אילוסטרציה, צילום: אתר pixabay
כבני אדם, אנחנו מאומנים לראות מה חסר בחיינו, מה עוד לא הספקנו ומהן הבעיות שאנחנו צריכים לפתור, בין אם באופי שלנו ובין אם ביום-יום שלנו. יש בזה תועלת, כמובן, שכן כך אנו יכולים לעזור לעצמנו לעשות שינויים ולחיות טוב יותר. אבל בגלל שבכולנו טבוע הכאב האומר "אני לא מספיק טוב", אנחנו פעמים רבות יכולים לראות רק את הבעיה ו/או להגדיל את הבעיה יותר מכפי שהיא באמת.
זו הסיבה שבגללה להגיד תודה הוא אחד התרגולים הרוחניים המשמעותיים ביותר. בעזרת תרגול אנו רואים את כל חלקי המציאות ולא רק חלק אחד, וכך יכולים ליצור בתוכנו איזון. בעזרת תרגול זה אנחנו רואים את מה שיש ואת מה שטוב, וכך מקבלים יותר כוח להמשיך בדרך שלנו. בעזרת תרגול זה, אנו יכולים להיפתח לטוב נוסף שיתרחש, שכן בכך שאנו מתמקדים בטוב אנו משנים את התודעה שלנו, הפועלת כמגנט, וכך יכולים למגנט עוד מהטוב לחיינו.
תרגול של הכרת תודה יכול להיעשות בקלות: שבו עם עצמכם בסוף כל יום, ורשמו על דף שלושה דברים טובים בחייכם: בתכונות האופי שלכם, בעשייה שלכם ו/או במרכיבי המציאות שלכם, כמו חברים, משפחה, כסף, מקום מגורים, מצב בריאותי וכד`. אלה יכולים להיות דברים קבועים או דברים מיוחדים שקרו ו/או התגלו באותו היום.
התשובה ל"כן, אבל..."
התרגול הזה הוא פשוט, אבל הוא יכול להיות מאתגר. קל להתמקד במה שלא בסדר, במה שלא הספקנו, במה שלא עשינו. קל לראות את החלק בדרך שעוד יש לנו לעשות, ולהתעלם מהדרך שעשינו.
ההתעלמות הזו יכולה לפעמים להפוך לעקשנות. כאשר אני מציע את לאנשים לטפוח לעצמם על השכם, לא פעם התגובה האוטומטית היא "כן, אבל...". במילים אחרות: "אבל לא עשיתי את כל מה שרציתי/זה לא קרה/עוד לא הספקתי".
מה אני אומר לאנשים במצב הזה? את מה שאני אומר לעצמי כאשר אני מתייאש, כאשר הגישה שלי מתמקדת ב"מה לא": העובדה שיש לי דרך לעשות כדי להגיע לאן שאני רוצה להגיע, אינה אומרת שלא התקדמתי בחיים שלי עד היום, שלא הגעתי להצלחות שאני יכול ליהנות מהן, שאין טוב בחיים שלי כפי שהם כיום. אני מזכיר לעצמי ולאנשים - ועכשיו גם לכם - שאם אסכים להגיד תודה על מה שהשגתי עד כה, זה יעזור לי להיפתח לטוב נוסף.
מה קורה אם אני לא רואה מה טוב ומודה על כך? בכך שאני מתמקד במה שאין לי אני מגדיל את תחושת החוסר בחיי, וכך מחליש את הנחישות שלי להמשיך בדרך. אני סובל סבל של ממש, בעודי ללא נהנה מדברים שקיומם נתפס כמובן מאליו. כאשר אני מוכן לראות, לזהות ולהודות על ההצלחות ועל הטוב שיש בחיי, יהיה לי רצון וכוח להמשיך ליעד הבא.
