אילוסטרציה, צילום: pixabay
משבר הקורונה יחלוף, בזה אני בטוח. הבחירה במילה `משבר` נועדה לתאר את המציאות כפי שאני רואה אותה. המשבר אינו רק רפואי (בעיקרו הוא לא רפואי), אלא המשבר הכלכלי העולמי הגדול ביותר מזה זמן, לפחות במאה השנים האחרונות.
למרות זאת, תתפלאו לגלות שזהו בדיוק הרגע לאופטימיות: אופטימי אומר "בטוח יצליח" ומתפקד, ואילו פסימי בטוח שזה לא יצליח וקופא או מחליט בצורה קיצונית ללא שיקול דעת.
בחרתי להביא מניסיוני כמאמן עסקי, כיועץ לכלכלת המשפחה וגם כמבקר פנים העוסק בניהול סיכונים. בנוסף לכך, זכיתי בזכות גדולה לפני כעשור וכתבתי (לא לבדי) את תפיסת הרציפות התפקודית של צה"ל, וסייעתי בגיבושה של התפיסה הלאומית לרציפות תפקודית. כלומר, איך ניתן לתפקד במצבי קיצון. ראו זו כדעתי וכהמלצתי בלבד. כל אחת ואחד יעשה עם זה מה שנכון לו, אך מומלץ לקרוא עד הסוף.
הגדירו תקופה של שלושה חודשים – שבו ביחד והגדירו (כאשר מדובר בזוג) באיזה מצב אנחנו רוצים למצוא את עצמנו בחודש יולי 2020? (כלומר, מביטים מהסוף להתחלה ולא מההתחלה קדימה): מהי רמת ההכנסות, עובדים או לא עובדים, מה מצב העסק, מה מצב ההון העצמי וכמה אנחנו מוכנים לסכן, אם נזדקק, ומה מצב התוכניות שתוכננו והאם הן רלוונטיות (חופשה בחו"ל, שמחה משפחתית, השקעות ועוד).
רציפות תפקודית – רציפות תפקודית בתצורה הכי פשוטה להבנה היא היכולת לתפקד במצבי קיצון, לאורך זמן, כאשר הדברים הכי חשובים מתקיימים והיתר פחות. מה יותר חשוב ממה? זה כבר סיפור מורכב מאוד. דוגמה פשוטה לרציפות תפקודית: בכל בית חולים קיימים מספר גנרטורים שתפקידם לשמור על הרציפות התפקודית של בית החולים על מנת שיוכלו להמשיך ולהציל חיים, לטפל בחולים ועוד גם כאשר אין חשמל.
בהינתן הפסקת חשמל, יופעלו גנרטורים והם לא יפעילו את כל המערכות בבית החולים. האחראים על החירום, יחד עם מנהלים, יחליטו היכן ניתן להסתדר בלי חשמל והיכן קריטי לתפקוד מציל חיים.
עמי ויסברג. צילום: דניאלה קונטיני הרציפות התפקודית למשפחה בישראל כוללת:
ביטחון כלכלי – מהו הגנרטור הכלכלי שלכם המאפשר לכם לתפקד, גם אם יש ירידה קיצונית בהכנסות, ומה יאפשר לכם קיום לאורך פרק זמן מוגדר.
חוסן מנטלי – מהו הגנרטור הפנימי שלכם, עד כמה אתם חזקים מנטלית, ומהם הכלים העומדים לרשותכם על מנת שתוכלו לתפקד ברציפות.
יש הרבה מרכיבים בתוך הרציפות התפקודית שלנו כמשפחה שאינם בשליטתנו, כמו למשל החלטות הממשלה, התפשטות המחלה, פיתוח התרופה והחיסון, פיטורים וצמצום כוח אדם, וקריסת עסקים כתוצאה מהמשבר.
אנחנו צריכים להתמקד במה שבשליטתנו, ולצורך כך נתחיל לפרק מה בשליטתנו:
הבריאות שלנו – ככל שנצליח לחצות את התקופה בריאים, כך יישמר חוסננו הכלכלי והחוסן המנטלי, וכך נשמור על רציפות תפקודית של התא המשפחתי, שהוא בסיס לתפקוד הכולל שלנו. הקשבה להוראות משרד הבריאות מתוך לקיחת אחריות, בניגוד לחוסר אחריות (יצא לי לשמוע השבוע כמה חכמולוגים שממשיכים להתחבק בטענה ש"לא פוחדים מהמחלה" ועסוקים בהשוואות לשפעת למרות שהקורונה שונה משפעת). המחלה היא לא העניין, אלא הכלכלה היא העניין. אם חולים, אין כלכלה, אין כסף – יש חרדות.
רציפות תפקודית פיננסית (כלכלת המשפחה) – בחודשים הקרובים נחייה בחוסר ודאות. יש אנשים שיאבדו את מקום עבודתם, ויש שיאבדו את הכנסתם באופן חלקי או מלא (חל"ת). יש עסקים שעצרו מלכת, וגם הבנקים נמצאים בתקופת מבחן אדירה. לכן מאוד חשובה התנהלות כלכלית נבונה קריטית בתקופה זו.
צמצמו הוצאות מיותרות – הקפיאו השקעות כי אתם נדרשים לעתודת מזומנים זמינה – כמה מאות אלפי שקלים זמינים לעת מוצא. אם הם ברשותכם, הם יאפשרו לכם רציפות תפקודית פיננסית גם בהיעדר הכנסות.
תעבדו – אם אתם שכירים, תעבדו כל עוד ניתן לעבוד. אם אתם בחל"ת ויש דוחק כלכלי, זה הזמן ליצירתיות.
עצמאים – צמצמו הוצאות, חפשו יצירתיות והכינו את הקרקע לשינויים דרמטיים בעסק, ובעיקר תהיו גמישים.
קניות וצבירת מלאים של מזון וציוד נוסף – עשו זאת בתבונה ואל תגזימו. אם הוצאת עכשיו 3,000 שקלים כדי "למלא מחסנים" ובעוד חודשיים עדיין תוכלו לרכוש מוצרים, המצב יהיה מורכב יותר כי אולי לא תעבדו ולא יהיו הכנסות לשלם את ההוצאות שכבר שילמתם בכרטיס האשראי.
חוסן מנטלי – זה הכי קשה אך הוא המפתח להצלחה. בחרו בטוב, תהיו אופטימיים ותתפקדו, ואל תהיו נאיביים או פסימיים, כי שניהם לא עושים כלום. נסו לשמור על בילוי, למרות שכמעט אין איפה, ותראו מה בשליטתכם.
לחיים בזוגיות – הקפידו להיפרד לכמה שעות, גם כאשר אתם בבית, כי אנחנו צריכים מרחב. ילדים זה שמחה אבל עכשיו זה קרחנה, אז סבלנות בבקשה. אין להם מושג מה עושים במצבים כאלה, ומה שמובן מאליו לכם כלל אינו מוכר להם.
חיי חברה מצומצמים – אמנם זה מורכב, זה ממש בצמצום, אך נסו לקיים אותם באמצעות שיחות טלפון, התכתבויות בווטסאפ, במסנג`ר או בשיחות וידאו.
* הכותב הינו מאמן עסקי, יועץ לכלכלת המשפחה ומבקר פנים העוסק בניהול סיכונים
