יח"צ. עיצוב: אלכסנדרה רודשטיין, צילום: שחף מרגלית"המגפיים הם אובייקט לא תמים", מציינות פזית קידר וימית ניומן - אוצרות התערוכה "מעל ומעבר – ON and BEYOND, מגפיים כאובייקט מעבר", שתוצג בתחילת חודש אוקטובר בגלריית החווה בחולון.
"לכאורה מדובר בחומר, אך בפועל מגפיים הם סמל, סימן ומחווה. הם מפרשים את ההווה עם מטעני העבר, והם אמצעי המשמש להגדרה ונקיטת עמדה".
לדבריהן המגפיים משמשים בתערוכה חלון ראווה למציאות שבה אנו חיים. מציאות במעבר שבין עבר הווה ועתיד, גבולות גמישים והגדרות נזילות הקוראות תיגר על ההסכמות והמוסכמות המנסחות את שדה התרבות והעיצוב, תוך ערעור תמידי של התחומים עקב השימוש במציאות וטכנולוגיה בשינוי מתמיד.
ואכן, היסטוריונים טוענים כי אחד מהאישומים כנגד הגיבורה הלאומית הצרפתייה ז`אן דארק, היה בכך שנהגה לנעול מגפיים מבריקים שעל חרטומם תפורה היתה לולאת עור שטוחה, בתקופה שבה כידוע נשים לא הורשו כלל לנעול מגפיים.
במשך אלפי שנים היוו מגפיים סמל לעצמה ולכוח. גברים נעלו אותם וכבשו עימם את העולם (בהקשר הזה קשה שלא לחשוב מיד על מגפיים אימתניים שהיוו חלק ממדי הצבא הנאצי), ומנגד, נשים נותרו בבית כשלרגליהן נעליים רכות המתאימות לכיבוש בחדר השינה.
רק במאה ה-19 החלו נשות אצולה לנעול מגפיים, שמטרתם הייתה לסייע להן לכסות את העור החשוף ולכך למנוע פיתוי. אך התוצאה מתברר הייתה הפוכה לגמרי, משום שאלה הדגישו את מבנה הרגל והפכו לאובייקט אירוטי.
יח"צ. עיצוב: קוסטה מגרקיס, צילום: רן יחזקאליז`אן דארק או לא, בתערוכה המדוברת בחרו שתי האוצרות להציג מגפיים משתי זוויות: מחד כפריט קונקרטי, בעל תפקיד פונקציונלי ומאידך כאובייקט המהדהד לעולמות נוספים ובעל משמעויות מרובדות כפריט ביוגרפי או סממן היסטורי, חברתי או פוליטי ולא כאביזר אופנה.
חשבו על זה, מגפיים הרי עשויים לזרוק חלק מכם לדיון נוקב על על טשטוש מגדרי (בעיקר כשמדובר במגפי עבודה), לאחרים זה עשוי להציף אסוציאציות שאינן פוסחות על ההיבט הפאשיסטי, שלא לדבר על הפן הפטישיסטי ועל מקומו של המגף בספרות האירוטית-פורנוגרפית, מפרויד ועד דרידה, כשדמות האישה המפתה מוצגת לרוב במגפי ברך מבריקים כמלכת BDSM שעבדיה מלקקים את מגפיה, בלי אף מילה נוספת על כפכף...
יח"צ. עיצוב: מור געש, צילום: רן יחזקלי בהתאמה, תתייחס התערוכה למגפיים בהיבטים שונים: מגפיים בעליי ערך היסטורי בזווית ישראלית ובזווית בינלאומית, מגפיים פנטסטיים ובתוכם כאלה שכלל לא ניתן לנעול והם רק פסל או דימויי המשמר שרידים פרקטים המתכתבים עם ארט דיז`יין, מגפיי קראפט (עבודות יד) ומקורות השראה לעיצוב עכשווי כמו גם תהליכי עבודה, סנדלרות מסורתית ופריסה מרגשת של מטמורפוזה של עור למגף לצד נגיעות מהעולם הדיגיטלי וירטואלי בדמות עבודות וידאו ואובייקטים שבהם נעשה שימוש בכלים של טכנולוגיה ועתידנות.
בתערוכה ישתתפו המעצבים: אמיר צובל ועילם חנוך שחף | איה פלדמן | אורית פרייליך | אביה צרפתי | אלכסנדרה רודשטיין | הארכיון לאופנה וטקסטיל ע"ש בנט ופאולין רוז, שנקר | בר קשת | גנית גולדשטיין | גיליאן גולן | דפנה עמר | הכל דבש – דני בר שי | דבורה קיווי | זיוה וגנר אפשטיין | חנה זינגר | טלי פנחס | מור פאולה געש | מאיה קרקו | נטע שדה | נאדין רם | נועם שפירא | נטף הירשברג | נינה רוזין – סטודיו לנעליים | ספיר צידון | עומרי גורן | עירית אביר | קוסטה מגרקיס | רעיה גוב | שרון ברונשר – אוסף פרטי | Coupleof שלי ואילון סתת-קומבור- | Jo Cope | Joaney Korevaar.
מעל ומעבר – ON and BEYOND - פתיחה 19 באוקטובר. נעילה: 15 בינואר. הכניסה חופשית 
