הרוח ואני: חמישה דברים שכל אחד צריך לדעת

 אילוסטרציה, צילום: אתר pixabay 

 

במהלך השנים אני לומד להכיר כמה וכמה ציפיות שיש לנו, שאין להן קשר עם המציאות. אני מגדיר את הציפיות הללו בתור פנטזיות דיסני. למשל, הציפייה שברגע שנפגוש את בן או בת הזוג המתאים/ה הכל יהיה נפלא ונהדר בעודנו רוכבים ביחד אל השקיעה, אינה קשורה בפועל למציאות. למרות זאת אנשים רבים ממשיכים לקוות שהזוגיות הבאה תציל אותם מהבעיות שלהם ותגרום להם להרגיש טוב יותר.

ציפייה דומה יש ביחס לטיפול והתפתחות אישית. לפי אותה ציפייה-פנטזיה, כאשר אדם מתחיל ללכת לטיפול או לסדנת התפתחות אישית כדי לטפל בעצמו ובבעיות שלו, החיים שלו יהיו בהכרח טובים יותר. בפועל זה לא ככה.

אני רוצה להבהיר – אני מטופל ותיק ומטפל באנשים למחייתי, ואני חושב שלטפל בעצמי שינה לטובה את כל החיים שלי. אני ממליץ לכל אחד ללכת לטיפול. אבל זה לא אומר שאין לי בעיות או קשיים שאני מתמודד איתם, שהכול בהכרח נהיה קל ופשוט יותר. לפעמים זה אפילו נהיה קשה יותר לזמן מה, בגלל שאני מתחיל לפגוש ברגשות, רצונות, חלומות ובעיות שבעבר הדחקת, הכחשתי והתעלמתי מהם.

כדי לעזור לכם להתאים את הציפיות למציאות – וכך לחיות חיים טובים יותר ולהרגיש טוב יותר עם עצמכם – ישנם חמישה דברים שכדאי לכם לדעת:

התהליך הוא לכל החיים. אם אתם מבקשים לרפא את הכאבים הרגשיים שלכם ולטפל בדפוסי ההתנהגות הלא-רצויים, דעו כי זה מסע לכל החיים.

ההתמודדויות שלנו לא נגמרות יום אחד. אני לפעמים שומע אנשים אומרים "סיימתי לטפל בבעיה הזו", ויודע שיש סיכוי גבוה מאוד שבשלב כזה או אחר הם יחזרו להתמודד עם אותה הבעיה בדיוק, רק מזווית אחרת.

את הסיכום של החיים תשמרו לעולם הבא – בעולם הזה כדאי לשמור על צניעות ופתיחות לאפשרות שהמסע ממשיך. אז למה ללכת לטיפול, אתם שואלים? משום שככל שאנו מתמידים בריפוי של עצמנו, הכאבים והפחדים מתמעטים, הביטחון העצמי גדל ועוד אפשרויות נפתחות עבורנו.

התהליך אינו ליניארי אלא ספיראלי. אם אתם מבקשים לסדר את ארון הבגדים, אתם מתחילים ברגע מסוים ואחרי כמה זמן מסיימים. אבל אם אתם מבקשים לסדר את העולם הפנימי שלכם, התהליך עובד אחרת – כל כמה זמן אתם תחזרו לפגוש את אותו הקושי/אתגר, רק מזווית אחרת, עמוקה/גבוהה יותר. למעשה, המטאפורה של ארון הבגדים כן מדויקת – גם אותו צריך לחזור ולסדר מדי פעם.

אם כואב לכם, אתם מחלימים. כאשר רגש כואב מציף אותנו, זה חלק מתהליך הריפוי – הוא עולה מהמרתף הפנימי, נחשף ומורגש, בדרכו להשתחרר. בניגוד למה שאנשים לפעמים חושבים במצב הזה, זה אינו מעיד על הידרדרות אלא על התפתחות.

הכל עובר. מה שאנו מרגישים עכשיו יכול להרגיש כל כך חזק, שנדמה שזה לא יעבור לעולם. אבל כל רגש עובר מעצמו אם אנו מסכימים להרגיש אותו עד תום. אגב, זה נכון גם לגבי תשוקות ורצונות – גם הם עשויים להסתיים בשלב מסוים.

אין סיבה לעבור את זה לבד. להתמודד עם חוסר ביטחון, ספקות עצמיים, ביקורת פנימית, פחדים וכאבים יכול להיות קשה עד בלתי אפשרי, אם מתמודדים עם זה לבד. זה נכון שאנחנו אמורים לקחת אחריות ולטפל בעצמנו, זה נכון שכדאי שנחזיר את הסמכות פנימה, וזה נכון שרק אנחנו יודעים מה טוב לנו.

אבל זה אינו אומר שאנחנו רואים את כל התמונה, שאנחנו תמיד יכולים לזהות מה נכון ומה לא נכון, ושאנחנו לא צריכים שיזכירו לנו שאנו ראויים לאהבה. לקחת אחריות ולטפל בעצמנו אומר, בין השאר, לבקש עזרה.