בירה, גרימברגן. רשמי
כמעט ברגע האחרון, מעט לפני סגר ב`, הספקתי להשתתף באירוע טעימות מיוחד שהתקיים ב-Porter & Sons, לרגל השקת הבירות החדשות מבית מותג הבירה הבלגי המפורסם גרימברגן (Grimbergen) בארץ.
את האירוע ליווה שחר הרץ, הבעלים של חברת Beer And Beyond, שסיפר לקהל חובבי הבירה שבבלגיה ובמדינות נוספות באירופה גרימברגן היא בירה נפוצה ואהובה, אבל בישראל מתברר היא עדיין קצת פחות מוכרת - דבר שעומד לדבריו להשתנות בקרוב - מכמה וכמה סיבות.
"ישראלים אוהבים מאוד בירות בלגיות", קבע הרץ, "ונכון - יש גם כאן - כמו במקומות רבים בעולם בשנים האחרונות - סטייה של העדפות הטעם לכיוונים קצת יותר כשותיים (מהמילה כשות, שנותנת מרירות לבירה), אבל עדיין הטעם המתקתק הוא זה המועדף על החך הישראלי, והבירות הבלגיות הקלאסיות פורטות בדיוק על הבלוטות האלו".
שתי הבירות שהגיעו לארץ כסיפתח הן ה"בלונד" וה"דאבל-אמברה" - הראשונה 6.7% אלכוהול לחובבי הבהירות והקלילות, וחברתה 6.5% אלכוהול לחובבי הכהות והעמוקות יותר.
טיפ טיפה על גרימברגן ועוף החול
אבל אי אפשר כמובן לדבר על הסיפתח, מבלי לפתוח בסיפתח האמיתי, סיפורה המסקרן של הבירה הזאת שבושלה ככל הנראה לראשונה כבר בשנת 1128 במנזר קטן שבכפר גרימברגן, כ-15 קילומטרים מצפון לבריסל, המוכרת בזכות עוף החול המתנוסס על גבי התווית החיצונית שלה.
המנזר שנשרף כליל 14 שנה בלבד לאחר שנבנה, נשרף בשנית בשנת 1566 במלחמות הדת בבלגיה עת הקלוויניסטים מרדו מפאת האיסור לקבלם לתפקידים ציבוריים.
בחלוף 63 שנה מאותו אירוע התרכזו להם כמרים, נזירים וכפריים נלהבים כדי לחנוך את המנזר החדש Abbaye de Grimbergen - מנזר של מסדר הנורברטינים (פרמונסטראטנזי) בוואלזרי, שחבריו נאלצו להימלט לבריסל ושבו אליו רק 30 שנה לאחר מכן.
במשך 33 השנים הבאות בנו הנורברטינים מחדש את המנזר אבן אחר אבן ואימצו כסימבול את דמות הפניקס, עוף החול, הלוא היא ציפור האש הקדושה מהמיתולוגיה המצרית, שעל פי האגדה מתה בשריפה וקמה לתחייה מתוך האפר באופן מחזורי, כסמל המנזר וכאות וסימן לתקומתו מחדש מהאש פעם אחר פעם תוך אימוץ המוטו "nec consumitur ardet" שפירושו "נשרף אבל לא התכלה", ונשבעו שלא עוד, מעתה המנזר יעמוד בקביעות על תילו.
ב-1629, מתוך צורך לגוון את מקורות ההכנסה שלהם, החלו הנזירים לייצר במנזר בירה והם עשו זאת ברציפות עד למהפכה הצרפתית, במהלכה המנזר נפל שוב, הפעם לידי המהפכנים הצרפתים שבשנת 1798 סילקו את הנזירים ממנו והביאו להריסתו.
אך כמו הפניקס שאת דמותו כאמור אימצו הנזירים, אחרי הקמת ממלכת בלגיה העצמאית מנזר גרימברגן ומבשלת הבירה שלו, הוקמו מחדש מתוך האפר והמנזר שוקם והתעורר לחיים בפעם השלישית.
קצת לפני שהמנזר נחרב שוב באש על ידי פורעים במאה ה-18, הצליחו הנזירים שעמדו בפני גירוש להצפין בתוך קיר ספריית המנזר מספר ספרים עתיקים מהמאה ה-12 שהכילו תיאורים של שיטות בישול בירה של הנזירים. העובדה שהם בישלו עם כשות הייתה די חדשנית בזמנו משום ששאר המבשלות בעת ההיא השתמשו בתהליך הבישול בצמחים.
בירה, גרימברגן. רשמי
אשתקד אב המנזר, קרל סטאוטמנס, סיפר במסיבת עיתונאים שקיימה המבשלה כי "הספרים (העתיקים) היו ברשותנו כל הזמן הזה, אבל לא יכולנו לקרוא אותם כי הם היו כתובים בלטינית ובהולנדית עתיקה, ולקח כארבע שנים לפענח אותם תוך עבודה מאומצת. בין השאר, גייסנו מתנדבים למשימה במטרה לסייע לפענח את המרכיבים של הבירה העתיקה ולשמחתנו הגדולה, מצאנו בספרים תיאורים של כל המרכיבים הנדרשים להכנת הבירה ושיטות הייצור - אשר שימשו את הנזירים במשך מאות נשנים עד הריסת המנזר".
ההחלטה לחזור ולייצר את הבירה המקורית במנזר לא הייתה פשוטה. מומחה הבירה מרק-אנטואן סושון גוייס למשימה - והאתגר שעמד בפניו היה מורכב. "בימים ההם הבירה ששתו האנשים הייתה תפלה. אי אפשר היה לעשות בירה בדיוק על פי המתכון העתיק, צריך היה לערוך בו שינויים מסוימים שיתאימו להווה", אמר.
בשנת 1957 הלכו נזירי גרימברגן בעקבות אנשי מנזרים אחרים ומכרו את המותג שלהם למבשלה מסחרית גדולה - שנרכשה במשך הזמן על ידי מבשלה גדולה אחרת.
אשתקד החלה לייצר את גרימברגן בהיקפים גדולים קבוצת קרלסברג מהמבשלה השוכנת בדיוק במקום שבו שכנה המבשלה שנחרבה במהפכה על ידי הצרפתים.
אגב, לבירה יש את אחת הכוסות המרשימות ביותר שתשתו מהן - לא פחות ממפוארת: מבנה בלגי קלאסי על רגל ארוכה, שפה רחבה ופתוחה ונסגרת במעט רק לקראת הסוף, וחריטה מדהימה של הסמל המובהק של גרימברגן - עוף החול (פיניקס) - שמלווה את המנזר מאז שנהרס והוקם מחדש פעם אחר פעם.
אז מה שותים?
בירה, גרימברגן. רשמי גרימברגן בלונד - בלגית בהירה קלאסית, זהובה וצלולה, עם ראש קצף לבן ויציב, ארומות מתובלות ופרחוניות, טעמים מתקתקים נעימים, גוף בינוני וסיומת שמפתיעה ביובש היחסי שלה לסגנון, 6.7% אלכוהול.
בירה, גרימברגן. רשמי גרימברגן דאבל-אמברה - בלגית ענברית עמוקה וצלולה, עם ראש קצף בז` יפהפה, ריחות פירותיים ומתובלים, טעמים קרמליים וקצת קלויים, גוף בינוני וסיומת קרמית, 6.5% אלכוהול.
בשתי הבירות מורגשת ההשפעה הניכרת של שמרי הבירה המיוחדים והספציפיים שבהם נעשה שימוש בבירות של גרימברגן - והם מעניקים לה ריחות וטעמים שמאוד קשה לשים עליהם את האצבע, ויזכירו לכם פירות בשלים ותבלינים מיוחדים.
הבירות של גרימברגן הגיעו ארצה ממש עכשיו ובעיקרון הן זמינות נכון לעכשיו רק בפאבים ובמסעדות - עדיין לא בחנויות וברשתות - לכן כל עוד יש סגר יהיה קצת מאתגר לשים עליהן יד, אבל מיד כשיחזרו כל המקומות לפעול תוכלו גם אתם להתענג עליהן. בהמשך תשווק הבירה גם בבקבוקים בחנויות המתמחות וברשתות השיווק.