צילום: אתר רשמי
את הספר "אל תוותרו עלי" ראיתי לראשונה מונח על שידה בחדר השינה של אמא מביה"ס של הבת שלי, אל תשאלו אותי מה עשיתי בחדר השינה שלה. ומשכבר הייתי שם, ניגשתי ושאלתי.
ההתלהבות על פניה אמרה הכול וכבר למחרת לקחתי את הספר לידיי והתחלתי לקרוא.
הכותב, שמר ארזי, עשה דרך ארוכה מקבלת התואר "הילד המפריען" ועד ל`מומחה להפרעת קשב ולקויות למידה` וככזה, הוא מדבר בספרו על כל הדברים שאנחנו ההורים מפחדים, לעיתים, לקרוא להם בשמם, על כל הדברים שחשוב שנכיר כדי לעזור לילדים כמותו.
הספר מחולק לשני חלקים עיקריים, החלק הראשון הוא מעין יומן אישי חווייתי על ארזי כילד בעל הפרעת קשב וריכוז, והחלק השני הוא מעין מדריך.
כשקראתי את היומן הרגשתי כאילו אני כתבתי אותו על עצמי, אולי לא אחד על אחד, אבל תיאור התחושות האותנטיות שלו, נגע בי כאילו אני היא אותה ילדה שכל הזמן לא מבינים אותה. כמוני, גם בתקופה של ארזי, לא הכירו את "מחלת" הפרעת הקשב והריכוז, אני הייתי הילדה המפריעה, הננזפת, גררתי איתי עד התיכון את הסטיגמה הזאת וזה הרס אותי חברתית. הדימוי העצמי שלי, בדיוק כמו זה של ארזי, ירד פלאים.
שמר ארזי. צילום: אתר רשמי
דמיינו את הילדה השמנה של הכיתה, זו שכולם יודעים להצביע עליה, והיא סובלת ונמצאת בדיאטה כל חייה, אז בשונה מדבר בולט וידוע ומוכר, על הילדה עם הפרעת קשב וריכוז לא יודעים, היא סתם הילדה המפריענית, זאת שממשיכה בטורבו גם בהפסקה, וכדור השלג האינסופי הזה מסית את ההנאה של ההתבגרות לנקודה אחת - להישרדות.
אבל כמו שאומרים, מספיק לדבר עלי, אני רוצה דווקא לשתף בטעימות מהחלק השני, וכשאני אומרת טעימות אני לגמרי מתכוונת למשפטים שסימנתי במרקר צהוב, כדי לשוב ולקרוא וליישם.
החלק השני נפתח בפניה להורים, לא לוותר על הילד שלהם, להתמיד ולא להתייאש ואז הפירות יגיעו.
בהמשך מלמד אותנו ארזי איך לא מוותרים ולא מתייאשים, החל מהסבר מקצועי, אבל לא מדי, באשר להגדרות של הפרעות קשב, דרך תהליך האבחון, תוך שהוא מציג ארבעה מעגלים: התערבות הורית, פרטנית, תרופתית וזו החינוכית וכלה בהסבר על נגזרות של ההפרעה: תפקודיים ניהוליים, לקויות למידה ולבסוף התנהלות בבית ובבית הספר.
הטיפים של ארזי, השיקוף שהוא מביא, הדוגמאות כל אלה בהחלט מצליחים לסדר את הראש, אפילו לאמא עם הפרעת קשב וריכוז אבל אולי בעיקר הם עוזרים לסדר מחדש את ההסתכלות שיש לנו ההורים על הילדים שלנו, ההבנה של מה הם בעצם חווים ואיך נוכל לעזור להם מבלי לתת להם תחושה של כישלון.
כהורים, שמורים לנו תפקידים רבים בחייהם של ילדינו - אנחנו כמובן ממלאים את צורכיהם הפיזיים, ההתפתחותיים, החינוכיים, אבל, גם את צורכיהם הרגשיים אנחנו נדרשים למלא. נכון, לעיתים אנחנו לא יודעים איך להיות הורים כפי שאולי היינו מצפים, ולעיתים אנו פועלים מתוך הקשיים הרגשיים שלנו עצמנו ולכן מתקשים להיות שם בשביל הילדים, לעיתים כועסים, מתוסכלים ואולי מגיבים באופן לא רגיש תוך קושי משמעותי. להכיל את הקשיים שלהם, או אפילו נטעה בשיפוט המצב - אך ע"פ הספר נדמה שזה מצב אנושי. בדיוק במקום הזה נכנס ארזי ונותן לכם מדריך, כדי לא להיות לגמרי חסרי אונים, כדי לא להכות על חטא ולהבין בדיעבד שיכולנו לעשות יותר טוב.
הספר כמובן אינו מתיימר להחליף אבחון מסודר, או תרופות ועל זה ארזי אפילו ממליץ ומצהיר מהתחלה, אך העצות המעשיות השזורות בין דפי הספר הן יקרות ערך ושוות לכל נפש. מילה לסיום, הספר הזה יכול בהחלט לפתוח את הראש גם למורים שביניכם.
מחיר: 80 ₪, באתר הסופר.
