דומינוס, יח"צ, דן פרץ
פייר, אין לי בעיה עם דומינוס. אדרבא. לפעמים אפילו אוחז בי מן קרייבינג עצמתי כזה, שאשכרה מקשה עלי להשתחרר מהחשק הבלתי נשלט לאכול שם ולרדת על איזה מגש שלם של פיצה... (גילוי נאות: אני מכור כבד של בצקים וגלוטן) אך אליה וקוץ בה...
הטענה ראשונה שלי כלפי דומינוס נוגעת למחיר: יקר לאכול שם. ולא רק יחסית לעולם המזון המהיר; בכסף שיעלה לכם מגש פיצה בסיסי באחד מסניפי הרשת, תוכלו לאכול ארוחה עסקית שלמה במסעדה פר אקסלנס, ועל מזון מהיר מקביל ואפילו מעט יותר איכותי כנראה שתיאלצו להיפרד מפחות ג`ובות בארנק.
כך למשל אמש כשרציתי להזמין מגש פיצה נטול תוספות, נדרשתי להיפרד מלא פחות מ-81 שקלים, או כמו שחברתי הטובה שזללה עימי את המנות החדשות שהושקו ברשת היטיבה לתרגם: כמעט 24 דולר. פיצה בדומינוס המקומית היא ללא ספק הרבה דברים טובים, אבל זולה היא כאמור ממש לא!
האבסורד הוא שבמסגרת המבצע אותו מציעה עתה דומינוס תוכלו לרכוש פיצה משפחתית + 2 נלווים/קינוחים לבחירה ב-85 ₪, אז מהו ההיגיון שבעבור פיצה בלבד, אחויב ב-81 שקלים?!
הטענה השנייה שלי היא בעניין שירות ההזמנות הטלפוני אותו מעניקה הרשת. עם כל הכבוד לקדמה הדיגיטלית ולאפליקציה המגניבה לביצוע ההזמנות בדומינוס, לעיתים זה הרבה יותר קל פשוט לצלצל, להזמין ולסגור עניין, ואת זה לדאבוני לא ניתן לעשות כשיש באמתחתך קופון.
מקומם אפילו יותר הוא שבדומינוס גם לא מאפשרים לממש הטבות שונות בהזמנה טלפונית, וזאת מכיוון שאת המבצעים המיוחדים שלה, הקיימים באתר הבית, ניתן מתברר להזמין אך ורק בו.
אך זהו כאמור לא העניין שלשמו התכנסנו, ואני פה להזכירכם, משום שרשת
דומינוס התחדשה שוב והתבקשתי לבחון את המנות החדשות "ליד הפיצה" שהתווספו לתפריט והושקו לאחרונה בסניפים: כנפיים ברוטב ויאטנמי, צ`יקן בייטס, סינמון בייטס עם רוטב אייסינג וניל, גרסה חדשה של לחם השום הפופולרי של המותג, צ`יזי רולס מוצרלה זיתים או לחלופין עם חמאה ועשבי תיבול ויש אפילו מהדורה טבעונית.
אז ככה, ראשית שאפו על החידושים, בגדול יש תחושה שקיים פה סיכוי טוב שמדובר בצעד בכיוון הנכון.
המנות כולן הגיעו הביתה במארזים משובבי נפש במיתוג הומוריסטי שמחייב איזה אימג` באינסטוש, וזה כמובן לפני שהוספתי מילה גם על טיבן של המנות שחלקן בוודאי מוכרות לכל מי שנכנס בעבר לאחד מסניפי הרשת בארה"ב, ופגש שם את התוספות המעניינות שזכו עתה להברקה לוקאלית.
דומינוס, יח"צראשונה להפתיע הייתה מנת הכנפיים ברוטב ויאטנמי (29.90 שקל), שהוכתרה מבחינתי כאחת ממנות המאנץ` האולטימטיביות.
אחרי הכל, מה יכול לאכזב בעוף מטוגן עם רוטב פיקנטי שגורם ללקק את האצבעות. התהייה היחידה שלי היא מה בין המנה הזאת לוייטנאם, שום דבר בה לא הזכיר לי את המטבח האסייתי שבבסיסו כידוע ניצבת תפיסה בודהיסטית ופילוסופיה שלמה הגורסת שכל מה שנכנס לגוף מוכרח להיות מאוזן, ולכן היא משלבת בין חמוץ למתוק ובין מר, למלוח וחריף.
צ`יקן בייטס, יח"צבהמשך התענגנו גם על "צ`יקן בייטס" (29.90 שקל), או במילים אחרות, רצועות נאגטס עוף אפויות ורכות מפנים ופריכות מבחוץ, שללא ספק נהדר היה לזלול אותן ביחד עם הקטשופ. עם זאת חבל שבדומינוס לא חשבו לצרף למנה גם ממרח מיונז או חרדל שהיו לבטח סוחפים אותה לכיוון הרבה יותר עוצמתי.
הבא בתור, לחם השום החדש של דומינוס (23.90 שקל).
מדובר במאפה עגול בתיבול חמאת שום וגבינת מוצרלה שחתוך מראש לריבועי מיני פוקצ`ות קטנטנות וממכרות שזכו מבחינתנו לטייטל "הנשנוש המושלם". הדאון סייד היחיד - שהיה חסר במנה הזאת איזה דיפ מגניב לטבול בו את הבצק הפריך.
סינמון בייטס. דומינוס, יח"צגם בגזרת הקינוחים לטשה דומינוס הישראלית את עיניה לאחותה האמריקאית והיא מציעה מעתה כמה וכמה מנות כשהבולטת מביניהן היא ה-"סינמון בייטס", שהוא בתכלס מאפה עגול מאותו הבצק שמהווה את הבסיס ללחם השום הנ"ל, אלא שזכה הוא זכה לציפוי לא מורגש יש להדגיש, של סוכר וקינמון. המנה מוגשת עם דיפ מושלם של רוטב אייסינג וניל, שבלעדיו היא הופכת לטעמי למיותרת.
עוד בתפריט הקינוחים, "פונדנט שוקולד".
לא, לא, אל תתבלבלו לא מדובר בסופלה. רבים אומנם נוטים להתבלבל בין הסופלה לפונדנט משום ששניהם קינוחים שוקולדיים אהובים ועגולים, אך בעוד שהסופלה כבד ודחוס שהרי שהפונדנט הוא עשיר ואוורירי יותר.
הפונדנט של דומינוס נאמן למקור שהגיח אל עולמנו אי שם בשנת 1987 כעוגת שוקולד חמה שליבה סמיך וככזה הוא חוסל תוך שניות מהרגע שנדגם.
עם זאת אני מודה שאהבתי יותר את מיני פנקייק שהזכירו לי בצורתם את הפופרצ`ס ההולנדי. מדובר בעגולי בצק קטנים ופריכים במיוחד המוצעים לצד סירופ שוקולד סמיך, עם הכיתוב החביב "איפה הקינוח שלי, איפה?!
איפה שאלתם? תזמינו ותיווכחו...
