גל אפל (משמאל) בקמפיין של "חלאסרטן". צילום: שי יחזקאל
בפוסט מצמרר שפורסם אמש (שבת) בעמוד עמותת "חלאסרטן" בפייסבוק נודע כי גל אפל (46), אחד הסטייליסטים המוערכים והידועים בתעשיית האופנה המקומית הלך לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
אפל נאבק במחלה מגיל 25, עת אובחן כחולה בסרטן המעי הגס. הוא החל בטיפולים וניצח את המחלה, אולם בגיל 38, במהלך בדיקה שגרתית, הוא קיבל שוב את הבשורה המרה שקבעה: כי הסרטן חזר.
הוא יצא בשנית לסדרת טיפולים ונדמה היה כי גם הפעם הוא ניצח את הסרטן, אולם אשתקד שבה המחלה והפעם, היא הכריעה אותו.
אמש (שבת) הוא הלך לעולמו בהוספיס בבית החולים שיבא בתל השומר.
בשנים האחרונות לקח אפל חלק גדול בקמפיין ההסברה של "חלאסרטן", שהקימה עמותת מרכז טל בראשותה סוכנת השחקנים זוהר יעקובסון, שבתה טל נפטרה מסרטן בגיל 26.
במאמציו הוא נאבק בכדי שמערכת הבריאות תכיר בילדים חולי סרטן כקטגוריה נפרדת ותדאג להתאמת הטיפול באופן שעונה על הצרכים המיוחדים שלהם, בין היתר הוא ניסה להוביל הכשרה של אנשי מקצוע במחלקות האונקולוגיות לטיפול בטווח הגילים המדובר והתאמת המערכת כך שתכיר בזכויותיהם גם ביום שאחרי מיגור הסרטן. המטרה הייתה ליצור קטגוריה נפרדת וייחודית, בדומה לטיפול המותאם שמקבלים ילדים חולי סרטן.
אפל החל את דרכו בתעשיית האופנה בגיל צעיר לצד מי שהייתה אשתו, הסטייליסטית ליאת אשורי. לאחר פרידתם, הוא המשיך לעסוק באופנה ואף פתח בית ספר לסטיילינג. הוא נישא בשנית – ומנישואים אלה נולד בנו בן ה-4.
בעשרות שנותיו כסטייליסט אחז אפל את עולם הסטיילינג הישראלי בין כפות ידיו. הוא הלביש את מיטב סלבריטאי ישראל, לקח חלק בעשרות פרויקטים גדולים בטלוויזיה מ"הישרדות", "היפה והחנון", "הרווק", הפקות אופנה נחשבות בשלל מגזינים, שימש כשופט ב"פרויקט מסלול" כחבר בפאנל התוכנית "מה ש`תה שומע" בערוץ המוזיקה 24 עם אסי עזר, וערך פינה ברדיו וטור בעיתון ואף ותפקד כגיבור מדורי הרכילות.
גל אפל, צילום: פייסבוק
בפוסט פרידה שהשאיר לעמותת "חלאסרטן", הוא כתב את המסר האחרון שלו.
"אני הייתי גל אפל ואני רוצה שיזכרו אותי - אובחנתי בינואר 2020 עם גידול בראש, הספירה לאחור החלה ואם אתם קוראים את הדברים שלי, זה אומר שאיפשהו הספירה הסתיימה.
21 שנים אני מתמודד עם הסרטן והשלכותיו, 20 חודשים קיבלתי כימותרפיה, 9 שנים שלא ישנתי בלילה. 4 שנים אכלתי דרך וריד ביד, 4 פעמים התבשרתי שאני חולה בסרטן, 3 פעמים נותחתי להסרת גידול, אין לי מעי גס.
גדול, חייתי עם תקלות של ״חמור אפגני״. אני לא מי שהייתי ולקח לי הרבה זמן להבין שאף פעם לא אחזור להיות. הרבה זמן לקח לי להבין שההוא שהיה, כבר איננו. אני מי שאני - מי שהפכתי להיות. זה מה שיש ועם זה ניסיתי כל יום, להיות הכי טוב שיכולתי להיות.
אין פרסים ואין מדליות על קושי או על התמודדות למרות שממש חשבתי שמגיע לי איזה פרס, אף אחד לא הגיע ונתן לי אותו ואולי בעצם הפרס שלי הם החיים עצמם וזה שאני עדיין מתהלך על פני הכדור.
יש קשיים, ולעיתים הם קשים מנשוא. אבל אחים ואחיות שלי, אפשר. אפשר לצאת ממצבים קשים, אפשר לצאת מהבורות שהחיים הפילו אותנו אליהם, אפשר לעלות חזרה מתחתית התהום. צריך לרצות, צריך לעשות, צריך להתעקש. צריך לחפש את הטוב.
לאט לאט דברים משתנים, תחושות מתחלפות. רע הופך לטוב, עצב הופך לאושר והחיים? החיים קורים כל הזמן אבל הם לא לתמיד.
כולם מפחדים מהלבד. לא להישאר לבד. לא להיות לבד. שלא יעזבו אותנו. שלא יינטשו אותנו. שלא ידברו עלינו רע, שלא יכעסו עלינו. מפחדים להיות מנותקים, מנודים... אנחנו מחפשים חיזוקים מהסביבה, מהקרובים אלינו או מאנשים שהם זרים מוחלטים. מחפשים מילים טובות, עידוד, חיזוקים. שיגידו לנו כמה אנחנו מוצלחים וכמה אנחנו נחמדים.
הוא אמר, היא אמרה, הם יגידו, וכולם מפספסים. כולם שוכחים שבסוף היום, הראש על הכרית הוא רק הראש שלנו. את הדין והחשבון אנחנו חייבים קודם כל ולפני הכל לעצמנו. אנחנו חיים בעידן שיותר קל לחיות חיים של אחרים מאשר את החיים שלך. בעיות של אחרים מחזקות את מי שאנחנו. כולם אוהבים ״לתקן״. כולם מחפשים לתת עצות ״איך לחיות את החיים״, אבל מעטים אלה שבאמת ובתמים מסתכלים פנימה, בוחנים את ההתנהלות של עצמם ומחפשים את הטוב שבא מתוכם, החוצה.
המסר שלי הוא לחפש את הטוב. אנשים מפספסים את הדבר הזה והוא הכי חשוב בחיים שלנו.
טוב לא ״נהיה״. טוב מיוצר. הכל שאלה של בחירות כי צריך לייצר אותו כל זמן שאתה חי כאן על הפלנטה וזה בכלל לא משנה אם חלית או אם אתה בריא. אנחנו מפספסים את הדבר הזה, והוא הכי חשוב בעיני בחיים האלה.
הכוח החזק ביקום הוא החיים. תחיו ותזכרו - יום טוב, הוא יום שלא קרה בו שום דבר רע! תזכרו את זה בכל דקה ביום ותהיו טובים".
יהי זכרו ברוך!
