איך אני יכול לעזור לעצמי?

 אילוסטרציה, צילום: אתר pixabay

 

בואו נתחיל עם האמת הלא נעימה: החיים קשים. יש קשים יותר ויש קשים פחות, אבל ככלל אפשר לומר שהחיים קשים.

 

גם אם אנחנו חיים במדינה מערבית, מתקדמת יחסית; גם אם נולדנו למשפחה ליברלית יחסית; גם אם אנחנו מצליחים להגשים כל מיני רצונות בחיינו; גם אז החיים יכולים להיות קשים.

 

כלומר, אנחנו נתמודד עם שלל אתגרים ומצבים מאתגרים, שמגיעים עם רגשות קשים להרגשה ולעיכול. אנחנו עשויים להרגיש אשמה, לא בסדר, לא מספיק טוב; להתמודד עם ביקורת עצמית, שנאה עצמית או "רק" כעס על עצמנו; להרגיש פחד, היסטריה וחרדה לפעמים; ליפול לתהומות של כאב ועצב ודיכאון לפעמים. 

 

יש גם רגשות חיוביים, יותר או פחות, כמו אהבה ושמחה ועונג והתלהבות ועליזות, אבל אלה רגשות שקל לנו להרגיש אותם, לפחות במרבית המקרים.

 

הקושי הגדול הוא הרגשות שמוגדרים, לצערי, כשליליים, כמו גם מצבים מאתגרים בתחומי הבריאות, הכסף, העבודה ומערכות היחסים.

 

 

בשנים האחרונות התחלתי להציע לאנשים, שאני מלווה במסגרת עבודתי כמטפל ומנחה סדנאות, לשאול את עצמם "איך אני יכול לעזור לעצמי?". 

 

זו שאלה סופר-חשובה, שלא למדנו לשאול את עצמנו. זו שאלה שמופנית לצרכים הבסיסיים שלנו, מתוך כוונה לתת מענה למה שאנו צריכים כדי לעזור לעצמנו לעבור מצבים וזמנים מאתגרים.

 

התשובה לשאלה "איך אני יכול לעזור לעצמי?" יכולה להיות שונה בכל פעם, מגוונת ביותר. יש דברים שאני יכול לעשות לעצמי, כמו משהו מסוים לאכול ומשהו מסוים לשתות. אולי אני צריך מקלחת ארוכה או ללכת לישון או לצאת מהבית להליכה.

 

יש דברים שאנשים יכולים לעשות עבורי, שהדרך שלי לעזור לעצמי היא בעצם לבקש עזרה – מישהו לדבר או להתייעץ איתו, להיות עם חברים כי לבד זה בלתי אפשרי, ללכת לטיפול. אלה, כמובן, רק דוגמאות ספורות, תשובות אפשריות לשאלה "איך אני יכול לעזור לעצמי?".

 

השאלה הזו חשובה לא רק משום שכך אנו יכולים לעזור לעצמנו. זו גם דרך לזכור, הלכה למעשה, שאנו לא לבד. בכל רגע נתון, קשה ככל שיהיה, תמיד יש לנו את עצמנו. בכך שאנו זוכרים להתעניין בעצמנו, לשאול מה אנו צריכים – ולתת לעצמנו ו/או לבקש מאחרים עזרה – אנו נותנים לעצמנו ביטחון ושקט, החשובים כל כך, במיוחד בתקופות קשות.