צילום: אסף קרלהמי מאיתנו לא הרגיש תחושת החמצה כשבקיץ הזה ובכלל מאז משבר הקורונה, לא הייתה לנו הזדמנות לעקוף בתור לבידוק הביטחוני בנתב"ג או לעמוד בהמתנה מייאשת לעמדת הכרטוס רק בשביל לשנות מקום מכיסא "לא משהו" לכיסא "סביר" במטוס?!
נכון, ניחוחות חו"ל מפעילות אצל רובנו את בלוטות הטעם למשך שעות נוספות וגם את הצורך הקמאי להעלות לאינסטוש תמונה מאיזו סמטה נידחת, לא משנה איפה בגלובוס, אי אפשר לנצח, אבל מסתבר שיש בארצנו הקטנטונת מקומות שהם יותר חו"ל מחו"ל (וזה לא בחלחול).
שדרת ממילא בירושלים, נכנסת, ללא כל ספק, לקטגוריית ה-ישרא-חו"ל.
נשים רגע בצד את העובדה שהשפה העברית היא לא בדיוק השפה השלטת שם, ה-Vibe של המקום, התפאורה המהממת של השדרה, הארכיטקטורה של המבנים וכמובן חומות ירושלים העתיקה שמתנוססות ברקע מעל השדרה - לא נופלים בשום פרמטר מפנינות התיירות המוכרות לכולנו בחו"ל.
צילום: נווה אביאניאז לשם מה כל ההקדמה הזו? יופי של שאלה שאלתם.
בלתי אפשרי להעביר את חוויית הישיבה במסעדה האיטלקית המצוינת- לוצ`נה (Luciana) השוכנת בשדרות אלרוב ממילא בירושלים, מבלי להבין את הקונטקסט הציורי של המתחם היוקרתי.
בממילא יש לא מעט מסעדות ובתי קפה אבל לוצ`נה האיטלקית היא בין הבודדות שמרחפת מעל השדרה, שהנוף של ירושלים העתיקה ניבט בה מכל פינה.
התחושה היא שהאוכל מוגש בתוך גלויה ציורית מהאגדות. אגב, המסעדה שוכנת במבנה שבמקור נבנה עבור משפחת הרברט קלארק האמריקאית. האדריכל או האדריכלית המוכשרים שעיצבו את המבנה, הצליחו ללא ספק להעניק למקום נגיעות של אדריכלות מוסלמית-ירושלמית-אוריינטלית מצד אחד ואותנטיות איטלקית מודרנית מהצד השני.
כבר בהגיעכם למסעדה תעמדו בפני דילמה קשה ביותר. אם נחזור לדוגמה של בחירה בין מושב לא משהו למושב הסביר במטוס, כאן תיאלצו לבחור בין שולחן במקום מעלף לשולחן במקום משגע.
צילום: נווה אביאניהמארחים האדיבים והמקסימים שתפגשו בכניסה יציעו לכם לשבת בתוך המסעדה, שכאמור מעוצבת מהמממםםם, או במרפסות פרטיות המרחפות מעל שדרת ממילא (שולחן אחד בכל מרפסת), לחילופין תוכלו לשבת בפאטיו החיצוני בכניסה למסעדה בתוך מיני סוכות יפהפיות העשויות ממתכת דקורטיבית, שעליהן מטפסים צמחים ירוקים ויפים. תכל`ס – כל שולחן שתבחרו יהיה WIN-WIN.
את התפאורה כבר הבנתם ובינינו, הגעתם למסעדה לאכול ולא למוזיאון ויש לי תחושת בטן (כן, זו בדיוק התחושה הרלוונטית לסיטואציה) שאתם גם כבר רוצים לדעת איך האוכל. אז בשביל זה אני כאן.
אקדים ואומר שלי באופן אישי יש חולשה לאוכל איטלקי ואני פוקדת לא מעט מסעדות כאלה ביום יום. אין לי מושג איך קרתה אצלי תקלה שכזו אבל זו הפעם הראשונה שאני מבקרת במסעדת לוצ`נה בממילא. ובי נשבעתי, תקלה כזו שוב לא תשוב.
אני כבר סופרת את הימים לחזרתי למקום וכפי הנראה זו גם לא תהיה הפעם האחרונה. אין לי ספק שלוצ`נה תיכנס לרשימת המסעדות האהובות עלי.
מנות פתיחה
כמנות פתיחה בחרנו לנשנש יחד (אנוכי ובעלי) רביולי סלק וברוסקטה עם דגים חיים.
אהיה הוגנת ואומר שאלמלא המלצרית החיננית הייתה ממליצה על שתי המנות הללו, אין סיכוי שהייתי מתנדבת לאכול דג חי ולא משנה על איזה מצע הוא מגיע. מסתבר שאת הדעות הקדומות צריך לאפסן אצל המאבטח מחוץ למסעדת לוצ`נה.
באמת שהצליחו להפתיע אותי (לטובה –כן?). הקרנצ`יות של הברוסקטה והטריות והמליחות העדינה של הדגים - הם שילוב מנצח שעושה גוד-טיים בפה.
צילום: אסף קרלה
צילום: אסף קרלהגם את הרביולי סלק (56 שקל) לא בטוח שהייתי בוחרת בהתנדבות, אבל המלצרית התעקשה שזו אחת המנות המוצלחות בקטגוריית מנות הפתיחה, אז לא ניתן לה צ`אנס? נתנו גם נתנו.
והיא צדקה! אין ספק שזו מנת פתיחה אולטימטיבית. היא פותחת לסועד תיאבון בלתי מוסבר וחשק לטעום עוד ועוד מהמטבח המשובח של לוצ`נה.
עיקריות
אישי הזמין פילה סלמון על מצע ירקות מאודים (126 שקל). ניתן להזמין את הדג גם על מצע סלט בורגול חם והרכבים אפשריים נוספים.
המנה אומנם אינה גדולה אך הסלמון בשרני, הוא צלוי היטב, מתובל מצוין והשילוב עם הירקות המאודים יוצר מנה טעימה להפליא (אני ובעלי טעמנו זה מהמנה של זו ומנת הדג סלמון קיבלה צל"ש משנינו גם יחד).
אני הלכתי שוב שבי אחרי המלצת המלצרית (שתשקול לעשות הסבה לשיווק, יש לה את זה!) ולקחתי מנה שקראו לה "קפלטי פורצ`יני".
הקפלטי (80 שקל) הם למעשה כיסוני בצק ופורצ`יני הוא זן מיוחד של פטריות. עד כאן נשמע טוב אבל הטוויסט האמיתי של המנה הזאת הוא דווקא הרוטב.
הקפלטי מגיע ברוטב קרמל מתקתק שהעניק למנה טעם וריח משגעים (אז למי שלצערו אין טעם וריח, קורונה וכאלה שלא יזמין את המנה הזו). למען ההגינות אומר שעבור בעלי זה היה מתוק מדי, אבל כבודו במקומו מונח, אני פשוט עפתי על המנה.
צילום: אסף קרלהבצד המנות העיקריות הזמנו גם סלט עגבניות (54 שקל) שרי ו-2 כוסות יין קווה.
לא שהסלט היה משהו שלא טעמתי במקומות אחרים אבל הוא היה גם פשוט ובעיקר פשוט טעים. והיין, אי אפשר הרי לאכול אוכל איטלקי משובח מבלי לשתות איתו יין לבן טוב. קווה או יין אחר זה כבר עניין לטעם אישי, אבל לא תצליחו שלא לזמזם בראש את השיר "אוויר הרים צלול כיין" כשהנופים הכי יפים ומרהיבים של ירושלים נמצאים ממש מול העיניים שלכם.
על הקינוח התלבטנו קשות והפעם, תסלח לנו המלצרית, אבל המרנו את פיה ואת המלצתה ובחרנו בפאי לימון עם קציפת מרנג (היא המליצה לנו על עוגת גבינה עם פירורים).
לא יכולה להתווכח עם ההמלצה שלה אבל לדעתי הבחירה שלנו קלעה לטעם הרבה יותר. אנחנו מהזן שאוהב את החמוץ-מתוק שמתמזג בהרמוניה מושלמת בפאי שקיבלנו (50 שקל).
באכילת הפאי משתתפים כמה חושים יחד. המרנג שעוטף את הפאי מעניק גם יופי למנה (חוש הראיה) וגם את הכיף שבלשבור את הקרנצ`יות שלו (חוש השמיעה) וכמובן שביחד עם חוש הטעם מתקבל חוש-שילינג של תענוג לחך, ויאללה שוט לסטורי באינסטה!
צילום: אסף קרלהפנינת הקולינריה הזו פועמת בלב ממילא מאז 2008. היא החלה לפעול יחד עם הקמת שדרות ממילא בבעלותם של שלומי דהאן, אלון שבתאי ואיל ושלומי תורג`מן מקבוצת א.א.ש.
את המסעדה מנהלת כיום רוגע רחבי (פייר, אני סקרנית לדעת האם השם שלה משפיע על הרוגע המופלא במסעדה או להפך).
מומלץ ביותר לשלב את הביקור בלוצ`נה עם טיול מהנה בין חומות העיר העתיקה. כל אחד יחליט מהי מהם המטרה ומה רק התירוץ, אבל מה זה בכלל משנה? מי מאיתנו לא ישמח לערבב הנאה עם פלז`ר?!
המסעדה כשרה למהדרין בהשגחת הרבנות ירושלים. ניתן לעשות במקום אירועים או להזמין אצלם רק שירותי קייטרינג.
אז על מה כבר יש לכם להתלבט? רק על הגרדרובה שתעטו על עצמכם, כי על לוצ`נה אין בכלל שאלה!
לוצ`נה Luciana - שדרות אלרוב ממילא 8, ירושלים. 02-5021000
