צילום: 20TH CENTURY FOXביום חמישי האחרון עלה לאקרנים הבימוי המחודש של המחזמר מ-1957 שעובד לסרט המוזיקלי עתיר פרסי האןוסקר מ-1961 - סיפור הפרברים.
לסרט חברו הבימאי זוכה האוסקר סטיבן ספילברג, והתסריטאי זוכה פרסי הפוליצר, הטוני והאמי, - טוני קושנר.
הסרט, עפ"י מחזהו של ארתור לורנץ, בכיכובם של רייצ`ל זגלר בתפקיד מריה ואנסל אלגורט ("אשמת הכוכבים", "בייבי דרייבר"), בתפקיד טוני, מגולל מאבק אלים וחסר פשרות על שליטה בין חבורת צעירים אמריקאית, צאצאים למהגרים מפולין, לבין חבורת צעירים של מהגרים חדשים פורטוריקנים המבססים את התיישבותם בשכונה.
צילום: 20TH CENTURY FOX
דגל פורטוריקו גדול תלוי לרווחה כחלק מזהות. ברקע כוונת הממסד המקומי להוביל את השכונה להתחדשות באמצעות מכירת הבניינים הישנים ליזמים, הריסתם ובניית שכונה חדשה, כפי שאנו מכנים בישראלית יוזמת "פינוי בינוי". המנופים הממוקמים ברחבי השכונה אינם מותירים מקום לדמיון ביחס להחלטת הרשויות.
שתי הקבוצות אינן בוחלות בשום אמצעי במאבק ביניהן, כאשר חבורת המקומיים ה"ג`טס" - יוזמת היתקלויות מתוכננות עם קבוצת הפורטוריקנים –ה"שארקס," על מנת לשלוט במקום ולמגר את ההתיישבות הפורטוריקנית המתרחבת בשכונה. אלה כמובן לא נשארים חייבים וכך חוזר חלילה מתפרצות להן קטטות אלימות.
הסרט מציג נושאים כמו כוח במשמעותו הראשונית, כבוד, שליטה, גזענות, ותיקים וחדשים ולמולם הממסד המקומי. כל זאת על רקע רומן ואהבה בלתי אפשרית בנסיבות, בין טוני מקבוצת ה"ג`טס" האמריקאים הוותיקים, אשר נמצא תחת השגחת הרשויות לאחר שחרורו מהכלא על תקיפת ילד, לבין מריה, נערה ממשפחת מהגרים פורטוריקנית שאביה נפטר והיא חיה עם אחיה וארוסתו.
צילום: 20TH CENTURY FOX
רעיון רומיאו ויוליה ויריבויות בין משפחות וקבוצות, כשאהבת הזוג ניצבת בתווך אך במאפיינים מודרניים למגינת לבם של הצדדים. כי כפי שנאמר בסרט: "כשהאהבה חזקה כמו ציקלון, אין נכון ולא נכון", ואוי כמה שזה נכון.
ואם כבר מודרנה, אז השחקנית ריטה מורנו שגילמה את מריה בוורסיה המקורית של הסרט, חוזרת כבעלת החנות בה טוני עובד כחלק מתכנית השיקום שלו. ועוד התאמה לימינו - בסרט לוקח חלק טראנסג`נדר (FTM) שהתקבל בבוז ע"י ה"ג`טס" אך הוכיח כי אין גבר ממנו כשהראה את נחת זרועו... אגב, העובדה כי שולבה בסרט דמות טראנסג`נרית, כך פורסם לאחרונה, הביאה להחרמתו של הסרט במדינות המפרץ.
כיאה לסרט מוזיקלי העלילה מתפתחת באמצעות שירה ומוזיקה ואלה ממש מצוינות, ואיך אפשר שלא כאשר המוזיקה מקורית של המוזיקאי והפסנתרן ארתור רובינשטיין.
צילום: 20TH CENTURY FOX
הכוריאוגאפיה המקורית של ג`רום רובינס התעלתה מעל לכל! הריקודים והביצוע פשוט מושלמים ומעניקים לסרט קצב ועוצמה בהלימה להתרחשות ולתוכן, שזה פשוט פוגע בבטן של הצופה.
הצילומים (יאנוש קמינסקי) מזוויות שונות וצילומי העל תוך צלילה מהירה וממוקדת למשל בשכונת העוני והסלאמס מדהימים ותורמים אף הם לקצב ולעוצמה.
ומכל היופי הזה, שוב עולה האמת המרה שאלימות גוררת אלימות שגוררת אלימות וכך מעגל דמים סגור, אבל עד שזה לא פוגע בבטן הרכה ומשסע אותה תרתי משמע - אין דרך לעצור את הכאוס.
צילום: 20TH CENTURY FOX
החבורות מתוחכמות ונמצאות שני צעדים קדימה מהרשויות הרופסות בטיפולן, כולל המשטרה המוזעקת כל פעם מחדש ללא תוצאות– אז למעשה אין מוצא מהמצב. ואם תרצו, רעיונית, סיפור הפרברים הוא גם הסיפור שלנו... כמה עצוב.
אין ספק מדובר בסרט מדהים, עם הרבה צבעוניות ובימוי מצוין, כוריאוגרפיה וביצוע מושלמים, רעיונות ותכנים שעדיין החברה בת-ימינו נדרשת להם וצילומים מרגשים ממש.
לסיכום: סרט חובה לצעירים ומבוגרים כאחד!
