חלק מהממצאים. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
מבנה גדול מתקופת מלכי יהודה: חזקיהו ומנשה, מזמן בית ראשון, המתוארך לסוף המאה ה-8 עד אמצע המאה ה-7 לפני הספירה, נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בשכונת ארנונה בדרום ירושלים, בסמוך לשגרירות ארה"ב.
במבנה נמצאו עדויות מרתקות שהוא שימש ככל הנראה לאחסון מוצרים עבור הממלכה.
בחפירות התגלה גם אוסף ענק של כ–120 טביעות חותם שנועדו לסמן סחורה שהועלתה כמס למלך יהודה.
צילום: יניב ברמן, רשות העתיקותהחפירה, ממומנת על ידי רשות מקרקעי ישראל, באמצעות חברת "מוריה" - חברה עירונית לפיתוח תשתיות, לקראת הקמת שכונת מגורים חדשה.
המבנה הבולט ביותר באתר הוא מערום אבנים עצום, המכונה "רוגם" הבנוי מאבני גזית ענקיות ובעל קירות כפולים ומשולשים. המבנה השוכן במרחק כ–3.5 קילומטרים מדרום לירושלים של אותה התקופה, שבה כיודע ישב המלך, משתרע על פני 7 דונם, ומיתמר לגובה 20 מטר.
צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות בסמוך למבנה נחשפו כ-120 טביעות על גבי ידיות של קנקני אגירה (45 ליטרים) שרבות מהן מסוג "טביעות למלך" והן נושאות את הכיתוב "למלכ (למלך)", שמות ערים, ושמות של מי שהיו, ככל הנראה, פקידים בכירים או אנשים עשירים, שהעלו את המס למלך בתקופת בית המקדש הראשון, וזאת בכתב עברי קדום, לצד סמל מלכותי של חרפושית או גלגל חמה מכונף ולעיתים גם מילה המתארת שם של אחת מארבע ערים בממלכת יהודה: חברון, שוכה, זיף וממשת.
לצד החותמות הנ"ל התגלו גם 17 חותמות פרטיות עם שמות פרטיים של אנשים על גבי ידיות הקנקנים. חלק מהשמות מוכרים מתקופת המקרא, אך לא ניתן לזהות אף אחד מהם כדמות מקראית. בין השמות שהתגלו: נחם עבדי, נחם הצליהו, משלם אלנתן, צפן אבמעץ, שבניה עזריה, שלם אחא ושבנא שחר.
מדובר באחד ממכלולי הטביעות הגדולים והחשובים שהתגלו בארכיאולוגיה של ישראל הנחשבות לסימן ההיכר המוכר ביותר של מינהל איסוף המיסים של ממלכת יהודה.
"מדובר באחת התגליות המשמעותיות ביותר מתקופת המלכים בירושלים בשנים האחרונות. באתר התקיימה פעילות שלטונית, שניהלה את ריכוז מלאי המזון וכיוונה אותו, אולי גם כאגירה לימי מחסור. נראה שבאתר נאספו מיסים באופן ממלכתי מסודר וניכרת בו פעילות של איסוף תוצרת חקלאית וייצור של יין ושמן זית. האתר חולש על שטח חקלאי נרחב, שבו זיתים וגפנים, ונחשפו בו גתות להכנת יין ומתקני תעשייה חקלאית. האתר מתוארך לתקופה רבת תהפוכות ואירועים המוכרים מהמקרא, בהן מסע הכיבוש האשורי - בפיקודו של המלך סנחריב ובימיו של המלך חזקיהו. לא מן הנמנע שההיערכות הכלכלית קשורה באירועים אלה. עם זאת, החפירה מעלה כי האתר המשיך להתקיים גם לאחר הכיבוש האשורי", ציינו נריה ספיר ונתן בן-ארי - מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות.