אבוקיאק, רשמי
נגד הרוח: שייט בנהר הירדן - "אבוקיאק"
יום שישי, 09:00
ב"אבוקיאק" השוכן ב"פארק הירדן", בסמוך לשמורות טבע הידועות של בקעת הבטיחה, נחל המג`רסה וברכת המשושים, תכננו לפתוח את עונת הראפטינג כבר בפסח האחרון, משום הגשמים הרבים שירדו בחורף אשתקד וזרימת הירדן העוצמתית, אבל אז הגיעה הקורונה ודחתה הכל.
עתה, עם הסרת ההגבלות והחזרה לטבע גם אתרי המים והרפטינג בירדן נפתחו, אך הפעם זה קורה תחת הגבלות שמירת המרחק ושאר ההנחיות למניעת ההתקהלות באתרים.
אבוקיאק, רשמיברגע שירדנו לנהר, חרדת הקורונה נעלמה.
קשה קצת להבין את זה, בעיקר משום שרגע אחד עוד עמדנו על גדת "אבוקיאק" ולצידנו מבלים נוספים, רובם ככולם עוטים מסכות מיגון, שומרים מרחק ובוחנים היטב מי מתעטש לצידם. אך ברגע שבו נכנסו לקיאק, שטנו להנאתנו, נסחפים באטיות במורד הזרם, מוקפים בשקט חלומי ובמים ירוקים לאורכו של מסלול שיט עטור בעצי אקליפטוס גבוהים, תאנה ותומר וצמחיית נחלים עשירה - הקורונה נעלמה לנו בהרבה מובנים...
נכון, רפטינג שוצף וסוער בסגנון נהר ה"פוטלאפו" בצ`ילה לא קיבלנו, אך הכנרת שגלשה אל נהר הירדן, יצרה מרחבי מים חדשים. התעלות הצרות התרחבו מאוד עד לכדי 200 מטר מגדה לגדה ואפילו נוצרו להם אגמים קטנים. בתוואי הנהר נוצרה לה גם סוואנה קטנה ומטריפה המאפשרת חווית חתירה ושייט בתוך בועה ירוקה ושקטה. חלום!
לרגע קט דמיינתי את עצמי להקלברי פין, שרוע לו על הרפסודה במורד המיסיסיפי, אך שניות בודדות לאחר מכן, כבר התעוררתי מהחלום, עת הסתבכנו עם הקיאק כמה פעמים בסבך הקנים הסמוך לגדה.
הסירות ב"אבוקיאק" שונות זו מזה ומותאמות למשפחות ולילדים, ואם יתמזל לכם אולי תפגשו במהלך השייט צבי מים ומגוון של בעלי כנף.
"אבוקיאק", צילום: קובי טיריפינטו
אגב, אורכו של הנתיב כ-4 ק"מ, רובו בערוץ נקי, אם כי ישנם בהחלט מוקדים טעוני שיפור. פכפוך המים וצלילי הטבע מושלמים ורעשי הרקע האנושיים בעת הקורונה מינוריים הם - כך שהחוויה עצמה מרגשת ומהנה.
אה, ועוד משהו - אם תשאלו את מפעילי האתר לגבי הזמן המשוער של מסלול השייט – הם יאמרו לכם כי מדובר כשעה ורבע לערך, כולל תדריך וליווי של אנשי הצוות. לנו כמובן זה לקח יותר, כמה יותר? הרבה יותר, ובכל זאת נהנו מאד למרות שהשרירים צווחו בלילה....
מחיר: משפחה (5 נפשות) - 255 ₪, מבוגר - 74 ₪, ילד - 54 ₪.
"אבוקיאק" - פארק הירדן, כביש 888, 04-6921078
"מעשה שוזר". צילום: קובי טיריפינטו
טירוף הסוקולנטים: "מעשה שוזר", רמת מגשימים
יום שישי, 15:00
כשנכנסתי לסטודיו הקטן והיפהפה של חני רוט, השוכן במושב רמת-מגשימים שברמת-הגולן, הרגשתי נוכחות מסוימת שלא הצלחתי להבין.
ביני לבין עצמי תהיתי האם מדובר באחד מגלגולי הקודמים אשר בחרו לשוב אלי דווקא עכשיו, או אולי היה זה סתם משב רוח מסקרן שתקף אושיה אורבאנית חילונית שכמותי, אי שם בלב היישוב הדתי הצפוני.
אבל ברגע בו הישרתי את מבטי, הבנתי מיד – זה היה השילוב הזה של חני האישה ונוכחות הצמחים הירוקים בסטודיו שלה.
חני רוט, צילום: קובי טיריפינטולכל אחד ואחד מהצמחים בסטודיו של חני צורה משלו, חיות מיוחדת ודרך עיצובית מסוימת למגנט את תשומת הלב, על כל אלה מנצחת כאמור אישיותה המרתקת והמזמינה של יוצרת נפלאה, אישה רוחנית שהקימה את הסטודיו שוקק החיים המלא באווירה.
נדמה שכמעט בלתי אפשרי להרגיש שם לבד.
מעבר לשיח הפורה, לחדוות היצירה ולקסם הצמחים המהווה חלק בלתי נפרד ומשמעותי מעיצוב החלל בסטודיו, קסם שזורק למחשבות על מחוזות חלומיים מאגדות עם נורדיות על טרולים ויצורים ליליים, שעם אור השמש הופכים לסלעים ולגבעות - יש שם מעשה השוזר עומק ואמונה עמוק בלבבות.
בלב החוויה ניצבים צמחי צל וקקטוסים, כשהפרזנטורים הרשמיים של חני הם ללא ספק הסוקולנטים. מתברר שכל הקקטוסים הם סוקולנטים אך לא כל הסוקולנטים הם קקטוסים, ולא, זה לא תרגול לפסיכומטרי.
"מעשה שוזר", צילום: קובי טיריפינטו
אותם צמחים ציוריים בעלי עלים בשרניים, מסוגלים, לדבריה של חני, לשרוד בשלל תנאים קשים. הם מכילים תאים אוגרי מים, ונדמה שהיא הצליחה לנער מהם ומעליהם את חול המדבריות ולשלבם כחומר גלם מפתיע ליצירה בסטודיו שלה, שבו היא כאמור מקיימת סדנאות עשייה ואומנות בפרחים ובצמחים.
"מעשה שוזר", צילום: קובי טיריפינטוגם תפישת עולמה הדתית לא איימה כלל על מהותי. ההדים של הדת, גם אם הם נשמעים בקולה, הם ללא ספק אחד הדברים היותר מרגשים ומכילים ששמעתי בזמן האחרון.
לא תמצאו שם מטיפה מהוללת, ובוודאי שלא מורה רוחנית נערצת, אלא אישה פשוטה, במובן הנקי של המילה, המקבל, המכבד, אישה נעימה ויצירתית שמאמינה וחשה בכל הווייתה את צערו של העולם ואת יופיו - ובהתאמה כל האטמוספירה בסטודיו שבראה הופכת את מלאכת השזירה בו למעשה שהוא פשוט חובה, לכם ולילדכם.
מחיר: סדנה משפחתית (2 מבוגר + 4 ילדים) - 400 ₪.
"מעשה שוזר", מושב רמת מגשימים, 058-7126601
פארק הירדן, רשמי
פיפי ולישון: גלאמפינג ב"פארק הירדן"
יום שישי, 20:00
המונח "גלאמפינג" הוא כידוע הלחם של שתי מילים Glamorous ו- Camping, או במילים אחרות: קמפינג מפנק ומעוצב, הרבה יותר מזה שאתם מכירים מהלינה באוהל.
ב"פארק הירדן", תמצאו את כול הנדרש כדי לקיים בילוי מושלם בטבע, וכשאני אומר "הכול", אני מתכוון להכל כולל הכול, אפילו למפונק עירוני שכמותי שרוח הרפתקנית - נעדרת מאישיותו.
פארק הירדן, רשמיהפארק המשתרע על כ-1000 דונם, שוכן בבקעת בית ציידה, כשני ק"מ צפונית לכנרת. תמצאו בו מגוון של אתרים ומתקני נופש ובהם: מסלולי סיור מסומנים, שיט בקיאקים ("אבוקייק"), מדשאות, שולחנות פיקניק, פינות חמד לאורך פלגי הירדן המתפצלים לאפיקים קטנים ורגועים וגולת הכותרת מבחינתי - מתחם קמפינג מפנק ומעוצב הכולל מלבד אזורים נרחבים להקמת אוהלים גם מבני אירוח צמודי קרקע ובהם מזגן צמוד שהוא לבדו מצדיק את המחיר.
כל חדר מ-12 החדרים במתחם משתרע על פני 25 מ"ר והוא מתאים לעד 5 אורחים. בכל חדר תמצאו מלבד מיטות + כריות וציפות גם תאורה, נקודות חשמל לטעינת הסמארטפון, מיני מקרר, פינת אוכל + 4 כיסאות, מקלחת וחדר שירותים.
מחוץ לחדר ממתינה פינת ישיבה חביבה הצופה לנוף ירוק ואין ספק כי מדובר פה בשדרוג משמעותי לחווית האוהל המסורתי.
כדאי לדעת כי הפארק מציע גם פעילויות המתקיימות בשטח השמורה. כך למשל תוכלו לקחת חלק בסיור לילי אור קולי להיכרות עם הטבע, המדובב בהרבה הומור ע"י כוכבי ארץ נהדרת או/ו להשתתף בטיול עששיות מרתק שמתקיים כשלילה היורד והחושך משתלט.
טיולי עששיות בפארק הירדן. צילום: עמיר בוכניק
טיול העששיות נמשך לאורך של 1 קילומטר (שעה ורבע לערך), הוא מלווה בהסברים תוך האזנה לרחשי הלילה, הפעלת חמשת החושים והתחקות אחר עקבות של בעלי חיים, (זיקיות למשל הן אורחות די קבועות בטיולים הללו).
מסלול טחנות הקמח, רשמיבסמוך לחניון המרכזי של הפארק, לא רחוק מחדרי הלינה, תמצאו את אתר טחנות הקמח. בפארק פעלו בעבר לפחות 12 טחנות קמח, שניצלו את שפע המים שזורמים בערוץ הירדן. המים הגיעו לטחנות הללו בארבע תעלות מטויחות, שאחת מהן שופצה והיא מוליכה כיום מים לאורך 600 מטרים, אל שתי טחנות קמח.
משך ההליכה: כ-30 דקות לכל כיוון, אורך המסלול: כ-1,100 מטר.
מסלול "בית צידה", רשמי
אתר נוסף שכדאי לכם לבקר בו נמצא בחלקו הדרומי-מזרחי של הפארק, מדובר ב"בית צידה" (תל משפע) - המתנשא לגובה של כ-25 מטר מעל סביבתו וכולל שרידי כפר דייגים היסטורי שבו על פי המסורת הנוצרית הקדומה נולדו שלושה מחשובי שליחיו של ישוע: שמעון בר יונה (פטרוס), אחיו אנדריאס ופיליפוס.
מסלול הטיול מעגלי ומתקיים בתוך עיר עתיקות בה עוברים דרך שער העיר ומגיעים עד לתצפית נוחה לכנרת ולבקעת בית צידה.
משך ההליכה: כ-25 דקות, אורך המסלול: כ-500 מטר.
מחירים: חדר לחמישה - 700 ₪ ללילה (מינימום 2 חדרים בהזמנה). "תופעת טבע" - החל מגיל 3 - 35 ₪, מבוגר - 30 ₪. טיול עששיות - עד 5 נפשות - 250 ₪.
"פארק הירדן", 050-7887018
צילום: פיקסביי
לא רק בפרובאנס: "עזיזו לבנדר", מושב כנף
יום שבת, 10:00
בהעדר האפשרות לטוס ולשוטט לאורכם ולרוחבם של שדות הלבנדר המפורסמים המשתרעים להם מאביניון דרך מרסיי לכיוון ניס - בחרנו באופציה המקומית, ומתברר שהיא מפתיעה, ריחניית וסגלגלה לא פחות מזו הפרנסוואית.
במושב כנף השוכן במרומי השיפולים המערביים של רמת הגולן, מסתתרים להם רבדי לבנדר ("אזוביון משונן" בעברית) מרהיבים וסגולים, שאפשר להלך ביניהם ולשאוף עמוק לריאות את ניחוחם המשכר...
צילום: פיקסבייקצת היסטוריה: מושב כנף הוקם בשנת 1985. מוריס נאמן ז"ל, שהיה בשעתו מדריך חקלאי מטעם החטיבה להתיישבות, התלמד בצרפת והתאהב בשדות הסגולים של עמק הדרום. בחזונו הוא ביקש להעתיק את שאהב להתיישבות המקומית בגולן. הוא שכנע את המתיישבים הצפוניים לנסות מזלם עם הלבנדר אלא שתכניתו הגרנדיוזית - כשלה.
לפני חמש שנים החליטו בני הזוג, אסרף דני ולילך, כן, כן, היא סגולה במקור, ממקימי המושב, לנסות ולהפיח חיים בחזונו של נאמן. הם החלו לשתול זרעי לבנדר, והפעם זה הצליח!
כיום הם מגדלים שדה לבנדר עצום המשתרע על 15 דונם שממש בימים אלו מגיעה פריחתו לשיאה.
"עזיזו לבנדר", צילום: קובי טיריפינטו
בסמוך לשדה הם הקימו גם את "עזיזו - לבנדר בגולן" - חנות בוטיק קטנה וריחנית להפליא, שכולה טובלת בצבעי סגול עדין המציעה תמהיל מוצרים מגוון על טהרת הצמח: סבונים, נרות, שמן ריחני, שוקולד, ליקר, תה ושלל תופינים נוספים שעושים חשק לשלוף את הסמארטפון מעומק התיק ולתעד את העיצוב הסגלגל המרהיב - זה באמת כל כך יפה - שקשה להפסיק לצלם.
ב"עזיזו", מתקיימות גם הרצאות אינפורמטיביות אודות הצמח, בהן יספר לכם דני על תהליך ייבושו ואף ימחיש עבורכם כיצד מתבצע תהליך זיקוק השמן הארומטי.
אפשר כמובן גם לטעום מעוגיות מלבנדר ולטבול אותן בתה לבנדר, ואם מתחשק לכם להיות מעט חצופים אני מציע לכם לבקש מבני הזוג שיוסיפו לתה שלכם כמה טיפות מהליקר שרקחו, כן ניחשתם נכון – הלבנדר. בהתחייבות מדובר בחוויית טעמים מושלמת.
הילדים מצידם יכולים ליצור בחנות שקיקי, כבר אמרתי לבנדר, ועליהם לאייר בצבעי גואש את התפרחת הסגולה, וגם לשחק עם גורי החתולים שבני הזוג אימצו והם מגדלים שם במקום.
"עזיזו לבנדר", צילום: קובי טיריפינטוועל שום מה העזיזו, אתם תוהים? ובכן, בסמוך לשדה הלבנדר שוכנות בריכות שכשוך נאות - מעיין דיר עזיז (בהמשך עוד אספר גם עליו). מעל המעיין, שהיה מקור המים של כנף, התגלו שרידי בית כנסת ובו הכתובת "עזיזו" שממנה כאמור שאבו בני הזוג את השם לחנות הבוטיק שהקימו.
והלבנדר? ובכן, למדנו כי השימוש הפופולרי ביותר בשמן של הצמח נועד להרגעת גירויים בעור ולחיטוי. לטענת דני מריחת השמן ישירות באזור המגורה היא אמצעי נהדר לטיפול בפצעים, בחתכים, בעקיצות, באקנה ובכוויות.
"עזיזו לבנדר", צילום: קובי טיריפינטו
בנוסף, מתברר ששמן הלבנדר מאופיין בפעילות אנטי דלקתית ואנטי בקטריאלית ומהווה קָטָלִיזָטוֹר בהתחדשות תאי העור. ואם כל זה לא הספיק לכם שהרי שלשמן נודעת גם יכולת מרגיעה המסייעת במצבי מתח, חרדה, דאגה, נדודי שינה וקשיי הירדמות, כך שבהחלט מומלץ בטרם ממשיכים לטייל לרכוש במקום כמה בקבוקים מהשמן הזה ולהסניף אותם בכל פעם שאימת הקורונה משתלטת...
"עזיזו לבנדר", ללא תשלום, בתיאום מראש: 050-5871515
צילום: פייסבוק טרה נובה - Terra nova
יקב ישמח לבב אנוש - "טרה נובה", מושב כנף
שבת, 12:30
בסמוך ל"עזיזו" שבכנף, שוכן לו יקב הבוטיק "טרה נובה" (ארץ חדשה) שבבעלות ארבעה שותפים: אילן מטלון, אילן אפריים, אדריאן ויינסיחר וגיל שרון, שחברו יחד והקימו למעט היקב, גם שותפות במרכז המבקרים, במטע זיתים המפיק שמן זית וגם בגידולי פירות יער.
את גיל שרון פגשנו בחדר ה-V.I.P, במרכז המבקרים של היקב העשוי מעץ, שהוא מסדר על השולחן לטובת תצוגת תכלית את בקבוקי היין ושמני הזית שמייצרים שם.
גיל שרון, צילום: פייסבוק טרה נובה - Terra novaב"טרה נובה" מתמחים ביינות זניים, כלומר יוצרים יין מהזן כמו קברנה סוביניון, מרלו ואף מרכיבים בלאנדים, שזה ערבוב של כמה זנים יחד. כל זאת ללא מעורבות של יינן מקצועי.
גיל משמש למעשה כיינן היקב ולדבריו הוא מייצר את היינות השונים כבר בכרם, ולא ביקב כמקובל. "מבחינתי לעשות יין זה כמו לעשות פאזל", אמר לנו והוסיף: "לא אני, לא התווית ולא הבקבוק - זה מה שרלוונטי - רק מה שיש בפנים".
והבפנים רבותי וואוו. חבית 14 לדוגמה, אחד מני רבים מהמשובחים שבמקום, הוא יין המורכב משלושה זנים, מרלו, שטעמו הוא השולט, שיראז וקברנה סובניון, כך שנוצר לבסוף יין פירותי עשיר יחד עם תבלינים חמים ואפילו שוקולד מריר. הלגימה ארוכה ומחממת, ומומלץ בהחלט לשתות אותו לצד נתח בשר עסיסי העשוי לעילא ולעילא...
בנוסף ליין, מציעים ב"טרה נובה" גם שמן זית. טעמנו מהארבקינה - זן ספרדי המתאפיין בפירותיות נעימה וטעמים עדינים, המתאים בעיקר לתיבול סלטים, לבישול, לטיגון ואפילו לאפיית עוגות (כן, כן, אפשר בהחלט לנסות בבית...) והשני קורנייקי – זן יווני מהאי כרתים, המתאפיין בריחות עשבוניים של דשא קצור, וטעמו מודגש במרירות וחריפות בינונית ועל כן רלוונטי יותר לתיבול סלטים ולבישול.
תוספת מתבקשת למוצרי האיכות מבית "טרה נובה" היא חלקת פירות היער השוכנת בסמיכות ליקב, ובה מגדלים הארבעה, 6 דונם של פירות יער צבעוניים וטעימים: פטל שחור (אסנה), פטל אדום, פטל צהוב (יש כזה!), פטל כתום (כן, יש גם כזה), פטל סגול, אוכמניות כחולות, תות שדה וגם תות עץ אפגני, שהוא קצת ארוך יותר מתות העץ המוכר לנו.
יקב "טרה נובה", צילום: קובי טיריפינטוורגע לפני שפרשנו לתחנה הבא בטיול, בעודי בוהה ביקב הקסום הזה חשבתי לעצמי שאנשיו היו בעצם צריכים לקרוא לו בעצם "אַלְטְנוֹיְלַנְד" (ארץ ישנה-חדשה).
"טרה נובה" הוא אומנם יקב שאליו נוהרים המוני ישראלים התרים אחר חידושים. זהו יקב בוטיק יחסית בתולי, ששותפיו לומדים לעבד ולהכשיר למסחר ובהיבט זה השם "טרה נובה" (ארץ חדשה) אולי מתאים לו אבל רעיונית לא בדיוק חדש – "טרה נובה" הוא למעשה התגלמות חזון ההתיישבות היהודית חקלאית ברמת הגולן עוד מהתקופה החשמונאית, כשאלכסנדר ינאי כבש את הגולן, ולכן לטעמי השם המדויק יותר למקום הוא "ארץ ישנה-חדשה", אך זכותם של השותפים להעדיף כמובן את שירו של שלמה ארצי על ספרו של בנימין זאב הרצל...
טרה נובה, 054-3993514
שכשוך במימי ה"מנזר המתוק" - מעיין דיר עזיז
שבת, 15:30
בצהריי יום לוהט, קשה שלא להיכנע לאופציה המפתה לטבילה במימי בריכת דיר עזיז.
הנוף מושלם, החורשה הסמוכה נעימה ונוחה, והבריכה שבנויה בטון וגודלה שישה מטר על שניים ועומקה כ-1.20 מטר, היא מי מעיין צוננים. לא רחוק מהבריכה כ-200 מטר מצפון לה תוכלו לראות גם את שרידי חרבת דיר עזיז שפירושו בעברית "המנזר המתוק" ושם שוכנים שרידיו של כפר קדום, בית כנסת ובתי ישוב יהודי מן המאה החמישית לספירה.
מעיין כנף - שמאלה כ-100 מטר לפני שער הכניסה לישוב, נוסעים כשני קילומטר עד לחנייה הסמוכה למעיין.
