צילום: גיל רן
כ-15 שנים פועלת בפינה הדרום מזרחית של "בית סילבר", מסעדה חביבה. בתחילה כסניף של רשת "ספגטים", היום כ"ביסטרו ישראלי" בשם רנו אמיליה.
על אף תהפוכותיה הרבות, רנו אמיליה (על שרשרת האבולוציה שלה) היא אחת מהמסעדות היציבות בעיר.
בתקופה סוערת שבה רשתות מזון ומסעדות רבות רק הולכות ומתפרקות או מפמפמות יח"צ אינטנסיבי שתכליתו להצעיד אותן קדימה למדורי הקולינריה והרכילות, רנו אמיליה הצליחה למצוא לעצמה פינה שקטה עם קהל סועדים נאמן שגילה והתמסר לידיו של השף ברק אשכנזי.
אך לאחר פגרת הקורונה, כשחזרו הלקוחות למסעדה שהם כ"כ אוהבים, הם גילו שהתפריט האיטלקי שלה כבר לא חזר להיות כשהיה. הוא הפך אקלקטי ומגוון.
כזכור, רשת ספגטים נקלעה בעברה לקשיים כלכליים, שהובילו לקריסתה. מישל וסוזי דיין - זכייני הסניף המדובר, בחרו לחשב מסלול מחדש ולהסב את המקום למסעדה איטלקית לה הם קראו בשם "רנו אמיליה" ע"ש האַרְנוֹ - הנהר המקסים שחוצה את פירנצה לאורכה וזורם במחוז אמיליה רומאנה.
אלא שבחלוף חודשים ספורים מהשקתה המחודשת כאיטלקית למהדרין, הגיחה הקורונה לחיינו, ורנו אמיליה נותרה לפתע תלויה בעיקר בהזמנות של עסקיות שהזמינו עובדים מאזור מתחם הבורסה.
מישל וסוזי אומנם נאלצו להשלים עם רוע הגזירה, אך בתושייה רבה הם החלו לבצע אדפטציות נוספות שיתאימו לרוח התקופה, וכך, המטבח בניצוחו של השף אשכנזי ביצע תפנית חדה ימינה ושינה את צביונו מאיטלקי ל"ביסטרו ישראלי".
שינוי קונספטואלי במסעדה הוא ללא ספק מהלך רב סיכונים, אולם לבצע אותו בתוך משבר כלכלי עולמי, בצילה של מגפה משתוללת, זו כמעט התאבדות כלכלית. אך לבני הזוג, לא הייתה ברירה. הם בחרו בשינוי המתבקש בהתאם לתקופה ובהתאמה לקהל היעד ולדרישות, מתוך מטרה נחושה - להישאר פה! שאפו!!!
אז מה אוכלים? מגוון פסטות בעבודת יד, דגים, המבורגרים, כריכים, בשרים ושאר מיני ירקות...
ובכן, לטעמי התפריט של רנו אמיליה רחב, רחב מאוד, רחב אפילו מדי. הוא כמובן מנסה לקלוע לקהל מגוון ככל שניתן, ובהתאמה מציע מנות עכשוויות שונות, רובן אגב טובות, אבל במובן הקונספטואלי - תפסת מרובה, לא תפסת.
הראשונות, יפות בנראותן, אמנם פחות "אינסטגרמיות", אך בהחלט אסתטיות ומזמינות.
צילום: גיל רן פתחנו בפרחי כרובית בתנור עם רוטב קיסר (38 ₪), לצד חציל שרוף המוגש עם טחינה וסלסה עגבניות (38 ₪).
מודה כבר פה תהיתי מה בין טחינה (ים תיכון וצפון אפריקה), חציל שרוף (בלקני) ורוטב קיסר עליו כידוע חתום ממציאו האיטלקי - צ`זרה קרדיני, למונח הצרפתי "ביסטרו".
לא בכדי, מהותי לקברניטי רנו אמילה, ההֶלְחֵם "משפחתי ישראלי" כתוספת למונח הצרפתי.
האם בכל זאת מדובר בביסטרו?
התשובה כמובן תלויה בעיקר בהגדרה היבשה של "ביסטרו". מי שמחפש פה מפיות ממוספרות, מבחר יינות מצומצם משום שאחיו של בעל הבית מייצר בוז`ולה וצלי עגל לבן מדי יום רביעי - יתקשה למצוא פה ביסטרו. אך מי שמחפש מקום קטן, נעים, אמין ונוח במידה, שבו מוגש אוכל מגוון, זול וטעים עשוי בהחלט להתאהב מחדש בגרסתה העכשווית של רנו אמיליה 2021.
ברנו אימילה כאמור המטבח כבר אינו איטלקי, כי אם אקלקטי, וככזה הוא הרבה יותר מתאים לטייטל "דיינר אמריקאי", כזה שמחד עוד קורץ למסעדות שף יוקרתיות, ומאידך מבין שלאלו היקרות והמעונבות כבר יש קצת פחות תוחלת....
המשכנו עם מנת כבד קצוץ המוגשת עם ריבת בצל וטוסטונים. טעמו של הכבד מופלא, מרקמו חלק, אך אם בביסטרו עסקינן, מדוע שלא ללכת מראש על פטה?!
בהמשך התענגנו על מנות נוספות שגירו את החך...
בולטות במיוחד הן: מנת הפפרדלה פונגי - פסטה תוצרת המקום, מצוינת!! הכוללת שום קונפי, פטריות יער, פורטובלו,שמפיניון, יין לבן, שמנת ואורגנו (58 ₪), כמו גם ממנת הספגטי פיקנטה - המורכבת משום קונפי, זיתי קלמטה, עגבניות שרי, פלפל חריף, בזיליקום, פטרוזיליה ופירורי לחם מטוגנים (49 ₪).
בל נשכח את הסלדייר - הנחשבת כמנת הדגל של המסעדה, שברוח האקלקטיות - קולעת בול למטרה!
צילום: גיל רןמדובר ברנו בורגר, 200 גרם של בקר שנטחן במקום ומונח בתוך לחמניית בריוש (הוללה, סופסוף אזכור פרנסוואי מתבקש), עם רוטב רנו, חסה, עגבנייה, מלפפון חמוץ, בצל סגול (58 ₪).
גילוי נאות, לא היה מזיק לח`ברה שם להוסיף קצת שומן לקציצה, וגם מידת העשייה שלה מעט חטאה למטרה.
לצד שינוי בולט בתפריט, שמתבטא כאמור בחומרי הגלם עצמם (וגם במחיר, שעודכן מטה בעקבות כך), נפלטו החוצה הפיצות ובמקומן מתרכזת רנו אמילה בארוחות של בשר או דגים ותוספות. הפסטות והלחמים נותרו בתפריט ולצידם מוצעות מנות ילדים כך שהמעבר לארוחת ערב במסעדה הוליד גם אווירת אכילה שונה, המתאימה עתה לכל בני המשפחה.
עוד בתפריט: צ`יפס, שניצל בחלה וסטייק פרגית - כולם כאמור מתכתבים עם הקונספט החדש.
בגזרת הקינוחים: קרם ברולה, עוגת גבינה קרה ואפילו קראק פאי, אך כוכב הערב לו חיכיתי יותר מכל הוא אהובי הטירמיסו (באיטלקית: "הרם אותי").
לדאבוני הקינוח המדובר לא התרומם ולא הרים, אך מי שבכל זאת שיחק אותה בגדול במתיקותו המעודנת, הוא הקינוח בה"א הידיעה, שאף פעם אינו מאכזב - עוגת שוקולד חמה שהוגשה לצד גלידת וניל, זסט נוסף מהמוטיב האיטלקי שנותר במקום.
ובמעבר חד לדרינק.
ברנו אמיליה מציעים ליהנות גם מתפריט "אפרטיבו" – אלכוהול ומנות מיוחדות המתאימות לשעות בין הערביים. בערב, המסעדה מציעה גם תפריט יינות עשיר הכולל יינות ישראליים לצד יינות בינלאומיים, אותם לצערי לא ניסיתי (בכל זאת נהגתי הביתה. אתפרע בפעם הבאה). בצהרי היום ממשיכה רנו אמיליה להציע אופציות נהדרות לעסקיות משתלמות.
בשורה התחתונה: רנו אמיליה מתמחה באוכל טעים. התפריט שלה מגוון, המנות נדיבות, חומרי הגלם משובחים אבל היא לוקחת את המונח "ביסטרו", מוסיפה לו המון, ואף מגיירת אותו ל"ביסטרו ישראלי", חדשני מחד אך כולל גם נגיעות מהצלחת הקלאסית.
האווירה כאמור מוצלחת למדי, אך לא מתחככים בסועדים הסמוכים, כפי שקורה בביסטרו המסורתי, ולרוב שקט פה מספיק כדי לקיים שיחה. איכות השירות מתאפיינת בידידותיות יעילה, ובכך הביסטרו המקורי, נו זה מפריז, מעולם לא הרגיש לי רחוק יותר...
רנו אמיליה - דרך אבא הלל 7, רמת גן. 03-5756060
