אילוסטרציה, צילום: אתר pixabayשליטה היא אשליה. כמו המוות שאנו לא חושבים עליו, נמנעים מלעסוק בו כי הוא מפחיד אותנו (עד מוות), כך גם העובדה שאין לנו שליטה מודחקת לשולי התודעה שלנו. ההבדל בין השניים משמעותי – בעוד שאנו יודעים שלא נחיה לנצח, ורק נמנעים מלעסוק במשמעות של העובדה הזו ובהשלכותיה, אנו כן מאמינים שאנו יכולים לשלוט במציאות, הפנימית והחיצונית גם יחד.
הכל בזכות וירוס אחד
אחרי שנתיים של מגיפה עולמית, אפשר לומר בביטחון כי מעולם לא חווינו חוויה כל כך מתמשכת של חוסר ביטחון, חוסר ודאות ושינויים בלתי פוסקים. במילים אחרות, הרעיון שיש לנו שליטה על המציאות מתפרק שוב ושוב. כל מה שצריך הוא וירוס אחד כדי לפרק את המציאות שלנו לגורמים.
גם כאשר אנו חושבים שאנו מצליחים לשלוט במצב עם חיסונים, הווירוס מתפתח, מתפשט מחדש, מחייב להתחסן פעם נוספת, פעולה שנדמה כי גם היא מאבדת מהאפקטיביות שלה, עם נתונים ראשונים על עליה בקצב ההדבקה שהתפרסמו השבוע.
אפשר לראות במגיפה הזו הרבה דברים. אני רואה בה את הניסיון שלנו, כבני אדם, לשלוט, את חוסר התוחלת של הניסיון הזה, ואת הצורך הדחוף ללמוד דרך אחרת לחיות ולהתנהל בעולם הזה. במקום שליטה, שיתוף פעולה.
לעשות צעד נוסף בדרך
אחרי שנתיים של מגיפה עולמית, אני יכול לומר בביטחון שלא למדנו את השיעור. מגבלות נגד לא מחוסנים, עידוד נמרץ להתחסן עוד ועוד, סכסוכים בלתי פוסקים בין מחוסנים ללא מחוסנים – וכל זה כאשר כל אחד יכול להידבק ולהדביק, מחוסנים ולא מחוסנים. כל זה רק מעיד על הנואשות שבה אנשים מבקשים להחזיר לעצמם שליטה על חייהם, ולא משנה מה המחיר שאנשים משלמים על כך.
המחיר גבוה גם בימים נטולי מגיפה – אנו רבים עם מי שמערער את תחושת השליטה שלנו, ממהרים להתנגד, להכחיש, להדחיק, להתעלם. עושים את כל מה שאנו יכולים כדי לא לפגוש את מה שקשה לנו לפגוש, את כל מה שגורם לנו להרגיש חסרי אונים וחסרי השפעה של המציאות. ככל שמשהו גורם לנו להרגיש יותר קטנים, כך אנו משקיעים יותר משאבים כדי להיות גדולים.
אני לא שופט את זה. אני רק רואה את המחיר העצום שאנו משלמים על כך, מחיר שמתבטא בבעיות במערכות יחסים, מחלות בגוף, התמכרויות למיניהן וחוסר מימוש עצמי משמעותי. מחיר שאנו לא חייבים לשלם, אם נסכים להרגיש את מה שאנו מנסים להימנע ממנו בכל מחיר – חסרי אונים וחסרי השפעה.
מדוע זה טוב להרגיש את זה? ראשית משום שזה יעזור לנו להפסיק להילחם. יש הרבה כאב רגשי כרוך בחוסר אונים וחוסר השפעה, ועדיף למצוא דרך לרפא את הכאב שלנו מאשר להילחם בכל מי ומה שגורם לנו להרגיש כך. שנית, משום שכאשר אנו מוכנים להרגיש כך, אנו נפתחים לשיתוף פעולה אחר לגמרי עם עצמנו, עם הסובבים אותנו ועם המציאות כולה. שיתוף פעולה בה שינויים טובים יכולים לקרות, לעיתים בניגוד לכללי ההיגיון.
כמו נצחיות הגוף, גם שליטה היא אשליה. את הראשון אנו יודעים ומדחיקים (כדי להימנע מהרגשת חוסר האונים וחוסר ההשפעה שנלווית להכרה שנמות, בין אם אנו רוצים בכך ובין אם לא). את השני אנו רחוקים מלקבל. הגיע הזמן לעשות צעד נוסף בדרך לשם.
* הכותב מתקשר עם ישויות בכלל ועם קבוצת טוהר בפרט, מנחה סדנאות ללימוד תקשור, עיתונאי וסופר. 
