מתוך "רצח בחסות המשטרה" באדיבות סלקום tv
באחד הערבים הלוהטים של חודש אוגוסט החנתה פטריסיה אסיולי - שופטת ברזילאית שלא היססה לשלוח שוטרים שסרחו לכלא, את מכוניתה ליד ביתה בעיירת מגוריה במפרץ שליד ריו דה ז`ניירו.
חמושים שעקבו אחריה הגיעו למקום וביצעו את משימתם: הם ירו בה למוות 21 פעמים.
שעות ספורות לפני שנרצחה, עוד הספיקה אסיולי להנפיק שלושה צווי מעצר לאנשי משטרה שהואשמו בהרג צעיר לא חמוש בן 18, באחת הפאבלות (שכונות עוני) ברחבי המטרופולין המונה כ-12 מיליון תושבים. השלושה, שהשתייכו ע"פ הניו יורק טיימס לקבוצה של שוטרים שהקימה חוליית חיסול, נעצרו כעבור זמן קצר בחשד שהיו מעורבים בהירצחה של השופטת לצד 8 אנשי כוחות משטרה אחרים.
בעדותם בבית המשפט, הם תיארו (לעיתים בלעג והומור) כיצד עקבו אחר אסיולי ותכננו במשך חודשים להרוג אותה, בעוד שבנה הצעיר (20) גולל בבכי את שאירוע באותו היום: "רצתי החוצה אחרי ששמעתי את היריות. אני לא מאחל לאף אחד לראות את אמא שלו נרצחת ממש על סף ביתה. אין לי שמץ של ספק שהרגו אותה בשל עבודתה".
מתוך "רצח בחסות המשטרה" באדיבות סלקום tv הסרט Killing police (,רצח בחסות המשטרה") שעלה אמש בסלקום tv הוא סרט מטלטל ואמיץ, שמעניק לצופה הצצה לפאתי ריו דה ז`נרו, לאזורים המוזנחים שבהם מתגוררים בעומק הפאבלות אוכלוסיות קשות יום.
הסרט נפתח בצילום של מכונית עטורה חורי קליעים, וניתן היה לחשוב כאילו מדובר בעוד ירי כנופיות - אולם הכדורים הללו נורו על ידי מיליציות חמושות המורכבות משוטרים בשירות פעיל ובגמלאות, מסוהרים ומחיילים הסוחטים פרוטקשיין (דמי חסות) מתושבי הפאבלות, מפעילים תחבורה ציבורית בלא רישיון, דורשים דמי תיווך על עסקות נדל"ן, מענישים את מי שעומד בדרכם, וחמור מכל, מוציאים להורג בני אדם מחוץ לכל סמכות שיפוטית כלשהי ובכלל זה אותו אירוע שפותח כאמור את הסרט ובו נורו בני נוער חפים מפשע שלא היו חמושים.
הסרט התיעודי, שזכה לשבחים בפסטיבלים בעולם, מתאר את האלימות המשטרתית הכבדה שהותירה ב-20 השנים האחרונות למעלה מ-16,000 חללים, תוך שהוא מתאר דיונים משפטים שבהם טוענים השוטרים להגנה עצמית, ומספרים שפעלו לפי ההוראות.
בשנת 2018 בלבד הרגה המשטרה הברזילאית כ-1,810 אזרחים, בממוצע 5 ביום, גבוה יותר מכל מדינה אחרת בעולם. בעניין זה יצוין כי לפי דו"ח של ארגון Human Rights Watch המיליציות של ריו לצד חוליות חיסול שהוקמו בידי משטרת מדינת סאו פאולו השכנה אחראיות למאות מקרי רצח ואנשיהן אינם באים לרוב על עונשם.
מתוך "רצח בחסות המשטרה" באדיבות סלקום tvהעיר שזכורה לרוב כמדינת הקרנבל הגדול, מוזיקה וריקודים, טומנת בחובה אלימות קשה. אזורים נרחבים בעיר נמצאים תחת שליטת פושעים, רבים מהם קשורים לכנופיות סחר בסמים, זאת כאמור במקביל למיליציות חמושות המורכבות משוטרים המהוות כמעין גידולי פרא של המדינה ופועלות כארגוני פשע.
הסרט מתאר אבות ובעיקר קבוצה של אמהות שנלחמות למען הצדק, אמהות שכולות של ילדים ומתבגרים שמצאו את מותם עקב האלימות המשטרתית. בכי האמהות והגעתן לבתי המשפט למשפטם של השוטרים, לבושות חולצות עם דיוקנאות של ילדיהם הוא מכמיר לב ובעיקר מדאיג, כמה אנשים התרגלו לאלימות.
השחורים והעניים הם לרוב הקורבנות - מה שלרוב אינו מעורר ביקורת ציבורית רחבת היקף. זאת אפשר ללמוד מהנשיא הימני והגזען הקיצוני ז`איר בולסונרו, לשעבר סרן בצבא שאמירותיו שנויות במחלוקת ("הם לא מתאימים אפילו לרבייה", אמר על צאצאי עבדים שחורים אחרי ביקור במושבה שהקימו), ("את לא שווה שיאנסו אותך", אמר לכתבת טלוויזיה בארצו), ("לא יכולתי לאהוב בן הומו"), ("הנאצים היו תנועה שמאלנית"), ו"עבריין טוב הוא עבריין מת" - תוך שהוא ממליץ לתמוך בשינויים בחקיקה שיגנו על שוטרים מפני העמדה לדין אם יהרגו חשודים.
גם התנהגותו של קצין המשטרה הבכיר החשוד בתכנון הרצח של השופטת אסיולי, שהפגין במהלך משפטו נינוחות רבה ואף חייך למצלמות וסיפר "הרגשתי שהיא עשתה לי עוול אז החלטתי להרוג אותה", מוכיחה אף היא את חומרת המצב.
דו"ח של ארגון לא ממשלתי, פרסם נתונים מדהימים בשנת 2014, קרוב ל– 70 אחוז מקורבנות הרצח בברזיל הם שחורים וחצי מהם בגילאי 15-29. אם כך מדובר במסמך חברתי חשוב במדינה שבה כל 10 דקות נרצח אדם, ובהיבט הזה הסרט סוחף ובעיקר מטריד ומטלטל.
