צילום: ארנון דה-שליט
שבית ליפשיץ, מבעלי חברת "בשביל החוויה", אדריכלית בהכשרתה, עסקה בזמן לימודיה כסטודנטית, כמדריכת סנפלינג וטיולים.
היא התאהבה בתחום ולכן שבה אליו והוסמכה כמורת-דרך ומדריכת גלישת צוקים (סנפלינג), ואת זה היא עושה בהמון תשוקה מהלב והנשמה, מה שמבטיח שאפקט החוויה באירועים ובטיולים שהיא מציעה, יהיה עצום ועוצמתי.
אחת מההפעלות שמציעה ליפשיץ, היא למעשה מסע חוויתי מאתגר להורה וילדו בסימן ידיעת הארץ. מדובר במסע של יומיים שלמים באתרים נבחרים בארץ, המתקיים בקבוצה של עד כ-15 זוגות של הורים וילדים.
"טיול של אם ובת בארץ הוא בבחינת הזדמנות פז לבלות זמן איכות אמיתי ולהכיר מקרוב צדדים רבים וטובים שלא הכרנו אצל האדם הקרוב אלינו ביותר", אומרת שבית ליפשיץ.
אז נדרשתי לצאת למסע כנציגת SPOT it, ויחד עם בתי הצעירה יהלי (12) התייצבנו בבוקרו של יום שישי, דרוכות לחוויה.
נפגשנו לראשונה 8 הורים ו-8 מתבגרים ללא כל היכרות והכנה מוקדמת סביב שולחן הקפה המאולתר כשאין אנו יודעים אפילו את שמות הנוכחים.
חיש עלינו לאוטובוס שהדרים לעבר מדבר יהודה, או אז שבית הוציאה את תיבת המטמון ובה נדרשנו כולנו להטמין את הטלפונים הסלולריים!!!
כן, היו כצפוי, לא מעט קריאות נרגנות ולא רק מצד הילדים, אך בחלוף 5 דקות החל הקסם להתרחש, וילדי המסע וגם אנו מלוויהם הבוגרים החלו פוצחים בשיח זה עם זה.
מה מהות המסע?
ובכן, במהלך המסע, בן יומיים מלאים כאמור, בדרום הארץ יחכו למשתתפים פעילויות שונות שנועדו לחזק את הקשר בין ההורה לילדו, ולפתח את הביטחון העצמי.
אם עד כה, גיל ההתבגרות העמיד בסימן שאלה את האמירה "ילדים זה שמחה", שהרי המסע הזה הוא בבחינת הזדמנות פז לנו ההורים לקלוט עד כמה מהר הילדים שלנו גדלו ובהתאמה להעניק להם את העצמאות הנדרשת ולשחרר קצת את החבל (תרתי משמע, בהמשך גם תבינו...), לחדול להתנהג למתבגרים שלנו כמו אל ילדים קטנים ולשדר להם תדיר שיש להם תמיד על מי לסמוך...
צילום: ארנון דה-שליט
התחנה הראשונה, נחל אוג השוכן בקצה הצפוני של ים המלח בסמוך לקיבוץ אלמוג.
שבית חילקה לכולנו תיקי גב ממותגים עם שמות המשתתפים ולאחר ארוחת בוקר מדליקה שכללה מיני כריכונים שהוכנו בעבודת יד והיו סופר טעימים ומשביעים, פנינו למשימה הראשונה במסע - סיור במסלול טבעתי שאורכו כשעתיים הכולל ביקור בקניון המדברי שקירותיו מתנשאים לעשרות מטרים.
וואוו, איזה נוף.
קשה היה שלא להתרשם מההר הנמצא בקרבת הנחל המוכר בשמו "ראס מוחלחל" ומומלץ לא פחות להביט מטה על אדמת הלס המתבקעת – תופעת טבע מדהימה לכשעצמה.
צילום: ארנון דה-שליט
צילום: ארנון דה-שליט
צילום: ארנון דה-שליט
צילום: ארנון דה-שליטואז, הפתעה! שבית שלפה מתיקה כיסויי עיניים והבהירה כי כולנו ניצבים בפתחה של משימה מרתקת - טיפוס על סולם ההר בעיניים עצומות.
מזל שהילדים היו הראשונים לצאת אליה, כך לא נותר שום תירוץ לנו ההורים לוותר על המשימה, שמטרתה - ברורה, שיתוף פעולה תוך טיפוס בעיוורון מוחלט.
בסוף המשימה התיישבנו כדי לשתף בחוויה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו. עלו וצפו תובנות חיים מדהימות.
אני עצמי שיתפתי כי הרגשתי איך בתוך ההמולה כל ילד שטיפס בעיניים עצומות ידע להבחין ולבודד את קולה של אימו מבין שאר הקולות שנשמעו מסביב. אחרים טענו כי גילו שכדאי להקשיב להנחיית ההורה והשליכו זאת על החיים עצמם והיו כמובן גם מי שבחרו להקשיב לקולם הפנימי – לא פחות חשוב!
צילום: ארנון דה-שליטכמתבקש, צילמנו תמונה קבוצתית – ואם תהיתם כיצד הפלא האמור התאפשר, שהרי כל מכשירי הסמארטפון נאספו כזכור בתחילת המסע, אז התשובה היא ארנון דה-שליט שמלבד היותו צלם מקצועי שליווה את המסע, הוא גם נצר לפיזיקאי הדגול, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים -עמוס דה-שליט.
ואם בפיזיקה עסקינן, שהרי חוקי הפיזיקה וכוח המשיכה היו לחלק אינטגרלי מהמסע, בעיקר בהפסקות בהן נמשכנו אל עבר הקרקע כדי לנוח קמעה.
התחנה הבאה, שמורת עינות־צוקים (עין פשחה) ליד ים המלח.
צילום: ארנון דה-שליט
צילום: ארנון דה-שליט
צילום: ארנון דה-שליטכידוע, מדובר בנווה מדבר המציע
עצים יפים, בריכות מים נהדרות והרבה צל.
והמשימה כצפוי לא איחרה לבוא. מהר מאד מצאנו את עצמנו מתחרות בתוך המים אמהות מול בנות! האב היחיד שנכח בטיול היה עסוק בלהכין לכולנו קפה מפנק, ואם תהיתם איזו מבין הקבוצות ניצחה? הצעירות כמובן, שהניצחון זיכה אותן בהכנת ארוחת הצהרים שכללה מלבד ביצים קשות, טונה, ירקות גם מיני סלטים, גבינות, ממרחים ולחמים.
צילום: ארנון דה-שליט 
צילום: ארנון דה-שליטגם את ארוחת הערב נדרשו הצעירות להכין ממתכונים ששבית סיפקה, וזו כללה תבשיל פוייקה ענק, פיתות וסלט ירקות עצום. היה טעים ומושלם – הבנות בישלו מכל הלב וזה בהחלט ניכר בטעם.
אבל היי, לא הגענו הנה כדי לנפוש. ואכן, שעות ספורות לאחר ארוחת הערב המדושנת, ב-4 לפנות בוקר, החל השעון המעורר בקול תרועה לצלילי השיר הנוסטלגי מ"עוץ לי גוץ לי": "בוקר טוב! בוקר טוב!" - וכולנו נדרשנו להקיץ, אלוהים אדירים.
שתינו קפה זריז ואופס אנחנו בהרכב מלא באוטובוס, הפעם לכיוון "מצדה".
הזוי ככל שזה ישמע, הייתה לצעירות כמות אדירה של אנרגיה בהתחשב בשעה. כולן קפצו ורקדו תחת השמש המדברית, שזה עתה זרחה.
צילום: ארנון דה-שליט 
צילום: ארנון דה-שליט
צילום: ארנון דה-שליט
מצדה - ללא ספק מן המוכרים ביותר בהיסטוריוגרפיה היהודית העתיקה וגם החדשה, יותר מאלפיים שנה מאז העלה אותו על הכתב יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) והנה לאחר הרצאה קצרצרה ניצבה בפנינו משימה חדשה - לכבוש את הפסגה.
אז נכון שכבר כמעט 50 שנה ניתן להגיע לראש האתר ברכבל, אבל לנו שבית לא עשתה הנחות, ולראש פסגת הצוק נדרשו כמי שהבנתם לטפס "בשביל הנחש" האימתני, המתפתל לאורך שני קילומטרים וחצי של דרך מסולעת ומפותלת, שביל שנחרט היטב בזיכרוני, בתור הסיוט הארוך של הטיול השנתי מימיי כתיכוניסטית.
צילום: ארנון דה-שליטאגב, בימים קדומים יותר היה השביל הזה מתפתל בין תהומות, והצועד בו היה הולך עקב בצד אגודל כדי לא למעוד ככה ש... פתאום הבנתי שאין לי כל זכות להלין...
והמאמץ? המאמץ - השתלם. להגיע לפסגה בשעת הזריחה וליהנות מיופיו של המבצר בו שכנה בעבר המצודה המלכותית ובה ארמונות גדולים, בית מרחץ משוכלל וארמונות קטנים יותר ששימשו את בני משפחתו של המלך הורדוס, הוא לא פחות ממחזה מרהיב.
לבל נשכח ששם על ההר הזה שכנו גם אחרוני לוחמי החירות היהודים שנאבקו כנגד הצבא הרומי ואת סופם המר והטראגי הם בחרו בהתאבדות אלטרואיסטית.
בעודנו נחים מהטיפוס דנו בשאלה המהותית עד כמה חשובה היא העצמאות ומהם חיי חירות, לצעירות ולנו ההורים זאת הייתה הזדמנות מופלאה לנתח התנהגויות שונות. הורים רבים כידוע נעלבים מאוד מההתנהגות של המתבגרים ולעיתים מגיבים בדרכים ילדותיות ולא בוגרות. המסע הזכיר לנו שוב ושוב שעלינו ההורים מוטלת האחריות להתנהגות בוגרת ולמתן דוגמה טובה לתקשורת.
צילום: ארנון דה-שליט
צילום: ארנון דה-שליטבראש המצדה ולאחר שפתרנו כמה חידות נדרשנו למשימה נוספת – הפעם היינו קשורים לילדינו בחבל – מתחרים מי יהיה הראשון להתיר את הפלונטר.
עייפים אך מרוצים התקדמנו לעבר המשימה הבאה במסע - סנפלינג בנחל תמר.
.jpg)
צילום: ארנון דה-שליט 
צילום: ארנון דה-שליט
צילום: ארנון דה-שליטמדובר בנחל קצר אך תלול, שכולל שני מפלים גבוהים עם סולמות ארוכים, והאמת קצת (הרבה) מפחידים.
ההתחלה מעט מעל צומת הערבה ליד המצפור והאנדרטה, הסיום בתחתית הנחל, כמה מאות מטרים למטה. הירידה כה תלולה, שמתחילת המסלול כבר רואים את סופו.
גייסנו קצת אומץ, קורטוב של סבלנות ויצאנו לדרך...
בתי יהלי גלשה בקלילות וליבי התמלא בגאווה נוכח שיתוף הפעולה ויצר ההרפתקנות. אך מה שהדהים אותי יותר הייתה התמיכה והעזרה ההדדית בין המשתתפות במסע – כן, כן ממש אלו שעמדו יום קודם לכן נבוכות האחת מול השנייה בתחילתו של המסע.
צילום: ארנון דה-שליט 
צילום: ארנון דה-שליטאת החוויה סיימנו בערד, שם בפארק חיכתה לנו ארוחת צהריים מלאה בכל טוב מהמטבח הדרוזי הנפלא: עלי גפן ממולאים, אורז, עדשים, עלי כרוב ממולאים, פטייר זעתר ומלא בשרים שזה עתה ירדו מהמנגל, בקיצור סעודת מלכים אמיתית.
בסיומה התאספנו לשיתוף חוויות וסיכום המסע – וההפתעות לא איחרו להגיע.
שבית דאגה לסיום מרגש מאוד ואף עין לא נותרה יבשה – כמובן שלא אחשוף כאן את החלק הספציפי הזה, ואשאיר אותו לכם למקרה שתבחרו להצטרף ולצאת איתה למסע...
מה שבכל זאת אוכל לציין הוא שלאורך המסע כולו אותגרנו במשימות שנועדו לחיזוק הקשר הורה וילד, במהלכן כל אחד מהמשתתפים הכיר בעוצמות שלו וחיזק את ביטחונו העצמי. בין לבין, נהנו כמובן משלל פעילויות מהנות ובסוף המסע הצעירות אף זכו במזכרת אישית בלתי נשכחת מהמסע, ואני? אני הרווחתי בגדול...
מחיר: לזוג 2,830 ₪, לפרטים - 054-9982258.
