טכנו-דע את גוף האדם!

 צילום: רמי זרנגר

 

בעולם קיימים כבר מספר מוזיאונים המשמרים ומציגים את תולדות הרפואה אך מתברר כי רק במוזיאון הישראלי לרפואה ומדע ב"טכנודע" בחדרה, הקהל מוזמן להיחשף לפלאי הרפואה ולחוות חוויה לימודית אינטראקטיבית.

כבר בשנת 1730 החל הרופא הבריטי הנס סלואן לאסוף ולהציג אוסף של ממצאים "מפתיעים" - עצם ארוכה מאוד או עובר עם עין אחת וכך "נולד" למעשה מוזיאון הרפואה הראשון בעולם.

 

גם האחים הנטר מבריטניה הציגו בלונדון את ממצאי הניתוחים שביצעו במקום שהפך במרוצת השנים למוזיאון ללימודי אנטומיה, ואפילו החוקר הנרי וולקאם, שעשה את הונו מחברת תרופות שהקים, רכש במרוצת השנים ספרי רפואה עתיקים, כלי רפואה וכל מה שסקרן ועניין אותו, והפריטים הללו שוכנים מאז במוזיאון הממחיש את ההיסטוריה הרפואית.

 

  צילום: רמי זרנגר

 

רוצים שהילד יהיה רופא? סעו ל"טכנודע"

ממש לאחרונה הצטרף לשורות המוזאונים המכובדת גם קולגה ישראלי שהוקם בהשקעה אדירה של 30 מיליון שקל.

אם עד כה נסעתם לירושלים (מוזיאון ע"ש בלומפילד) או לחיפה (למדעטק) בשביל ליהנות ממוזיאוני מדע, אתם מוזמנים לחשב מסלול מחדש ולהוסיף לרשימה גם את המוזיאון לרפואה ומדע הפועל כאמור מ"הטכנודע" בגבעת אולגה - חדרה.

מדובר במוזיאון מרהיב וחכם, שהפעילויות בו מרתקות ומעשירות. מוזיאון המנגיש באופן מופלא תחום מקצועי מורכב ומאפשר למבקריו להבין מה בדיוק עושה מכשור רפואי מתקדם, איך הוא פועל, איך מבצעים החייאה, איך נאבקים בווירוס, איך סורקים את המוח ומה בדיוק תפקידו של הלב.

מתחם הטכנודע הוקם ב-1986 במסגרת פרויקט שיקום שכונות בגבעת אולגה, כשהמטרה העיקרית שעמדה מאחורי הקמתו הייתה להעניק לילדים ידע החובק עולמות שונים, ביניהם מדע, הנדסה ותוכנה.

 

במרכז פועלים מתחמים מרתקים המזמנים העשרה מדעית למבוגרים וילדים כאחד ע"י חוויה והתנסות.

 

צילום: רמי זרנגר

מראשית הקמתו הושם במקום דגש חברתי רב וככזה קהל הליבה של ה"טכנודע" הוא בעיקר תלמידי בתי ספר (250 אלף בשנה). בהתאמה מקיימים שם מדי שנה את "הממציא הצעיר" - תחרות ארצית שנתית של הממציא הצעיר להמצאות ופטנטים.

 

המוזיאון החדש משתרע על פני שלוש קומות בשטח כולל של 1,200 מ"ר ובו כ-120 מיצגים, רובם משוכללים ואינטראקטיביים. רוב המוצגים מספקים הצצה נדירה וחווייתית הישר לתוך גוף האדם ותפקודו בדגש על היבטי אנטומיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה וחשיפת בעיות רפואיות שונות ושיטות הטיפול בהן.

במוזיאון שני מסלולי ביקור, בכל אחד מהם שלוש תערוכות המאפשרות הצצה למבנה הגוף ותפקודו.

 

  צילום: רמי זרנגר

הסיור במוזיאון מרשים למדי ואני וילדיי (תאומים בני 9) התלהבנו במיוחד ממתחם הלב שבמרכזו ניצב דגם לב גדול ממדים (5 מטר גובה), הכולל האזנה ללב (כולל האפשרות לקבל למייל מידע על מספר פעימות הלב מהיום שכל אחד נולד), הבנה של מבנה פעילותו הודות לדגמים שונים, חיבור למוניטור ולאולטרסאונד (על אמת!) והדגמה של אירועים כמו התקף לב, צנתור וחשיפה לטכנולוגיות ומהלכים רפואיים. זה באמת מאד מרתק.

חלל מסקרן נוסף במוזיאון החדש - חדר הווירוסים, שמעבר לצבעוניותו המרהיבה מנסה (ואף מצליח) להעביר לציבור מידע אודות מיגור וירוסים וחיידקים, חשיבות רחיצת ידיים וטיפול נאות בהיגיינה.

עוד במקום: תערוכת ריאות בה ניתן למדוד למשל את כמות החמצן בדם, מתחם נוסף ובו תצוגות העוסקות בגירויים השונים שמפעילים אזורים במוח ואפילו מתחם בנושא עור ומתחם נוסף ומסקרן בנושא גנטיקה.

 

צילום: רמי זרנגר

בפן המדעי והטכנולוגי, נחשפים המבקרים לדרך בה עובד מכשיר אולטרה סאונד, הם רואים את הלב של עצמם ובודקים אותו, לומדים איך מכשיר אק"ג עובד ובנוי ותוהים תוך התנסות אישית בהפעלת תהליכים רפואיים-טכנולוגיים כמו צינתור, או הדמיות שונות (אולטרהסאונד, MRI, CT).

 

בנוסף, ניתנת האפשרות לנסות להבין (אולי רק קצת) אילו גנים מתבטאים ומה קורה בתוך תא יחיד בגוף וניכר כי האג`נדה שעומדת מאחורי הקמת המוזיאון החדש ופעילות ה"טכנודע" בפרט, היא עידוד של מגזרים שונים להיחשף לרפואה, למדע וטכנולוגיה וכך הופך המוזיאון למקום היחיד בארץ שציבור שאינו צוות רפואי יכול להתרשם ממרכז לימודי מתקדם שכזה.

עם זאת אציין כי צרם לי שמוזיאון שקברניטיו טוענים שהוא "מוזיאון הרפואה הגדול והמקיף בעולם" התעלם כליל מאיברי המין והרבייה שלנו. מתבקש לטעמי (גם אם בעבור חלק מהמבקרים המידע הספציפי בעייתי) לייחד בכל זאת אזור לנושא החשוב והמרתק.

עובדה מבאסת נוספת היא שהמוזיאון המופלא הזה סגור לפעילות בשבתות, וככזה הוא מונע ממשפחות רבות שהשבת היא בבחינת יום החופש היחיד שלהן בשבוע, להגיע להכרות צפופה יותר עם גוף האדם.

 

מחיר: 70 שקל.