צילום: גלי מרגלית
באפריל 2017 נעשה תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שנועד להתייחס למציאות מורכבת שנוצרה בעקבות התדרדרות במצבו הקוגניטיבי או הפיזי של האדם.
התיקון לחוק האמור קבע כי כל אדם יוכל לחתום, בהיותו צלול, על "ייפוי-כוח מתמשך", שיאפשר לו למנות מיופה-כוח שיפעל בשמו בעניינים שונים ויקבל החלטות בשמו, ביום בו כבר לא יהיה עוד כשיר לקבל החלטות בעצמו.
החוק האמור לא מעוניין ליטול מהאדם את חירותו המשפטית, ולשלול ממנו את כשירותו המשפטית באופן גורף בכל נושא ובכל תחום, אלא לשמור על זכויותיהם וכבודם של אנשים בעלי מוגבלויות, כך שניתן להבחין בין המוגבלויות השונות ולאפשר להם להמשיך לקבל החלטות בעניינם, כל עוד הם יכולים ומסוגלים, באמצעות ייפוי כוח.
למעשה, השינוי שעבר חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות העמיד בראש סדר העדיפויות את טובת האדם, האוטונומיה שלו ורצונו, ואפשר לכל אחד להסתייע במי מבין קרוביו שייקבע מבעוד מועד על ידו, על מנת שיקבל החלטות בעניינים שונים (רפואיים, רכושיים ואישיים) עליהם החליט בהיותו צלול וכשיר.
עד לתיקון החוק, כאשר האדם הגיע למצב שאינו יכול עוד לדאוג לענייניו, החוק הישראלי אפשר להגיש בקשה לבית המשפט להתמנות כאפוטרופוס על אותו אדם, אשר יקבל את ההחלטות במקומו של אותו אדם שאינו כשיר משפטית. מציאות זו יצרה מצב, בו רק כאשר בית המשפט השתכנע שהאדם נטול כשרות משפטית לחלוטין, ניתן היה למנות עבורו אפוטרופוס (לרוב זמני ואח"כ קבוע), וגם אז ההחלטה הייתה בידי קרוביו ולא בידי החסוי עצמו (האדם שמונה לו אפוטרופוס) שבדרך כלל לא נדרש ולא נשאל על כך.
"ייפוי-כוח מתמשך" נוצר כדי לעזור לאותו אדם הזקוק לעזרה ובעצם הפך את המצב מ"טובתו" של האדם ל"רצונו" של האדם.
בשנה הראשונה לתיקון החוק נערכו כ-500 מסמכים של "ייפוי-כוח מתמשך", בשנה השנייה נערכו כ–5,000 (פי 10) מסמכים של "ייפוי כוח מתמשך" ונכון להיום נערכו מעל ל-41,000 מסמכים, כיוון שהציבור החל להבין עד כמה "אין לזה גיל" וכמה המסמך המשפטי הזה חשוב לכל אחד ואחת מאיתנו.
עו"ד הראל כהן, צילום: גלי מרגליתלדברי
עורך הדין הראל כהן, "ייפוי-הכוח המתמשך" ייכנס לתוקף ביום בו החותם יחדל להבין בנושאים אלה וייפוי-הכוח ניתן לשינוי או ביטול בכל עת, כל עוד האיש כשיר משפטית.
מהו בעצם ההבדל בין מינוי אפוטרופוס ל"ייפוי כוח מתמשך"? כהן: "ייפוי כוח מתמשך" הינו מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18), כל עוד הוא כשיר וצלול, לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד - העניינים הרכושיים, הרפואיים והאישיים. זאת ובמידה ולא יהיה כשיר לטפל בכך בעצמו עקב הידרדרות במצבו הבריאותי/נפשי/שכלי, כגון תאונה, מחלה, דמנציה, מוגבלות נפשית או שכלית וכדומה.
כל זאת נעשה בתנאי שהוא מבין את המשמעות, ההשלכות המשפטיות, המטרות והתוצאות של מתן "ייפוי-הכוח המתמשך". וזאת כדי, שבמידה ויגיע למצב שכזה, יוכל לתכנן את חייו ואת הטיפול בו. לאחר ש"ייפוי הכוח המתמשך" נחתם מבעוד מועד ויש צורך בהפעלתו בעקבות המצב של אותו אדם, אזי הוא מופעל לאחר קבלת חוות דעת או אישור רפואי, תוך מספר שעות בזריזות, ביעילות ובאופן מקוון באינטרנט. נכון להיום, אין צורך להגיש דוח לאף גורם ממשלתי, ואף לא לשלם אגרה".
מינוי אפוטרופוס
"כאשר אדם אינו מסוגל חלילה להחליט על המשך טיפול בענייניו. אם בני המשפחה לא מגיעים להסכמה, מתמנה אפוטרופוס חיצוני ע"י בית המשפט. מצב זה יכול לקחת מספר חודשים, סחבת, הגשת מסמכים, תסקיר על כשירות האדם, אגרה למדינה וכדומה.
המדינה קובעת מטעמה אפוטרופוס חיצוני בשכר, המתמנה לאפוטרופוס הכפוף למדינה, ומקבל את כל ההחלטות לגבי החסוי".
האם בן משפחה (לדוגמה בת/בן זוג) מתמנה באופן אוטומטי לאפוטרופוס?
"חד משמעית לא! במידה ויש הסכמה, בני המשפחה מבקשים להתמנות בפועל. זה מסתכם בחתימת מסמכים ותשלום אגרה בלבד. במידה ואין הסכמה, אזי המדינה ממנה אפוטרופסות מטעמה (תהליך בירוקרטי ארוך, מסורבל ויקר מאוד)".
האם זוג נשוי צריך לערוך "ייפוי-כוח מתמשך", זה לא ברור שהם יטפלו אחד בשני?
"כן, זוג נשוי צריך לערוך "ייפוי-כוח מתמשך". זה לא ברור שאחד יטפל בשני . אנשים רבים חושבים שבעצם היותם נשואים, אזי במקרה של אי כשירות, בן או בת הזוג מוסמכים באופן מיידי לקבל החלטות. חשוב לציין, כי מבחינת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כל אדם בגיר הוא עצמאי וישנן החלטות ו/או פעולות שרק הוא רשאי לקבל עבור עצמו, אלא אם כן בית המשפט מינה עבורו אפוטרופוס".
האם "ייפוי-הכוח המתמשך" זה צוואה?
"לא, אלו שני מסמכים משלימים. "ייפוי-הכוח המתמשך" נכנס לפעולה במידה וקורה לאדם משהו בתקופה שהוא חי כל עוד הוא נושם. ברגע שנפטר ייפוי הכוח הופך לא רלוונטי, ואז פותחים את הצוואה לצורך חלוקת עיזבון של הנפטר".
מי יכול לערוך "ייפוי-כוח מתמשך"?
"היום ישנם בארץ כ–75,000 עורכי דין, אולם רק כ–9,000 יכולים לערוך "ייפוי-הכוח מתמשך", וזאת לאחר שעברו הכשרה והסמכה של לשכת עורכי הדין והאפוטרופוס הכללי. ברגע שעו"ד המוסמך עורך לכם "ייפוי-הכוח מתמשך", זה מסונכרן ומעודכן באופן אוטומטי לאפוטרופוס הכללי".
אני מפחד - האם "ייפוי-הכוח המתמשך" יכול להיות מנוצל לרעה?
"אכן החשש והפחד הוא דבר טבעי והגיוני, שכן אנחנו נותנים סמכות לאדם אחד (בן/בת זוג, ילד/ה, קרוב כזה או אחר). שימו לב שהבחירה באדם אחר שיפעל בשמך צריכה להיעשות מתוך רצון חופשי ולא כדי לרצות מישהו או כדי לא לפגוע בו. זו החלטה משמעותית אשר תשפיע על חייך, המחייבת בחינת שיקולים עניינים.
בין היתר, חשוב לשקול האם התקשורת ביניכם היא טובה, האם מיופה הכוח מיטיב להכיר אותך, האם אתה סומך עליו שהוא יפעל לטובתך, האם הוא יודע ומבין את רצונותיך ובחירותיך, האם הוא מתנהל באופן אחראי בענייניו, האם שגרת חייו מאפשרת לו להיות זמין ונגיש למילוי התפקיד. למשל, אם אתה מתגורר בתל אביב, ומיופה הכוח גר בנהריה - זה לא אומר בהכרח שמקום מגוריו ימנע ממנו להיות מיופה כוח, כי יתכן והוא עובד בתל אביב ועל כן הוא בהחלט זמין לתפקיד. אך מה קורה במצב שהוא אינו נגיש לעזור או למשל מתגורר בחו"ל וכדומה".
מאיזה גיל מומלץ לערוך "ייפוי-כוח מתמשך"?
"החוק מאפשר לאדם בגיר מגיל 18. ההמלצות בשטח הן מגיל 40 ומעלה".
מתי "ייפוי-הכוח המתמשך" נכנס לתוקף?
"ייפוי-הכוח המתמשך" נכנס לתוקף על פי חוות דעת רופא מומחה ו/או בדרך אחרת שהממנה ייקבע מראש".
האם מיופה הכוח יודע מראש על מינויו?
"כן, כל מיופה כוח חייב לדעת מזה, כי הוא גם חותם על מסמך. ללא חתימת מיופי הכוח, לא ניתן לשלוח לאפוטרופוס הכללי לבדיקת המסמך".
במידה והתחרטתי, האם יש אפשרות לשינוי או ביטול של ייפוי הכוח?
"כל עוד הממנה כשיר וצלול, הוא יכול לבטל ו/או לשנות את "ייפוי הכוח המתמשך".
מי יכול להיות מיופה כוח?
"החוק מייעד את תפקיד מיופה הכוח לאיש אמון של הממנה. מיופה הכוח חייב להיות אדם "יחיד" (לא תאגיד או חברה) מעל גיל 18. מיופה הכוח יכול להיות בן משפחה, שכן, חבר או כל אדם אחר שהממנה מחליט. ואולם למשל: פושט רגל לא יכול להיות מיופה כוח לעניינים רכושיים, כיוון ש"ייפוי הכוח המתמשך" נועד להגן על האדם הזקוק לעזרה ולא לסבך אותו. אולם בעניינים רפואיים ואישיים, אין כל מניעה שפושט רגל יתפקד כמיופה כוח".
האם רק מיופה כוח אחד חותם?
"החלטה היא בלעדית של הממנה. ניתן למנות יותר ממיופה כוח אחד. במידה ויש מספר מיופי כוח, הממנה מחליט מראש האם הם יפעלו ביחד או לחוד אבל כולם חותמים על המסמך. אפשר לדוגמה להחליט שכל אחד ממיופי הכוח, יהיה אחראי על נושא אחר. אחד אחראי על הרכוש, השני על בריאות והעניינים הרפואיים וכדומה ...".
איך וכמה זמן לוקח לערוך "ייפוי-כוח מתמשך"?
"הפגישה יכולה להתקיים בכל מקום, אני אישית מעדיף ונוהג להגיע לבית הלקוח כחלק מהשירות שלי, כדי ללמוד ולהכיר אותו באופן אישי, להתרשם מהמקום שלו, לשמוע על המרקם המשפחתי שלו ולהבין מה הוא רוצה באמת שיהיה כתוב ב"ייפוי הכוח המתמשך".
לאחר ששוחחתי עם הממנה ומילאנו יחד שאלון שהכנתי בעבור הפגישה, אני מגיע למשרד, מכין הכל במערכת המקוונת של האפוטרופוס הכללי, ולאחר בדיקה אני שולח את המסמכים במייל לאישור הממנה וזאת עוד לפני מועד חתימה. לאחר שהממנה אישר את המסמך אנחנו קובעים פגישה לחתימות שבה כל הנוכחים חותמים (כולל מיופי הכוח). התהליך הראשוני חייב להיעשות בפגישת עורך הדין והלקוח בלבד ללא נוכחות נוספת. במעמד החתימה 3 אנשים מינימום: עורך דין, ממנה, מיופה הכוח (או מיופים)".
תן לי דוגמה של מספר מיופיי כוח:
"היו לי זוג לקוחות מהצפון שיש להם 6 ילדים. הם החליטו ש-2 ילדים יהיו אחראים על הצד הרפואי, 2 ילדים על הצד הרכושי ו-2 ילדים על הצד האישי".
כמה עולה לערוך "ייפוי-כוח מתמשך"?
על פי המלצת לשכת עורכי הדין והאפוטרופוס הכללי, העלות לעריכת "ייפוי-כוח מתמשך" היא 5,000 שקל לאדם יחיד ו-7,500 לזוג. בתוספת מע"מ".
