שרמוטות או לא להיות: יום שידורים עצמאי יחליף השנה את הצעדה המסורתית

 צלמת: OrnaW, צילום: pixabay

 

השנה, זו הייתה אמורה להיות השנה התשיעית ש"צעדת השרמוטות" - אירוע הדגל של המאבק בהאשמת נפגעות ונפגעי אלימות מינית תצעד ברחבי הערים השונות, אולם עקב מגפת הקורונה נדחתה הצעדה למועד לא ידוע, אבל לא כמובן לא יעצור את השרמוטות, ולציון המאבק תחנוך מחר (שישי) עמותת "כולן" המארגנת בחמש השנים האחרונות את הצעדה האמורה יום שידורים מיוחד ועצמאי תחת הכותרת "שידורי השרמוטות".

כזכור, צעדת השרמוטות היא אירוע מחאתי, הקורא תיגר על אלימות מינית כלפי נשים, תרבות האונס והאשמת הקורבן. המסורת החלה בשנת 2011 בטורונטו, קנדה (Slut Walk) בעקבות התבטאות ציבורית של שוטר מקומי, שאמר:  "אם נשים אינן רוצות להיפגע מינית, שלא יתלבשו כמו שרמוטות". ההתבטאות האומללה הזאת שיקפה הלך רוח תרבותי-חברתי, לפיו נשים שנפגעות מינית אשמות בכך בדרך כזו או אחרת, וזה עורר את זעמן של נשים רבות, שהחליטו לרתום את ביטוי הגנאי בו השתמש השוטר לטובת מאבקן, ובכך לפרק ממנו את המטען הסקסיסטי שלו.

מאז כידוע הפכה הצעדה לתנועה עולמית ומדי שנה מתקיימות מחאות "אחיות" במדינות שונות: בארה"ב, באירופה, בהודו, ובמדינות נוספות.

 

בישראל החלו לציין את הצעדה בשנת 2012, בזכות פעילות פמיניסטיות שארגנו צעדות במספר מוקדים בארץ (תל אביב, ירושלים, באר שבע וחיפה). הצעדה ההיא הכתה הדים בציבור הישראלי בעיקר מפני שהשתתפו בה נשים חשופות חזה שנשאו את המסר הנחרץ - גם אם אני עירומה, אסור לך לגעת בי.

 

בחמש השנים האחרונות כאמור מובילה את הצעדה עמותת כולן, ומשנה לשנה היא תופסת תאוצה ומקבלת יותר סיקור תקשורתי.

 

השנה כאמור ובשל איסור ההתקהלות בשל מגפת הקורונה, יחליפו השרמוטות את הצעדה ביום שידורים עצמאי וייחודי שיוקדש למאבק בהאשמת נפגעות ונפגעי אלימות מינית.

 

השידורים יחלו בשעה 11:00 בבוקר ויכללו ליין-אפ של תכניות שונות כמו "נשים מדברות שתיקה" עם עינב גלילי, שעת סיפור תחת הכותרת "ילדות מספרות לילדות", משדר מיוחד לקהילה הטרנסית, שיעור ריקודי "היפ הופ שרמוטות", מופעי סטנדאפ פמיניסטים, מהדורת חדשות אלטרנטיבית, התכנית "למה שרמוטה" עם דנה ספקטור, פאנל עיתונאיות על סיקור אלימות מינית עם אורלי וילנאי, הדס שטייף, נעה שפיגל וטליה לוין, ועוד ועוד תוכן פמיניסטי לוחמני כיאה למובילות המחאה.

״הקורונה לא תעצור את האלימות המינית, ולכן גם אנחנו לא נעצור. אחרי שאייל גולן עלה על במות העצמאות ולואי סיקיי התקבל כאן בחיבוק, אחרי שנה שבה שמענו על עוד ועוד מקרים של אונס קבוצתי והאשמה של הנפגעת, אנחנו לא יכולות לשתוק. נתכנס בצורה בטוחה באמצעות הרשתות וננצל את הכוח שלנו כדי להזכיר לכל אישה ואיש במדינת ישראל - אף אחת לא אשמה שפגעו בה. מי שרוצה שנפגעות יפנו לרשויות, שיתחיל להעניש מי שפוגע בנשים", מסרה ברכה ברד -מנכ״לית עמותת כולן.