אמיר ודנית. צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"
נפתח באמיר ודנית, איך לא? וזו האחרונה מלרלרת עם חברה על הלילה הקודם, בו אמיר יצא מהמיטה המשותפת שלהם וישן על הספה כמו היה זה אחרון הגסט-האוסים בהודו.
ואחרי שהעלבתי אותו כדי להוריד מעל ליבי את מועקתי, הרי שאני לגמרי מזדהה עם כל מילה שלה: "הוא קיצוני, דיכוטומי", לחברה האנמית: "אני מציעה לך לשחרר". מה זה בכלל אומר? איך משחררים? גם כצופה אני לא יודעת לענות על זה.
דנית שלנו שבורה, היא מפחדת שזה ירחיק אותה וזה לגימיטי וזה הכי טוב שיכול לקרות, אם תתרחקי יש סיכוי גדול שהוא יתקרב, השאלה אם עדין תרצי. במקביל היא באמת בן אדם מאוד חיובי והיא מלאת תקווה שהם ימשיכו אחרי שיחלפו 42 יום. בינתיים היא מתמודדת עם הלבד. לבד במיטה, לבד בזוגיות ולבד בתהליך הזה בכלל. היא לא חיפשה שותף מגניב לדירה וזה מה שהיא קיבלה... פתיחה קשה לפרק, ואני חשה בשביל ג`ינג`ר. איך היא תתמודד עם פרידה?
אמיר מצידו מרגיש הרבה יותר טוב, מרגיש משוחרר, "ממש ריסט", הוא אומר ואני נגעלת ממנו. "מעכשיו אני אהיה 100% אני." קשקוש, למה עשית את זה מלכתחילה? באמת חשב שהמצב הזה, האמיתי לכאורה, יגרום להם למצוא את הזוגיות האמיתית, היא אמרה שהוא לא מתמודד ולדעתי היא לגמרי צודקת.
בערב, הוא מציע לה "שיחה" אבל היא לא ממש יודעת על מה עוד יש לדבר. היא מותשת רגשית, כל הסיטואציה הזאת דפוקה ומביכה, היא אומרת לו בכנות שהיא מתוסכלת כי מצידה עשתה הכול, והשקיעה ואין תוצאות, להיפך, יש צעד אחורה. היא מרגישה קרובה אליו אבל ממש לא בת זוג שלו, היא מבינה שזה הדדי, למרות ש"אני מתה עליך", כיף לה איתו וזה מביך לשמוע את זה. אמיר מצטער על התחושות שלה, מבין אותה, שיחה מעיקה על "זה מה יש, ככה מתאים לי ורגע, תני לי עוד משפט שניים של חירטוטים כדי להראות גבר גבר בטלוויזיה".
הוא שוב נשען על עניין הקצב, באופן כללי נראה כי זאת התמה של הריאליטי הזה, תוכנית הקצב. ואמיר שלנו רוצה למתן את הציפיות, הוא צריך לאט יותר.
חרטא כבר אמרתי?! אבל היי, הוא מבטיח להחזיק אותם במקומה, והוא טוען שהוא רוצה להמשיך כדי לבדוק אם זה יכול לעבוד בניהם, אשרי המאמין, לא יודעת אם אני נמנית על האשרי.
והיא: "תודה". לא דנית, לא. יותר בכיוון של: "לך תזדיין". לקינוח החיבוק הכי קר אבר שעבר במצלמה דיי טוב. קאט מכל הרגש והחמאה והנה היא מציעה משהו כיפי ומה כיף לנו הנשים? אוכל. באמת כיף.
ניר. צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון" הגר וניר. הפעם היא מפנקת בבראוניז. פאק, מה זה? איך מתמודדים עם כל הטוב הזה? הרגשתי שהם מקיימים יחסים עם הבראוניז הזה שהיא הביאה לו. אבל אל דאגה, עוד 10, 9, 8... והמצלמה כבר על הגב שלה כשהיא הולכת לעבוד על המחשב ומה זה ניר? מאיפה האומץ? הוא מעז לגחון מעליה.
אני נרגשת, אני לא יכולה לחכות שהוא יספר ליעלי והיא תוריד לו. לא רחוקה הדקה והם אצל יעלי. ניר מספר לה בהתרגשות שהגר רואה אותו, שהוא מבסוט כי הוא כנראה עשה משהו נכון, "היא בחורה מדהימה" אבל הוא לא מוכן להודות שהוא מאוהב, כי הוא כזה, זוכרים? הוא קָפוּץ, הוא זורם, הוא על הרצף, שנזמין את הגר? יושב לידה הוא מסביר שיותר קל לו, אבל יעלי לא אוכלת את זה "אני לא עיוורת", היא ממהרת להגיד.
"אני קולטות מתח", ניר, שלא בטוח שהוא רוצה שיקראו את שפת הגוף שלו, מיד משנה תנוחה על הספה, אבל לא יעל תיפול לשטיק הזה והיא מקשה, הפעם כלפי הגר: "את יותר עסוקה בלקרוא את שפת הגוף שלי מאשר את זו של ניר".
הגר לא מתבלבלת, היא מסבירה שהוא רוצה יותר ויותר קרבה ממה שהיא הייתה רוצה וכרגיל, זה יוצא לה עקום: "אני טועה??" היא תוהה ומסכימה שזה אמנם נעים כשרוצים אותה אבל היא רוצה שזה יהיה בקצב שלה, והוא זז מהר מדי והיא לא רוצה את המהירות הזאת. "בחיים האמיתיים", היא פותחת ומיד סוגרת. מתלבטת ובסוף מוסיפה: "אני אדם חם", די! לא, מאיפה הבאת את זה עכשיו? עלי הצלחת יופי לעבוד... "ולא בא לי לסבך".
היא מזמן הייתה נכנסת למיטה איתו אם לא התכנית, זה לא מה שאני הבנתי, זה מה שיעל החליטה להגיד בשמה וכדי שיהיה ברור היא מוודאת אם ניר שמע בין שורות שהיא נמשכת אליו.
הוא לא. "משהו שאי אפשר בשמונה תארים להשיג" יעל מייבשת אותו אבל לגמרי קוראת את המחשבות שלי והגר מוסיפה שמן למדורה: "אני עדיין רוצה לאט".
הגר מסבירה שזה מפחיד אותה, היא לא סומכת עליו, היא לא יודעת מה קורה אצלו, המגע לא מאפשר לבדוק. בזה היא צודקת, אחרי שנכנסים למיטה מפסיקים לבדוק את הקשר. יש לנו כבר זוג אחד כזה. יעל מצידה, מציעה לה כן להתקדם קצת ולבדוק משם. איך? בתרגיל הפרה העיוורת. זה תרגיל סמוך כזה, שבו אחד מוביל את השני בעיניים עצומות, לכאורה תרגיל בו האחד לגמרי תלוי על השני וכך בודק עד כמה הוא מרגיש בטוח וסומך על הפרטנר.
היישום של זה היה פחות סקסי מהמצופה. ניר מובל ראשון, היא עוטפת אותו מאחורה, זה הכי קרוב שהם אי-פעם היו, לא שזה מתקדם לאנשהו כי מיד הם מתחלפים. הוא, באופן מפתיע, דווקא לא עוטף אותה, אלא אוחז בשתי ידיה באופן הכי לא חם. הוא מיישם את שנאמר לו בפגישה - שלא לומר מפחד להרוס את המעט שנדמה לו שהוא בנה - ללכת בקצב שלה! תרתי משמע, ולכן הוא מסתפק בלהחזיק ידיים. אבל שלא תחשבו שהמצלמה פספסה את הנגיעות הקטנות שלו פה ושם בירך שלה, בכתף.
היא מסבירה שהיא לא מרגישה אליו כמו שהוא אליה, היא מוקפת חומה לתחושתה ונראה שהיא מנסה לזרות פירורי תקווה. הוא רוצה יותר, זה תמיד קורה בזוגיות וזה תמיד גרוע, היא מודה שהיא בודקת את השטח. נוגעת לא נוגעת, היא מסבירה, ולי זו פעם ראשונה שאני מתחברת לתחושות שלה.
דניס והדר. צילום מסך מתוך "חתונה ממבט ראשון"בגזרת הדר ודניס מתרחשת תקרית עתידית. אימא מגיעה לבקר, אימאל`ה, זה יותר מה שמרגיש לי. אמא, סליחה, מאם, לא תיתן להדר להתעמר בבן יקיר לי דניס, הוא מראה לה את הבית בשיחת וידאו. כמה משעמם, היא תיכף באה, אז בשביל מה? נודניק. אה, רגע, זה קטע כזה של לרצות את הדר? פששש סחטיין, אפילו אני לא עליתי על זה.
והיא מבסוטית מהעיצוב והנה, אופסי, יצא המרצע מן השק: "מאם, יהיה לך מאוד נוח לישון על המיטה הזוגית". מה???? הדר שתוקה בשלב זה, היא מחממת מנועים, ומאם מזהירה: "את לא צריכה לאהוב אותי" אבל דמך בראשך אם לא תכבדי אותי, אני ממשיכה את המשפט בשבילה, בראשי, דניס יעשה לך כיפה אדומה.
הדר נזהרת, היא חושבת שמאם, מהממת אבל היא לא אוהבת את היחסים האלה בניהם, זה באמת מוזר.
מתארגנים על ארוחת ערב, והבוסית הקלפטע מתחילה לצאת. רצית ביצה למה לא הכנת? רצית סלט למה לא חתכת? אמא!! סתמי.
בין לעיסה ללעיסה, בין בליעה לשתיקה להדר יש הזדמנות פז והיא ככה מזרימה את העניין שאימא לוקחת להם את הדירה, הוא מזכיר לה שזה תואם לפניה הזוגיות שלהם, אבל מבהיר לה שהיא מגיעה פעמיים בשנה והיא רומזת שאולי מאם יכולה להיות במלון, אבל היי, הדר, ככה לא מכבדים רוסים!
אז הרמיזות שלך לא במקום וזה לא יקרה. תתמודדי, אבל לא בחורה כמו הדר תוותר: "זה גורע מהפרטיות שלך". היא מנסה והוא מודה שהם רבים בניהם כשהיא בארץ, ואפילו מדגים לה כמה שהיא ומאם שלו דומות, כשהוא מספר איך היא נוגעת לו בדברים, מתערבות לו בחיים, ובאופן כללי מפריעה לו, לפרטיות אמרת? אז כזה, בול!
זה לא יהיה קל, מתברר שאימא מקבלת מפתח לדירה ולאוטו, תתמודדי! היא לא משחררת ומוודאת מה יקרה אם הם יהיו ביחד, עוד ככה חצי שנה, שנה וליתר חייהם, הוא מרגיע אותה שזה יהיה אחרת. לא ממש השאירה לו ברירה, אבל אני לגמרי נרגעתי.
ציניות בצד, פתאום כשהוא מציג את הדברים ככה אני לגמרי מבינה אותה, אימא מגיעה וזוג עובר לסלון. לא בבית ספרנו. אני לא הייתי מסכימה לזה בחיים! וכדי לבסס עוד קצת את עמדתה ומיקומה בבית היא מסכמת בפולניות: "לך תעשה כלים ותנקה את השולחן".
טוק-טוק, מי שם? אחותו של דניס מגיעה, עם הבעל והתינוקת מעבירה סיבוב על העיצוב החדש, מאשרת. דניס בינתיים מציג את החלק האבהי שבו, הוא מחליף חיתול, הדר לא מתרגשת יותר מדי, אבל זה עושה משהו... הוא ממש מתלהב על התינוקת, זה לא נראה שואו, הוא באמת רוצה משפחה. יו, אני נמסה, אבל אז ההשתפכות הטיפי מוגזמת שלו מורידה לי. דניס, תירגע! מה בלעת? הורמונים של אחותך??
אריק. צילום: מתוך: חתונה ממבט ראשון 3, שידורי קשת"ומי לא בא? דוביאל..." כן, כן רבותי, נגיעה בזוג מהמגזר השלישי והפעם דובי לא מגיעה ליומהולדת של אריק. עם כל מה שנאמר, ועל כל מה שקרה, זה חסר טקט. היא לא טרחה לבוא, והוא התייבש, למרות שהנשמות הטובות עודדו אותו שהיא לא מתאימה אבל אריק, כמו כל גבר דחוי, נשבר. והחברים (עם חברים כאלה מי צריך אויבים) שרים לו: "אין אין אין חגיגה, בלי, בלי, בלי, בלי אישה". והופלה למחרת הכלה מתייצבת עם עציץ. מוכרת לו איזה לוקש על ביקור בבית-חולים וכיאה לאישה שפישלה מאשימה אותו שהוא לא טרח לבדוק איתה למה לא הייתה יכולה להגיע.
דובי, בחיאת! לא יפה. הוא אומר לה בכנות: "התאכזבתי שלא באת". הוא רואה בזה חוסר כבוד ומעמיס את כל מה שאגר על השיחה הזאת: "את לא מתחשבת, לא מכבדת, זה באופי שלך" והיא מחזירה: "אתה לא רואה אותי, אתה לא מתחשב בי". אתה כלב, את חמורה, סליחה, חשבתי משחקים גן חיות.
אבל משחקים משהו יותר מעניין, פנקסאות, אריק מאיים שיפתח את הפנקס והיא, כצפוי, הולכת, טוב, אריק, כפרה, ירדת נמוך. וכדי להוסיף שמן למדורה הדועכת גם ככה, היא מוסיפה: "אתה נמשך אלי?" - "לא!"
ה` ירחם, היא סיימה בשבת שלום והודיעה: "זו פעם אחרונה שאני מתכנסת למען העניין", אבל דובי הוא הכין ארוחת ערב. וואוהו, האם זה הסוף? איימו עלינו בפרומו וסוף- סוף מיישמים. איזה סרט רע.
בשאר הבתים האורות כבים אט אט, חלק מוצאים עצמם לבד בחושך, אחרים כפיות, אולי מגששים, נמסים, לא פשוטה כל הסיטואציה....
