למה לא כל יום שבת: מה תוכלו לעשות בשבת בירושלים?

 

נותרו כשלוש שעות עד לצ`ק אין, אז החלטנו להתעכב קצת בדרך ולעצור בממלכת החומוס האולטימטיבית - אבו גוש.

להפתעתנו, הרחובות במרכז הכפר היו מיותמים. לרגע התבלבלנו, תוהים מה בדיוק קורה פה. אך נדמה כי ימי הקורונה והשמיים הסגורים, כמו גם אירועי האלימות של ערביי ישראל שפרצו סביב הבעת הסולידריות עם תושבי שייח ג`ראח – נתנו אותותיהם.

התיישבנו ב"חומוס של אבו שוקרי" וירדנו על החומוס הטוב בעולם, כולל הכל כמובן: פול, גרגרים, סלט קטן, בצל, חמוצים, חריף, ושני קולה.

אבו ג`וש כידוע משופעת בחומוסיות ושיפודיות מוכרות. זאת שבחרנו היא ללא ספק אחת מהן, התחכום שבפשטות. אין באמת צורך להכביר כל אבו שוקרי מילים. מי לא מכיר את החומוס המענג בצבע בז`-לבן, עם המרקם הגס הכבד, שעליו מניח שוקרי פולי פול חמים, לצידם גרגרי חומוס מבושלים מפולפלים, ועל הכל ניגר ה"תטבילה" - רוטב לימון טרי חמוץ-חריף, עם שום, ופטרוזיליה, ובצל על יד, אוח תענוג! 

 

 עין כרם. צילום: עינת פילוסוף

 

כשסיימנו לנגב (או למרוח, תבחרו אתם...) המשכנו לכיוון עין כרם.

מוקפת בהרים ירוקים ובמרחק נגיעה מהמולת העיר שוכנת אחת הפנינות הכי ציוריות ויוצאת דופן בירושלים, שלה כידוע מקום של כבוד במסורת הנוצרית.

שם פגשה לפני 2021 שנה מרים, אמו של ישוע, את בת דודתה אלישבע לימים אימו של יוחנן המטביל - נושא הבשורה. שתיהן ע"פ הסיפור היו בהריון. הן לגמו מים מן המעיין שעדיין מפעם במרכז הכפר. 

במשך מאות שנים שימשה עין כרם כאזור מגורים ערבי שוקק, עד שפרצה מלחמת יום העצמאות והכפר הפסטורלי נותר נטוש.

ברחבי הכפר הקטן פזורים שבעה מוקדים שמושכים למקום מבקרים וצליינים: כנסיית יוחנן בהרים, מנזר האחיות מציון, הכנסייה היוונית, מנזר סן וינסנט, מנזר האחיות רוזרי, כנסיית הביקור והמוסקוביה - הלוא היא הכנסייה הפרבוסלאבית שהוקמה כידוע לפי דרישה של ייליזבטה פיודרובנה, נסיכה ממוצא גרמני, נכדתה של ויקטוריה מלכת אנגליה ורעייתו של סרגיי, הנסיך הגדול ואחיו של הצאר הרוסי.  

 

 

רשת המלונות בראון, לה מספר מלונות בירושלים, בתל אביב, בקרואטיה וביוון, הקימה לאחרונה את "בראון מחנה יהודה" - מלון בוטיק, שכשמו כן הוא - ממוקם בסמיכות לשוק הצבעוני שהפך בשנים האחרונות למרכז חיי הלילה של ירושלים.

במלון, 110 חדרים ב-7 סגנונות הניחנים בעיצוב אורבני וצבעוני בהשראת העיר והשוק הסמוך.

הקירות החשופים (בטון) לצד ווילונות הקטיפה הזהובים מקנים למלון "בראון מחנה יהודה", תחושת הצצה אל מה שנמצא מעבר לפתח, וזאת בהחלט תחושה מלטפת ומחבקת הטומנת בחובה גם מסתורין. 

 

 

גופי תאורה אוריינטליים, שטיחים פרסיים כבדים שעליהם מונחות פינות ישיבה נמוכות ופריטים דקורטיביים נוספים שנאספו בשוקי פשפשים בארץ ובעולם, מהווים למעשה המשך לקו הסגנוני של BROWN TLV המיתולוגי בתל אביב ושל ה-Brown Acropol באתונה, שניהם מבית הרשת.

דלתות החדרים - שחורות, על כל דלת מתנוסס מספר החדר בזהב בוהק. בכל אחד מ-110 החדרים תמצאו את עצמכם בנוחות וסטייל.

חדרי האמבט מעוצבים כאקווריום זכוכית שקוף עם דוש מפנק, והריהוט עשוי ברובו מראטן קלוע, כזה המכניס את האורחים לאווירת אלף לילה ולילה ולתוך ניחוחות השוק. ניכר כי עיצוב החדרים נועד להשרות אווירה נוסטלגית חמימה. 

 

בכל החדרים מיטות קינג סייז רחבות ועליהן מצעים מפנקים, מיני-בר ושולחן עבודה. אז מה לא תמצאו שם? טלפון.

מתברר כי במלון "בראון מחנה יהודה" מעמידים לרשות האורחים אפליקציה ייעודית לכל בקשה ושאלה.

חשוב להדגיש, המלון עדיין נמצא בשלב ההרצה שלו. הוא נפתח רק בחודש אפריל האחרון, כך שחלק ממתקניו עדיין אינם פעילים לרבות: הספא, מסעדת השף השוכנת לצד הלובי וגם קומת הגג, בה מתוכנן לפעול מתחם שיזוף.

ארוחות הבוקר ב"בראון מחנה יהודה" מוגשות (באמצע השבוע) כנגד שובר. בשבתות מוצעת ארוחת בוקר זוגית במארז מעוצב, אותו ניתן לאסוף לחדר שלכם וליהנות מתכולתו בפרטיות. 

 

קחו בחשבון, אין חנייה במלון, אך יש הסדר עם חניון דוידקה (הנביאים 59). בימים א`-ד` - 90 ₪. חמישי - 60 ₪. שישי - 30 ₪. שבת - 60 ₪.

אגב, בעלי חיים (עד 9 קילו) יתקבלו ב"בראון מחנה יהודה" בברכה, ובהודעה מראש וללא תשלום נוסף (שוס!!!).

מחיר: זוג אמצע שבוע לינה בלבד - החל מ-760 ₪, זוג אמצע שבוע כולל ארוחת בוקר - החל מ-910 ₪, זוג סופ"ש לינה בלבד - החל מ-850 ₪, זוג סופ"ש כולל ארוחת בוקר - החל מ-1,000 ₪. 

 

את דנה חפצדי, בלוגרית ירושלמית מוכרת ומוערכת אני "פוגשת" לראשונה בפייסבוק, לאחר שהתעניינתי במקומות בילוי ואזורי טיול וסיור שיש לירושלים להציע.

דנה, ירושלמית מבטן ולידה, מכירה את העיר לאורכה, לרוחבה ולעומקה, ודרכה התוודענו למספר מקומות מופלאים.

שמדברים על שבת בירושלים, יש כמובן את מי שיטענו שאין מה לעשות בה. שהיא ריקה והכל סגור. ואכן, רוב המסעדות בבירה עדיין כשרות ולכן הן נפתחות רק במוצ"ש, אך יש מתברר לא מעט פתרונות גם למי שאינם שומרים את השבת. 

 

 

אחת מהן, היא "אדום" - מוסד קולינרי וותיק הפועל בעיר כבר 20 שנה.

מסעדה ששורדת כ"כ הרבה זמן ונשארת רלוונטית, היא מחזה די נדיר בנוף הקולינריה הישראלית. אך "אדום" עושה זאת בהצלחה רבה.

למסעדה השוכנת במתחם התחנה, על יסודות תחנת הרכבת ההיסטורית הגענו בשעת ערב מוקדמת. לא הרבה מודעים לעובדה אך היא מתברר הייתה בּר היין הראשון בירושלים ועד היום יש לה אוריינטציה חזקה ליין, כפי שאולי מרמז שמה. 

 

 מסעדת אדום, יח"צ

 

את "אדום" הגה נועם ריזי, שעל אף שלמד יינות באוניברסיטה בקליפורניה בחר להפוך למסעדן. יחד עם אחיו אסף וחברו השף מוטי דוד הם הקימו את המסעדה הקרויה על שם הצבע העז.

ב"אדום" מציעים תפריט עם נגיעות אירופאיות ומגוון רחב של מנות כמו בשרים, פסטות, דגים, פירות ים, ניוקי וריזוטו והמבורגר עסיסי. בכל יום מתווספות לתפריט מבחר מנות יום ייחודיות, המשקפות את המוצרים העונתיים ואת יצירותיהם של השפים מוטי דוד וג`ילברט גלנץ.

כמתבקש, ל"אדום" תפריט יין עשיר, שירות מקצועי ואווירה תוססת שנועדו ליצור יחדיו חוויה קולינארית ובליינית מושלמת. 

 

 מסעדת אדום, יח"צ

 

אני ובן זוגי פתחנו במנות ראשונות של דג וסלט תמנונים (68 ₪, 64 ₪). בהמשך התענגנו על שרימפס עטוף בקארי ושמנת (106 ₪) ומנתח מנחם של אנטריקוט (128 ₪). לקינוח בחרנו מילפיי קדאיף (42 ₪) שלווה בקוקטיילים מדויקים וטעימים שהוכנו במיוחד עבורנו (45-55 ₪).

"אדום" נפתחת למבקרים מעשנים החל מהשעה 21:00. החוויה במקום מדהימה! האוכל טרי וטעים, האווירה אפלולית והמוזיקה משובחת.

כיף אמיתי! מומלץ ביותר. 

 

 

במוצ"ש המון מסעדות וחנויות נפתחות לפעילות ומתעוררות ממנוחת הקודש. אך כאמור גם לפני צאתה תוכלו לטייל במתחם התחנה, פשוט מקסים שם.

המתחם שנוסד לראשונה ב–26 בספטמבר 1892 בנסיעה היסטורית של קטר שיצא מיפו לירושלים, כשזה מוביל אחריו קרונות עטורים בדגלי האימפריה העות`מאנית, עבר שימור מקיף של מבני מסוף הרכבת לרבות מבנה המסוף העות`מאני המקורי.

מיום פתיחתו במהדורתו העכשווית הפכה "התחנה הראשונה" למתחם מלוטש ואופנתי, שמושך אליה מאות אלפי מבקרים.

מנורות קטנות רבות מקשטות את המתחם בתאורה, ברקע מוזיקה נעימה, וכיף לטייל או לקנות אוכל באחד הדוכנים ופשוט להתיישב על אחד הספסלים ולספוג את האווירה השוררת במקום. 

 

בוקר יום ראשון.

לאחר שנת יופי במלון הבוטיק, התעוררנו לבוקרו של יום חדש ויצאנו לכיוון אחד מהמונומנטים המוכרים ביותר של ירושלים - טחנת הרוח בשכונת ימין משה, שהקים הנדבן משה מונטיפיורי ב-1857.

את הקרקע שנקנתה באופן תקדימי מהשלטונות העותמאניים, ייעד סר מונטיפיורי לטובת מיזם שיספק עבודה ליהודים וישבור את המונופול הערבי על טחינת קמח. 

כשאבידוב ברנשטיין, מורה דרך ירושלמי הציע שנצא לסיור ברובע הנוצרי -בעיר העתיקה, אני מודה שמעט חששתי לאור המאורעות האחרונים באזור.

אך ברנשטיין, לא ויתר עד שהשתכנענו לבקר ברובע. מפאת הזמן הקצר שעמד לרשותנו לא יכולנו לבקר בשאר הרבעים, אך גם בזמן המועט שעמד לרשותנו הצליח ברנשטיין להעביר לנו סיור שנחרט עמוק בלב ובנשמה.

ברנשטיין הוא מורה דרך, צלם וקולינר. הסיורים שלו מגוונים ומסקרנים. כירושלמי אַסְלִי הוא מכיר את כל הפינות הכי נסתרות בעיר ובכלל זה נקודות חמד שונות.   

 

את הסיור התחלנו בשער יפו עם סיפורים מרתקים בני מאות אלפי שנה שמובאים מפיו בצורה הומוריסטית ועכשווית. נכנסנו לעומקן של הסמטאות המגוללות סיפורים עתיקים מתוך כל אבן ומרצפת, וסיירנו בכנסיית הקבר ושמענו סיפורים על ישוע. 

צילום: אבידוב ברנשטיין   צילום: אבידוב ברנשטיין

 

בנוסף ביקרנו בכפר אתיופי שאגב, עדיין חיים שם כמו בימי קדם. למדנו שיטות צילום שלא הכרנו (תתפלאו אבל גם במצלמת סמארטפון פשוטה ניתן למצוא אפשרויות צילום חדשות ומרתקות.

כקוריוז ברנשטיין חשף אותנו למקומות אותנטיים משובחים בהם ניתן לאכול קבב טעים, לשתות מיץ מרענן ועוד ועוד.

מחיר: 250 שקל למשתתף. אבידוב ברנשטיין - 054-2211555  

 

 

סיור טעימות בשוק מחנה יהודה - הוא ללא ספק הדובדבן שבקצפת.

השוק צבעוני, שמח, מלא בריחות וטעמים. בימי רביעי וחמישי רוב הדוכנים סגורים בערב והשוק משנה פניו והופך למקום בילוי לכל ציפורי הלילה.

רעבים וסקרנים הגענו יחד עם דנה לנקודה הראשונה בסיור: היכל הנס המגולגל - הג`חנון בר.  

 

המלוואח האגדי, הג`חנון שגדלנו עליו, הפתות והפונצ`ים, הופכים כל ביקור במקום לחוויה. בניצוחו של בעל המקום גורי ועם מוזיקה ואוירה שמחה ומלאת טעמים תוכלו לזלול ג`חנונים אותנטיים וטעימים שנולדו במתכון מיוחד שפיתח המקום, ולראות את גורי מקפיץ לגובה במחבת את המלאווחים, שחלקם אגב נצמדו לתקרה ומעולם לא שבו אל המחבת הלוהטת. 

 

המשכנו אל ה"חלאתי" של אמרי משה ותאיר גרתי האופים חלות טריות ממולאות בחצילים, פלפלים, שניצלים ומבחר סלטים מבית אמא.

תאיר ובן זוגה (צעירים בני 24) יצאו לחל"ת בעקבות הקורונה, ובמקום לשבת בבית ולקבל דמי אבטלה, קדחו במוחם היצירתי כיצד לספק לעצמם תעסוקה והכנסה חדשה.

הם החלו להכין בבית במושב אורה, חלות ממולאות בכל טוב, לבצע שליחויות לבית הלקוח ושמם יצא למרחוק בכל רחבי העיר. או אז הם החליטו לפתוח חנות בשוק עם דמי הפיקדון שקיבלו מהצבא.

התור לדוכן של חלאתי משתרך בימי שישי עד הצד השני של השוק והם גדלים וצומחים, כשסיפורם מהווה השראה לכל הצעירים שבינינו: תאמינו בעצמכם, קומו ותעשו! אל תפחדו, מקסימום תצליחו!

אגב אל תפספסו את מנת הדגל - חלה אישית עם שניצל, מטבוחה ופלפל חריף (45 ₪) - וצ`יפס, אך גם חלה וקרואסון עם אסאדו מפורק, רוטב הבית, עלי בייבי, צנונית, ריבת בצל וצ`ימיצ`ורי - זוהי בחירה מושכלת, נבונה ומשביעה. 

 

ואיך ניתן לחתום את הסיור הזה ללא קינוח?!

אז אם בקינוח עסקינן מה טוב יותר מכנאפה שהוכן במקום עם גבינה שנמתחת ומתיקות ממכרת? המשכנו בעצתה של דנה לכנאפה ירושלים.

המאפה המתוק מהמטבח הערבי שכבש את כולנו, עשוי במקור מאטריות קדאיף וגבינת עיזים ונהוג להגישו בתוספת של סירופ סוכר, בדומה לבקלווה.

בכנאפה ירושלים הוא נעשה במקום מגבינה שמיובאת במיוחד מטורקיה ומוגש עם שלל תוספות: שוקולד, פיסטוק, חלבה ואפילו גלידה. כמובן שחיסלתי צלחת כנאפה שלמה ונשארתי עם טעם של עוד. זהירות זה ממכר! 

 

 צילום: שרון דיאמנט. כנאפה י-ם

 

ואם כל המתיקות הזאת לא הספיקה מוזמנים לקפוץ גם ל"קוקי דרים", שכשמה כן היא, עוגייה חלומית בתוספת גלידה בעבודת יד שאותה רוקח לירון פורני, הבעלים והאומן מאחורי המותג.

מומלצת במיוחד גלידת המלבי המופלאה שנאמנה בטעמה לטעמו המקורי של הקינוח הטורקי. 

 

 צילום: פייסבוק רשמי. קוקי קרים

 

פייר, יכולנו לבלות בירושלים עוד שעות וימים, יש בה מתברר כל כך הרבה מה לראות, לחוות ולעשות אפילו בשבת, מסעדות שוות, בתי קפה, אולמות קולנוע ואפילו אטרקציות רבות לילדים כמו האקווריום המפורסם וגן החיות התנכ"י, אבל את זה נשמור לטיול הבא...