יח"צב-1791, שנת מותו, חיבר וולפגנג אמדאוס מוצרט את האופרה המפורסמת "חליל הקסם" - אגדה עם סוף טוב שעלילתה רומזת לאידאולוגיה של מסדר "הבונים החופשיים" וכן רעיונות הקשורים לעידן הנאורות.
ב-4 בנובמבר תושק העונה ה-15 של האופרה הישראלית עם האופרה האהובה הזאת.
על הבימוי שני בימאים בעלי שם: סוזנה אנדראדה ובארי קוסקי.
היצירה, במתכונתה הנוכחית, עלתה כבר בלמעלה מ-35 ערים ברחבי תבל וזכתה להצלחה גדולה, כשהיא מציגה חיבור מיוחד בין המוזיקה של מוצרט ליצירת אנימציה קולנועית בסגנון הסרט האילם, שהזמרים משתלבים בתוכה.
יח"צזוהי ההפקה הראשונה מאז תקופת הקורונה שהיא הפקה בינלאומית המועלית בשיתוף האופרה הקומית ברלין.
על ההפקה ינצח נמרוד דוד פפר, שינצח בהמשך לראשונה גם על הפקת אופרה במטרופוליטן אופרה בניו-יורק. תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, מקהלת האופרה הישראלית וצוות סולנים ישראלי ובינלאומי יובילו את ההפקה, וכך יזכה הקהל להתענג על קולותיהם של אלה וסילביצקי ויעל לויטה בתפקיד פמינה, תאו הופמן ועודד רייך בתפקיד פפגנו, אלאונורה בלוצ`י בתפקיד מלכת הלילה, אלאסדיר קנט וארון בלייק בתפקיד טמינו.
תקציר העלילה: סיפור אגדה על מלחמת הטובים נגד הרעים, היום נגד הלילה. זרסטרו, הכוהן במקדש איזיס ואוזיריס, חטף את פמינה כדי להגן עליה מפני אמה, מלכת הלילה. מלכת הלילה משכנעת את הנסיך טמינו (שאיננו מודע לרשעותה) למצוא את פמינה ולהחזירה, ואז יוכל לשאתה לאישה. טמינו, מלווה בצייד הציפורים פפגנו מגיע למקדש, מוצא את פמינה, אך שם הוא מגלה שהכל בעצם לא כמו שהוא נראה - זרסטרו פעל בעצם ממניעים נעלים והוא דווקא השליט הטוב, הוא הופך לאחד מתלמידיו של זרסטרו ולומד את חכמתו. זהו מסע לחיפוש אהבה וחיפוש עצמי, ומותר לגלות שהסוף טוב - טמינו ופמינה מתאהבים ומתאחדים.
בשל ההפקה המיוחדת המשלבת אנימציה, חבר קוסקי לקבוצת 1927, המתמחה בשילוב מופעים חיים עם אנימציה. הקבוצה יצרה קונספט שלוקח את הצופים לימי ראשית הקולנוע ועידן הסרטים האילמים, זאת כאשר הזמרים משתתפים ב-LIVE בסרט.
לדברי הבמאי, הרעיון לביים את "חליל הקסם" ביחד עם קבוצת 1927, צץ במוחו לאחר שהבין, כי "חליל הקסם" היא אחת מעשר האופרות המבוצעות ביותר בעולם, ונדרש טוויסט מיוחד בכדי להעלות אותה ו"לצאת מהקופסה".
"רבים מכירים את הסיפור", ציין קוסקי בראיון,"הם מכירים את המוזיקה, את הדמויות, מה גם שזו אופרה שמתאימה לכל גיל. לכן, כשמחליטים לביים את האופרה הזאת, יש לא מעט לחץ ואתגר. כל ניסיון לפרש את היצירה באופן ספציפי אחד - ייכשל. הבנתי, שעלי "לחבק" את הניגודים וחוסר העקביות של העלילה והדמויות, ולנסות ולשלב בהפקה פנטזיה, סוריאליזם, קסם ורגשות אנושיים".
על הבחירה בקבוצה 1927 הוסיף וסיפר, כי צפה בה לפני ארבע שנים בהופעה של "בין השטן והים הכחול העמוק", שהיה המופע הראשון שקבוצה יצרה. ההצגה, המדוברת שילבה לדבריו מופע של סרט אילם ומועדון מוזיקה של פעם, והוא נכבש בקסם, והחליט שישתף עמם פעולה בהפקה של "חליל הקסם".
עוד הוסיף כי מנהלי הקבוצה, סוזן ופול, לא עבדו קודם לכן עם חומרים של אופרות, מה שהיווה, מבחינתו, יתרון, מכיון "שהגיעו להפקה משוחררים מכל השפעות לגבי היצירה והז`אנר".
לשמחתו, אנשי הקבוצה התחברו מיד לעיר ברלין למרות שלא עבדו בה לפני כן. הם נשבו בעולם התרבות של ברלין של שנות ה-20 של המאה שהיתה כידוע מרכז תרבותי משפיע מאד, והתוצאה של המפגש, ובעיקר אהבתם המשותפת של קוסקי ומנהלי הקבוצה לסרטים האילמים, היא הפקה המביאה מחווה לסרטים האילמים של פעם, בצד השפעות תרבותיות נוספות.
את האופרה הלחין מוצרט עבור המפיק והשחקן-זמר עמנואל שיקאנדר שכתב לה את הליברית והופיע בתפקיד פפגנו בבכורה בוינה בשנת 1791. האופרה מלאה באלמנטים פילוסופיים סימבוליים מעולמם של "הבונים החופשיים" ומרעיונות של תנועת ההשכלה, שקיבלו ביטוי ברור באופרה.
יח"צבארי קוסקי, יליד אוסטרליה, והמנהל האמנותי של האופרה הקומית בברלין עד לפני כמה שנים, מביים בקביעות בכל בתי האופרה המובילים בעולם כולל האופרה המלכותית בלונדון (קובנט גרדן) ובתי האופרה במינכן, גליינבורן, אמסטרדם, ציריך, פריז, לוס אנג`לס, מדריד, ברצלונה, אסן, ברלין, פרנקפורט ואחרים.
האופרות הרבות שביים כוללות את "כרמן" (ביזה), "סמלה", "אגריפינה", "שאול" (הנדל), "מלאך האש" (פרוקופייב), "הנערה מהמערב" (פוצ`יני), "מקבת" (ורדי), "הנסיך איגור" (בורודין), "האף" (שוסטקוביץ`)," יבגני אונייגין" (צ`ייקובסקי), "פלאס ומליזנד" (דביסי), "קנדיד", "סיפור הפרברים" (ברנשטיין), "משה ואהרון" (שנברג), אורפיאוס בשאול (אופנבך) ועוד רבים כלל המחזמר "כנר על הגג".
סוזנה אנדראדה, נולדה בגרמניה, והיא המייסדת והמנהלת האמנותית של קבוצה 1927, ההפקה של "חליל הקסם" שהיא וקוסקי ביימו עבור האופרה הקומית בברלין, הוצגה ברחבי תבל וזכתה לתשואות.
נמרוד דוד פפר, מנצח ההפקה, יליד ישראל, הוא המנהל המוזיקלי של האופרה של גואטמלה והיה שותף לייסודה. בנוסף, הוא נמנה על הצוות המוזיקלי של המטרופוליטן אופרה בניו יורק. עד כה ניצח על הפקות של "ריגולטו "(ורדי), "שיקוי האהבה" (דוניצטי) ו"לה בוהם" (פוצ`יני) וכן על ה"רקויאם" של ורדי. כמו כן ניצח על קונצרטים בתזמורות רבות כולל התזמורת של המטרופוליטן אופרה בניו יורק, תזמורת המרינסקי בסט. פטרבורג, התזמורת הסימפונית של העולם החדש, התזמורת הפילהרמונית של באפלו ועוד. הוא גם פסנתרן סולן והופיע כסולן עם תזמורות רבות כולל התזמורת הפילהרמונית הישראלית. באופרה הישראלית ניצח על ההפקות: "סימון בוקנגרה" (2019) ו"דון ג`ובני" (2018).
מחיר: 195-445 שקל.
