צילום: באדיבות מכללה האקדמית כנרת
מי אינו מכיר את צומת צמח? הצומת הכי עמוס בארץ, בימי חג ובחודשי הקיץ.
בתור תושבת אזור הטרמפיאדה של צמח , אוכל להעיד שהצומת עמוס כמעט בכל שעה ועונה שתעברו בו. חיילים, מטיילים, תרמילאים ובני נוער, רובם ככולם עמוסי תיקים וגיטרות מבקשים להגיע צפונה. לו רק הייתה רכבת לכיוון...
אבל ככל הנראה כדי להגשים את החלום הקטן, נדרש סולטן אחד עם המון כוח, חזון וממון וגם איזו אימפריה קטנה מאחוריו.
כן, כזה היה סולטן העות`מאני עבד אל-חמיד השני, איש חזון ומעשה שבהוראתו נסלל קו רכבת, מתוך כוונה לקצר את דרכם של עולי הרגל המוסלמים מארץ ישראל ומירדן, למכה ומדינה שבערב הסעודית.
צילום: באדיבות מכללה האקדמית כנרת12 תחנות רכבת בנו העות`מאני בתחום ישראל: המערבית ביותר היא תחנת חיפה, שהיתה אז הבניין הגדול והמרשים בעיר, והמזרחית ביותר היא תחנת צמח המדוברת, דרומית לכנרת.
1302 ק"מ של פסי רכבת שכונו "הרכבת החיג`אזית", ו-161 ק"מ בקו חיפה דרעא (סוריה), שאחת מהתחנות המרכזיות של הרכבת המדוברת בדרכה לסוריה (וגם בבניית החלום הציוני) עברה בצמח וכונתה – "רכבת העמק" .
סיפורים רבים נקשרו ברכבת החג`אזית - פשיטות של גנבים, מסתננים ומחפשי עבודה, העברת סחורות ותרופות, קרבות הגנה של פרשים רכובים על סוסים ואפילו סיפורי אהבה ושידוכים שהתממשו הודות לתחנות שהיו למקום מפגש בין יהודי טבריה לבני הקהילה היהודית בסוריה.
צילום: באדיבות מכללה האקדמית כנרתכך למשל, בליל הגשרים ב–1946 פוצץ הגשר שעליו עברה הרכבת החג`אזית ליד חמת גדר, וכך נותק הקו הארצישראלי מהרכבת ונחסמה האפשרות לחצות ברכבת את הירדן, ובחלוף שנתיים חיבלו לוחמי ההגנה במסילה. רק לאחר מלחמת העצמאות פעלה התחנה באופן חלקי עד שב–1951, נסגר הקו סופית.
בכל שנה בחודש ספטמבר, ממש ביום הולדתו של הסולטן היה נחנך קטע חדש במסילה. הסולטן עצמו היה מגיע אל המקטע החדש, מניח עליו פס ברזל עם ברכה להצלחת דרכה של סלילת הרכבת.
ב-8 שנים בלבד, הצליחו הטורקים לסיים את הפרויקט האדיר של הרכבת החיג`אזית, שבזכותה אגב נבנה גם הנמל בחיפה והוסדר הקו שבין חיפה לעמק הירדן ומשם אל דמשק שבסוריה.
צילום: חני רוט67 שנה לאחר שפסקה לשרת את קו "רכבת העמק" המיתולוגי, הוזנחה ונדחקה לקרן זווית, חזרה תחנת הרכבת בצמח, שהייתה כאמור לאבן יסוד בהתיישבות בעמק הירדן, לחיות ולשרת את תושבי האזור.
לפני שש שנים הסתיימה עבודת שחזור מכלי המים שהרוו את הקטרים הצמאים ובכך למעשה תמו עבודות הרסטורציה שנעשו בשנים האחרונות במתחם שהיה במשך שנים אתר שומם, עזוב ומוזנח.
צילום: חני רוטהמתחם המשוחזר שוכן כאמור במרחק דקות מצומת צמח, ממש בלב הקמפוס של המכללה האקדמית כנרת.
נדמה כי מפעל שכזה לא יכול היה שלא להתגלות על ידי איש חזון נוסף – זיו אופיר סמנכ"ל המכללה.
זיו שביום יום הוא סמנכ"ל המכללה, פגש אותי ואת בתי דפנה ממש על שפת הרציף בתחנה, ומשם הוא הוביל אותנו למסע מרתק בזמן.
אני מודה שברגעים הראשונים הייתי די סקפטית והכנתי את עצמי לתוכחה קשה מבתי הצעירה, אך התלהבותו הכנה והאמיתית של זיו בכל הנוגע לסיפור התחנה, מעוררת השראה ומדבקת. מתוך דבריו קמה והתעוררה לעיננו התחנה, עד כי נדמה שבמהלך הסיור שמענו את קול שקשוק הגלגלים והקטר שועט וצופר, ודמיינו את מנהל התחנה המיתולוגי ,שלמה מולך, צופה על הנעשה בפרצוף חמור סבר ממרפסת ביתו שבתחנה.
צילום: באדיבות מכללה האקדמית כנרתואני לא היחידה שהרגישה כך.
מתברר, שגם דפנה שאלה שאלות ענייניות שסיקרנו אותה. היא החליפה עם זיו דעות ורשמים על אופן שחזור הקרונות הישנים, התעניינה בסיפור האבוריג`ינים האוסטרליים שלחמו לצד הבריטים במקום בשנת 1918 נגד חיילי האימפריה העותמאנית, ואפילו התעניינה בקרבות העקובים מדם שהתנהלו במקום בשנת 1948 בין כוח המגן היהודי לבין כוח מצבא סוריה שבדרכו כבש את תחנת הרכבת ומשטרת צמח, והגיע עד שערי דגניה, שם כידוע נבלם בקרב.
היא המליצה כי בפעם הבאה נשוב אל התחנה עם שאר בני המשפחה.
במשך שנים התחנה הייתה קבורה תחת אתר פינוי אשפה אזורי. הודות לחזונו של זיו וחבריו לפרויקט להרחיב את תחומי המכללה, שוחזרה כאמור התחנה הישנה, המבנים שופצו והאתר המשוחזר והמשומר הפך לקמפוס הדרומי של מכללת כינרת בו פועל ה"מרכז ללימודי ארץ ישראל" של המכללה, זאת בנוסף להפיכת המתחם למרכז מבקרים הפתוח לכל.
צילום: חני רוטלמקום אינספור סיפורים מרתקים.
תחנת צמח הפרידה בין מחוזות באימפריה העותמאנית, ואחרי מלחמת העולם הראשונה גם היתה תחנת הגבול בין המנדט הבריטי בארץ ישראל לבין המנדט הצרפתי בסוריה. לאורך הרציף המשוחזר פזורות עמדות קוליות המותאמות לילדים.
במגדל המים שהיה לאחד המבנים הראשונים שנבנו בתחנה, מוקרן סרטון קצר המגולל את סיפור התחנה, אף הוא מותאם לילדים. מדובר במגדל אובלי, הבנוי מאבני בזלת מסותתות שעליו הוצבו שני מכלי מתכת שמולאו במי הכנרת. המבנה גם חריג בקו "רכבת העמק" בכך שנשא שני מכלי מים ולא מכל בודד, ומכך ניתן גם להסיק על גודלה, חשיבותה והיקף פעילותה של התחנה.
על הרציף, שני קרונות עתיקים מקוריים ששוחזרו ועליהם מתנוססים כיתובים מקוריים באלפבית ערבי.
בפעם הבאה שאתם מגיעים צפונה לטייל או לבקר או שסתם מתחשק לכם לקחת הפסקה מהדרך ארוכה, או אולי גם אתם חובבי רכבות מושבעים לפחות כמו הסולטן, עשו גיחה וכנסו למתחם המדובר (בוויז: תחנת הרכבת העות`מנית של צמח / המכללה האקדמית כנרת).
רצוי כמובן לתאם סיור מודרך מראש, כזה שיעורר את ההיסטוריה והנוסטלגיה ויסחף אתכם למפעל התחבורה האדיר שהקימה האימפריה העותמאנית בשנת 1905, הדרכה שתקשור בהנאה מסקרנת בין ההיסטוריה המרתקת להווה השוקק של מרכז המבקרים הפועל במקום.
מחיר: 5 ₪ (לילד עד גיל עשר). 15 ₪ (מגיל עשר וצפונה), במזומן בלבד.
שעות הפעילות: 09:30 – 16:00, לתאום כניסה והדרכה: 04-6653786
