אילוסטרציה, צילום: אתר pixabay
חוסר אונים וחוסר יכולת להשפיע על המציאות, הם שני רגשות מאוד נפוצים בשנת 2020. יחד עם חוסר ודאות ופחד, אפשר לומר כי אלה הרגשות שמרבית האנשים, אם לא כולם, הרגישו בחודשים שחלפו.
בזמן הזה של סוף השנה יש הרגשה אחרת, של תקווה. החיסונים הגיעו, ועבור חלק גדול מהאנשים הם עוזרים להפסיק את חוסר האונים, בעודם מהווים אמצעי להשפיע על המציאות. הם מהווים תקווה לחזור לחיים רגילים, אמצעי שמחזיר מידה מסוימת של שליטה או השפעה על המציאות.
אני מקווה כי החיסונים אכן יספקו את מה שאנשים תולים בהם, שהם יאפשרו חזרה לשגרה קרובה יותר לזו שהכרנו טרם הקורונה. אבל אני גם יודע שחוסר האונים וחוסר יכולת להשפיע הם רגשות שלא סיימנו להתמודד איתם, קשים ככל שיהיו.
רגשות אלה קשורים בזיכרונות עמוקים של תינוקות וילדות, של מצבים בהם באמת לא יכולנו לשנות את המציאות, שהיינו חסרי אונים, והתמודדנו עם רגשות קשים להרגשה. רגשות שכמבוגרים אנו עושים הרבה כדי להימנע מהם, והקורונה הכריחה אותנו לחזור ולהרגיש אותם.
ניקוי רגשי כלל עולמי
ההתמודדות המחודשת עם רגשות אלה היא חשובה עד מאוד. היא חשובה משום שהכאבים שקשורים בחוסר אונים ובחוסר השפעה טמונים-קבורים בתוכנו, וגם אם אנו עושים כדי לא להרגיש אותם, הם לא באמת נעלמים. להדחקה יש מחיר, והחשיפה של הרגשות הללו בשנה הזו היא חלק מתהליך ניקוי רגשי כלל עולמי.
התהליך יכול לעזור לנו להשתחרר מהשפעותיו כואבות של העבר, ולפנות מקום ליצירה של עתיד חדש. כזה שהעשייה בו לא מבוססת (גם) על הימנעות מרגשות מסוימים, אלא בעיקר על הרצון בהגשמה עצמית.
להסכים לקבל עזרה
ההתמודדות חשובה מסיבה נוספת. בגלל שחוסר אונים קשור אצלנו בכאב, אנו נעשה הכל כדי להימנע ממנו, אבל חוסר אונים הוא יותר מכך. חוסר אונים הוא שער להתפתחות גדולה. ככל שאני מסכים להיות חסר אונים, אני מגלה מחדש אונים שלא ידעתי על קיומם. בעודי נוכח במקום החלש, הפסיבי, שבו כל שאני יכול לעשות הוא להרים ידיים, אני מפנה מקום לכוחות גדולים ממני, היכולים להיכנס לפעולה.
לפעמים אלה בני אדם שיכולים לעזור לי רק כאשר אני חסר אונים; לפעמים אלה כוחות אנרגטיים, אלוהיים אם תרצו, שמקבלים את האפשרות לנוע ולהניע שינוי.
מה הקשר? כאשר אני חסר אונים, אני מפסיק להתנגד, וזה הופך אותי פתוח יותר להפתעות ושינויים.
שנה של מתנות
אני מאחל לנו ששנת 2021 תהיה שנה יציבה ופשוטה יותר. אני גם מאחל לנו שנדע להתמודד טוב יותר עם מצבים של חוסר אונים, כי אלה יש בחיים שלנו גם בלי קורונה. אני מאחל לנו, בעיקר, שנגלה את המתנות שחוסר האונים מביא לחיינו, כאשר אנו מסכימים להרגיש אותו.
