייו, כמו גם יכולתו ליצור דו/רב -שיח עם חברי קבוצת הטיפול ולאחר מכן בעולם האמיתי מחוץ לקבוצה.
במסגרת הסיפור המושלם, המשתתפים נחשפים לעובדות משמעותיות במציאות הפנימית שלהם, מה שמאפשר להם למצוא הקבלה בין התנהלותם במציאות הממשית ובין הסיפור המושלם שאותו הם יצרו. המציאות האגדית שנכתבה כסיפור, מטרתה אם כן לכתוב את ההתמודדויות של המשתתפים עם קשיי החיים ולסייע לעבור את האתגרים אותם חוו במהלך המשחק אל היישום בעולם האמיתי.
כאן מתאפשר לכל מטופל ומטופל לערוך תיקון משמעותי בחייו האמיתיים, ולמעשה, נוצרת הלימה בין המציאות בחדר הטיפול ובין זו שמחוץ לחדר, חיבור שמאפשר לשיח לא מודע לזלוג אל המודע.
למעשה האלמנט התרפויטי העיקרי הוא הקשר שנרקם בין האנשים בחדר, קשר המיטיב ותומך וכך מאפשר למטופל להביא לידי ביטוי את חלקי הנפש השונים – והמנוגדים לעתים, המתוקים והמרים, הקשים והרכים, הנרעדים והאיתנים – במשחק שאותו מנהל המטפל ברגישות ובקשב רב.
המשחק והיצירה בתוך המסגרת הטיפולית נועדו בעצם לעזור למטופל לברוא עולמות ולהחריבם, ליצור ולשנות, להמית ולהחיות מחדש, ובכך להעניק לדמיון מרחב בטוח לפעול את פעולתו הרִפּוּיִיות בתוך הנפש.
עצם ההתייחסות אל עולם המטופל כממלכה בעלת פנים, צורה וגבולות, ויצירת הממלכה כשלעצמה בתוך מסגרת המשחק גורמת למטופל לחוות התמודדות עם עצמו ועם הקבוצה כך שבטיפול משולב (פרטני וקבוצתי כאחד) זוכה כל מטופל להתפתחות משמעותית וחשובה בטיפול ובחייו האמיתיים.
המשחק אם כן הוא רק אחד מאינספור הסיפורים שפועלים בחדר הטיפולים. כל סוג של משחק, גם כזה שהמטופל מנהל עם עצמו ועם יצירי דמיונו, הוא אינטראקציה, מערכת יחסים שהוא מקיים בינו ובין אלמנטים נוספים, חלקם ממשיים וחלקם דמיוניים. כשהמטופל משחק הוא למעשה מפיח חיים בדיאלוג, ולעתים ברב-שיח בין חלקים שונים בנפשו. לפיכך, גם המפגש עם סיפורים שיוצרים בחדר הטיפולים – הוא בבחינת מפגש בעל אופי טיפולי משחקי וחווייתי, שבכוחו להוביל סופו של התהליך להבנה, להפנמה ולהעצמה.
את עבודת הדוקטורט שלה, כתבה אבן שושן במחקר שערכה עם קבוצת ילדים באמצעות המשחק שפיתחה ועל סמך כל זאת היא גם כתבה את הספר המדובר.
אבן שושן שהיא נכדתו של אברהם אבן שושן המוכר בכל בית בישראל כבלשן ומילונאי, בראה משחק חדש שלא היה כמותו כזה שעשוי להציל נערים ונערות שנקלעו לעולם אובדני.
בעניין זה אף יצוין כי מחקרים מצאו כי המוח אינו יודע להבדיל בין מציאות לדמיון, ולפיכך הוא מושפע גם ממצבים דמיוניים. על סמך הידע הזה ניתן לשער, כי המשחק שאבן שושן פיתחה המתבסס כאמור על השימוש בדמיון חיובי הוא בסיס טיפולי ייחודי.
ממש כשם שאנו צופים בסרט ומודעים לכך שאנו רק צופים וזהו רק סרט, ובכל זאת לא פעם נסחפים בוכים, צוחקים, כועסים או חשים פחד - למרות שאנו בכלל לא חלק מהמתרחש, כך בכוחה של ה"ביבליותרפיה אותנטית" להוביל כל אחד לגלות חלקים שונים בעצמו ולייצר סיפור שלם ביחס לעצמו וביחס למגעו עם סביבתו.
"משחק הממלכות", הוצאת רסלינג
מחיר: 70 שקל, ברשתות הספרים ובאתר המחברת.