לא קל לשכנע את הישראלי להדרים באוגוסט הלוהט לבאר שבע, אולם בבירת הנגב מתברר, תחום התרבות נמצא בתנופה אדירה כחלק מתכנית אסטרטגית שמעודד ראש העיר רוביק דנילוביץ` ומוציא לפועל ראש מנהל התרבות בעירייה - יאיר נגיד, זאת במטרה לקדם את העיר כמטרופולין הדרומי המרכזי בישראל.
הלונדע, מוזיאון הנגב לאמנות, המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח ובית להקת המחול קמע - הם רק חלק מפעילויות תרבות מצוינות שיש לבאר-שבע להציע.
צילום: אולפני קקטוס - גיל נמטלונדע
"לונפארק", היא תיקנה אותי ואני התעקשתי – "לונדע", הצלחתי למשוך את תשומת הלב שלה והנה, כשהיא קשובה סיפרתי לה שכמו שיש פארק שעשועים לגוף, זה פארק שעשועים למוח, לקוגניציה והיא התלהבה.
תרגילים למוח, למה לא? ארזתי שלושה תלמידי יסודי שהמסכים הכניסו אותם ל-freeze ויצאנו יחדיו לתחנה הראשונה בבאר-שבע, כדי לחקור בה עולמות חדשים...
ובכן, ה"לונדע" בהגדרתו הוא מוזיאון מיוחד וייחודי, מוזיאון אינטראקטיבי לכל המשפחה, המעודד חוויה רב-גילית ולמידה חווייתית והתנסותית באינספור תחומים.
צילום: אולפני קקטוס - גיל נמט
מדובר על שלוש קומות המתפרשות ע"פ 4,000 מ"ר, ובהן מגוון מייצגים ומתקנים שונים ומפתיעים. למעלה מ–50 אטרקציות לגילים שונים, אבל מותאמות כך שגם הגדולים וגם הקטנים ייהנו מהן.
בעזרת משחק במרחבים השונים של המוזיאון, הילדים נחשפים לאלמנטים המוכרים להם מחיי היום-יום וזוכים לתרגל התנהגויות חשובות כדוגמת ניהול משאבי זמן, כסף ומזון.
בנוסף, הם חווים סיטואציות של תקשורת בינאישית, נחשפים לקיומן של תרבויות ושפות שונות ומתנסים בהן. לצד זה הם זוכים לפגוש את עולם התרבות והאמנות, את מערכת השמש ולהכיר את התכונות הייחודיות של כדור הארץ.
ריגש אותי מאוד לראות פינה של רגשות, ממש כך, דבר שבחיי היום יום, לא תמיד נותנים לו מספיק מקום.
צילום: אולפני קקטוס - גיל נמט
בנוסף, ממוקמים במתחם שני שטחי חוץ ובהם משחקי ילדות של פעם, שגם היום כיף לשחק בהם: מגלשה ענקית, כלי נגינה ענקיים ועוד אטרקציות שממש לא כדאי לכם להפסיד.
הילדים לא ידעו שובע, הם הסתובבו ממתחם למתחם, דילגו מאטרקציה לאטרקציה משולהבים, נרגשים, ואפילו לא עצרו פעם אחת להתלונן שהם רעבים או משועממים.
אטרקציה מקסימה חדשה שהתווספה לאחרונה ללונדע היא חדר בריחה עם חידות בנושא ארץ ישראל, פעילות משותפת מהנה עם ההורים.
הכניסה למוזיאון ללא נעליים ולכן מומלץ להצטייד מראש בגרביים.
מחיר: 57 ₪, בקופות הלונדע - דוד הראובני 25, באר שבע. 08-6226926
צילום: אולפני קקטוס - גיל נמט
למרגלות הלונדע, בלב שכונת נוה מנחם (נחל עשן) שבצפון־מערב העיר שוכן לו "פארק הילדים", המשתרע על פני 60 דונמים ובו נחל ואגם אקולוגיים (5,500 מ"ר), אי ועליו ספינת פיראטים, אמפיתיאטרון, מתחם מגלשות ענק, מתקני משחק ייחודיים הממוקמים תחת מצללת ענק יעילה, מרבדי דשא, מסלולי הליכה ואופניים ואפשרויות משחק אינסופיות. הכניסה לפארק חופשית.
צילום: קובי טיריפינטו
מוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח
המסגד הגדול בעיר העתיקה נבנה ב-1906 על ידי הסולטאן העות`מני עבדול חמיד השני, ושימש כמקום תפילה לתושבי העיר והסביבה, עד לכיבוש העיר על ידי צה"ל במלחמת הקוממיות.
לאחר קום המדינה שימש המסגד כבית מעצר וכבית משפט השלום בעיר. משנת 1953 החל לשמש כמוזיאון ארכיאולוגי והחל משנת 2015 הוא פועל כמוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח.
לאוצרת המוזיאון - ד"ר שרון לאור סירק, חוקרת אמנות אסלאמית, חשוב לדבריה לממש חזון של מוזיאון המוקיר את התרבות האסלאם ואכן, ניכר כי חשוב לה לשמר את ההיסטוריה של המסגד, מעיצובו ומשמעותו התרבותית והדתית. היא עצמה מגדירה את מבנה המסגד כ"מוצג מספר אחת" במוזיאון, ומקדישה לדבריה תשומת לב גבוהה בבואה לבחון ולבחור את נושאי התערוכות המתחלפות המוצגות בחלל המסגד.
צילום: דוריאן גוטליב
בימים אלה, מוצגת במוזיאון התערוכה "מפגשים בדרך הזהב" החושפת מפגש בין דתות ותרבויות במערב אפריקה לדת האסלאם הפותחת בפני הצופה צוהר לתרבויות עשירות ומרתקות.
כידוע, האסלאם הגיע למערב אפריקה באמצעות סוחרים ואנשי דת מוסלמים מצפון אפריקה, שפעלו בסהרה. אלה באו במגע עם צפון היבשת, ומקומיים שהתגוררו לאורך נתיבי המסחר הללו, החלו להתאסלם מרצונם החופשי.
צילום: דוריאן גוטליב
בהתאמה, מוצגים בתערוכה חפצים המספרים את סיפורו של נתיב הסחר שדרכו הגיע האסלאם למערב אפריקה. יצוין כי בשונה מהאסלאם "הערבי" של צפון אפריקה, במערב התפתח אסלאם "מקומי" שהיה פתוח יותר למסורות פגאניות קדומות ולפולחנים אפריקאיים וכך ניתן להתרשם ממוצגים הממחישים כיצד חלחלו מוטיבים מוסלמיים לתרבויות האתניות השבטיות הללו.
בין המוצגים: מבחר מסכות, כיסויי ראש, חפצים טקסיים וחפצים בעלי משמעות מאגית, למשל מסכות ששימשו בטקסי בני שבט הגרבו, שנצבעו ועוטרו בחומרים כגון חרוזים, צדפים, מתכות, פרוות חיות טרף, שיני חיות טרף, מסמרים ומראות, לצד מסכות של אגודת הנשים סַנְדֵה, אשר בחלקן העליון מעוטרות בקרניים וקמעות מוסלמיים.
צילום: דוריאן גוטליבעיטור ראש נוסף המציג שילוב של מסורות מוסלמיות בתרבות המקומית הוא עיטור ראש בצורת קופסה בו השתמשו בני שבט הבאגה מגינאה בחתונות ובלוויות. בקופסת הסִיבונְדֵל המוצגת בתערוכה, יושבות דמויות של אנשי צבא ופקידים בלבוש מוסלמי אופייני (כיפה רחבה לראשם), שבחלקה האחורי זנב המסמל את "אל-בוראק" - בהמת המסע הפלאית של מוחמד שעשתה ע"פ מסורת האסלאם את דרכה במסע לילי ממכה אל-אקצא בירושלים.
הכניסה בימי שישי ושבת - ללא תשלום
מוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח - העצמאות 60, באר שבע. 08-6993535
צילום: יח"צ
מוזיאון הנגב לאמנות
מוזיאון הנגב לאמנות ממוקם בבניין הנבנה כבית המושל העות`מני בשנת 1906. המוזיאון מתמקד בהבאת יצירתם של אמני ישראל אל הנגב.
בימים אלה מוצגת בו התערוכה "אוקיינוס", המאגדת עבודות של לינדה הופנגל - אמנית בעלת נוכחות מיוחדת בסצנת האמנות הישראלית.
הופנגל ילידת אוסטרליה (1962), עלתה ארצה בשנת 1997, ומאז היא יוצרת ומציגה בישראל. יצירותיה אינטנסיביות ויש לה סגנון מובהק משלה שאינו נשען על הקשרים של תקופה או זרם או מקום.
בתערוכתה החדשה, מוצגות עבודות שלה שנוצרו החל בסוף שנות התשעים המוצגות לראשונה כקומפוזיציה, כשמוטיב המעבר והנדידה מרכזי בהן. הופנגל שחוותה הגירה ומסעות - בסוף שנות השמונים היא היגרה מאוסטרליה לישראל, ולפני כעשור יצאה בעקבות בן זוגה למסע בן שבע שנים, שראשיתו באפריקה והמשכו בארבע שנות הפלגה בים התיכון, באוקיינוס האטלנטי ובקאריביים נמשכה טרם מסעותיה אל האוקיינוס.
צילום: קובי טיריפינטו
אחת היצירות שלה כוללת 100 כרטיסיות קטנות של רישום שעליהן היא ציירה דמויות הנעות על קו התפר שבין המופשט לפיגורטיווי והן נראות כנופים מפוחמים, מעין מפגש בין פרנץ קליין האמריקאי, מהמובילים בציירי האבסטרקט האימפרסיוניסטי, לאברהם מסג הישראלי וליצירות המאוחרות, הכאוטיות, של אדוארד מונק, אותן סדרה ברצף המגולל סיפור התפתחות.
צילום: קובי טיריפינטו
יצירה בולטת נוספת היא סדרת "הרפסודות" העוסקת ברפסודות שגודלן ומידתן הן של גודל אדם, אולם אף לא אחת מהן בכוחה להשיט מישהו לחוף מבטחים. על מנת להדגיש את העניין, טמנה הופנגל רפסודות מינאטוריות המבטאות חופש, בתוך כלובי ציפורים המסמלים את אובדן החופש.
התערוכה תנעל בחודש נובמבר, ולא כדאי להחמיץ אותה. (
בימי שישי ושבת - הכניסה ללא תשלום)מוזיאון הנגב לאמנות - העצמאות 60, באר שבע. 08-6993535
צילום: אילן בשורלהקת המחול קמע
"זעם", היצירה החדשה של תמיר גינץ בביצוע להקת קמע, היא יצירתו הראשונה מזה 3 שנים בה הוא ממשיך בשיתוף הפעולה האמנותי עם המוזיקאי אבי בללי, שיצר עבור היצירה מוזיקה מקורית ועיבוד רוקיסטי לשיר חנוכה אותו כתבה שָׂרָה לֵוִי-תַּנַּאי - "באנו חושך לגרש".
ב"זעם", נוגע גינץ בפנים השונות של האלימות המסעירה את חיינו ובכוחות המניעים את ההתרחשות בין מציאות להזיה. על הבמה 16 רקדנים, מהם זרים שהגיעו לישראל מצרפת, מארה"ב, מצ`ילה ומהולנד, כולם אגב מתגוררים בבאר-שבע, כחלק מתפישתו של גינץ לעודד יצירת מחול בעיר הדרומית.
צילום: כפיר בולוטין
צילום: כפיר בולוטין"כולנו, גם אני מתגוררים בבאר-שבע ומהווים חלק מהמרקם האמנותי שלה", מספר גינץ. "לפני תשע שנים עברתי לפה מרמת-אביב גם כדי לתת דוגמה אישית".
מדוע קראת ליצירה זעם?
"יש לי הרגשה שהכול מתפורר וכל הערכים שגדלתי עליהם נעלמו ואת מקומם תופסת לפתע האלימות. בפוליטיקה שמזינה ומלבה את השסע בעם (הוא רומז במיוחד לראש ממשלה ספציפי), בתקשורת המילולית, בשפה הפיזית, בכבוד ההדדי ובצמיחה של שנאה בתוך החברה שלנו, כשהמתחים מבחוץ רק מתסיסים יותר את השיח.
במקום הזה נולדה אצלי צעקה בבטן שהולידה את היצירה. משבר הקורונה רק הקצין את המועקה כשנראה שלנוכח משחקי השלטון הציניים בעם, כולנו נשחקים, מסוגרים ומפולגים".
מחיר: 120-140 ₪, 08-6231521
